היה הייתה להקה ושמה Dream Theater (תאטרון החלומות), וכולם ידעו שהם הטובים שבעולם. אין אף אחד שמנגן מהר מהם. אף אחד לא מסוגל להתמודד עם המורכבות והמוזיקליות שהם הציגו. השירים שלהם היו קליטים וחכמים. אפיים ומרשימים. מכל רחבי הממלכה אבירים באו וניסו להביס את הלהקה, להיות טובים ממנה. כולם כשלו, אין זו הפתעה. כיצד אתה יכול להתחרות עם המבנה של A Change of Seasons (חילוף העונות) או העוצמה של The Root of all Evil (השורש של כל הרשע) ?
אחד אחד הם נפלו, לא מסוגלים להתמודד עם המוזיקליות של תאטרון החלומות. עד שהם הפסיקו לבוא. דממה חשוכה שררה על הארץ, ואנשים החלו לחשוש ש Dream Theater כבר לא הגאונים שהם היו, וגורל הממכלה נחרץ. אך ללא מתחרה, ללא אף להקה שיכולה להתחרות ולהביס אותה הכל אבוד. וכך נראה שלעד תאטרון החלומות ישלטו בתור מלך המקקים על ממלכה יבשה.
עד שלהקה חדשה הגיעה.
אח יום אחד נתן לי לשמוע איזה שיר שהוא נתקל בו. להקה חדשה, אלבומה הראשון. הזמר עוד לא סיים את אימוניו, המילים היו מרושלות, אך הצליל היה מדהים, הנועזות לנסות דברים חדשים שלא מקובלים הייתה בכל מקום. הקשבתי לאלבום ואהבתי. מתברר שיש להם עוד שני אלבומים, אז הקשבתי לאחרון, The Mountain (ההר).אלבום זה גרם לי להתרגש. להקה צעירה עם צליל נועז שכה הייתי רעב אלייה, אז אני מאושר למצוא אותה. מצטער Dream theater היה לי טוב איתכם אך זהו דור חדש שאני מעניק לו את הכס. הריעו לשליט החדש של הממלכה והלהקה החדשה האהובה עליי , Haken !
ההאלבום ההר של הלהקה Haken הוא אלבום מאוד נועז. עצם הרעיון של לבנות אלבום על אתגרים יומיומיים הוא רעיון שכבר הרבה זמן היינו רעבים עליו. האלבום הוא פרוג-מטאל אבל עם הרבה מאוד השפאה מהקלאסיקות של שנות השיבעים. הצליל יהיה יותר דומה ליס וקינג קרימסון מאשר למטאליקה. וזה לטובה, כי זה צליל שהיה כה חסר בסוגה. מי חשב שפרוג מטאל צריך לקחת השראה מפרוג רוק ?!
האלבום נפתח לצד צלע ההר עם השיר הקצר והרגוע The Path (השביל). זהו כמובן ההתחלה של המסע להר והמסע דרך האלבום. זוהי התחלה מאוד טובה למוטיב של האלבום ולאורך השירים חל שינוי מאוד הדרגתי בין מצבי רוח, בין עליה לירידה. המוטיב הוא אופטימיות וכישלון. והשיר הזה הוא מאוד אופטימי. הוא מזכיר לי משהו שהייתם שומעים בסרט מלך האריות או משהו בסגנון, לצד אנימציה מרהיבה של מישורים פראיים.
לאחר מכן הוא עובר לשיר "האמיתי" הראשון באלבום, The Atlas Stone (אבני אטלס) אשר עוסק בלקיחת אחריות והכוח יחד עם החששות שמגיעות בעקבות כך. אם מישהו לא יודע, אטלס, לפי המיתולוגיה היוונית, היה טיטאן, אל קדמום שנענש על ידי האלים הצעירים בכך שעליו לשאת את הארץ וכל העולם עליה. בזכות אלים סקסיים אין צורך בכוח המשיכה.
האלבום ממשיך מיד עם צליל יותר מוזר שישמח את כל מי שאהב את we have heaven והצליל של שנות השיבעים בכללי.
השיר The cockroach king (המלך המקק) הוא שיר שלא ניתן שלא לאהוב. עם שם שכזה ברור שמחכה חוויה מוזרה ומשעשעת. שם שמצטרף למחסן השמות המוזרים יחד עם:
- 26&2 - Tool
- 21st century schizoid man - King Crimson
- The Fish (Schindleria Praematurus) - Yes
- I C*m Blood - Cannibal Corpse (להתרחק- סכנה - שיר עם טקסט מטופש)
- Several Species of Small Furry Animals Gathered in a Cave And Grooving With a Pict - Pink Floyd (להתרחק- סכנה - עד שתסיימו לקרוא את שמו, השיר כבר נגמר)
השיר כולל מספר דברים מוזרים החל מאקפלה (שירה בשלושה קולות), אקורדים מוזרים , קטעי שירה עם חילפוי משקלים, בובות שמבצעות פארודיה לQueen וכל הדברים הנפלאים שאתם מצפים ולא מצפים משיר.
השיר כולל שתי סוויטות קצרות. רוב השירים באורך 5-8 דקות ושתי הסוויטות בסביבות 11-12 דקות. Falling back to earth הוא השיר שמייצג את הפסגה של ההר. הוא מתחיל מהיר, רועש וקיצוני פשוט בגלל שהגענו לקצה של ההר. השיר עוסק בסיפור המיתולוגי של איקרוס שבנה כנפיים משעבה על מנת לברוח מהלבירינט ונפל קורבן לגאוותו כאשר כנפיו נמסו בשמש. החלק השני של השיר הוא מאוד רגוע עם נעימות מצד זמרי ליווי.האלבום כרגע עובר לירידה, לצד היותר עצוב, הנפילה. הסוויטה השנייה לוקחת השפאה ממוזיקה מזרחית, עם טקסטים סטריאוטיפים על מדבר (בגלל שאתם יודעים, כאן במזרח התיכון גנבנו את העיצוב מתוך הספר "חולית". כל יום אני מגיע לבית ספר עם גמל, חובש את הטרבוש המועדף עליי ומאכיל את תולעת החולות בעזים.)
זה עדיף מסטריאוטיפים ששמו על סקנדינביה. דיברתי עם חבר עת נורווגי פעם. הוא היה עסוק בלהאכיל את הדרקון, לצאת לשדידה עם חבריו הויקינגים ולהיות ה-Dragonborn. ואז הוא יצא מארון הבגדים הקסום והוא התפנה להתכתב איתי שוב.
כמה איזכורים יש היום ?!
אני אעצור שניה לדבר על השירה. כתבתי שבאלבומם הראשון Haken היו מרושלים בשירה, וזה נכון. טוב, שנים נוספות של תירגול עושות ניסים (או פשוט משפרות יכולות תחת התמדה ועבודה קשה. מה ההבדל ?) וכעט השירה היא בין הצדדים החזקים של הלהקה, עם סולן כריזמטי וליווי מצד שאר חברי הלהקה, לפעמים בתור דואטים או אקפלה. באלבומים קודמים היו גם שימוש בצרחות, אך כאן יש רק רמיזה קטנה פעם אחת וגם אז אני לא בטוח שבאמת היה שם משהו.
יש עוד הרבה לדבר על האלבום אך אני חושב שהרחבתי מספיק. גזר הדין נקבע - המלכים החדשים של הפרוג נמצאו ואני מריע להם, מחכה בציפיה מה הם יעשו בפעם הבאה.
שבוע הבא אנו נקבל ביקור החייזר מיקום Z. הוא יודע הכל, ומטרתו היא אחת ויחידה - הוא רוצה קפה שחור ומהר!
עד אז, תהנו מהמוזיקה.
וואו ירין, כתבה טובה, מעניינת, מסקרנת ובעלת הרבה איזכורים שאהבתי! אני בהחלט אנסה להקשיב לאלבום.
השבמחקגדעון.
מחכה לשבוע הבא, כאשר נבקר את זילטויד הכל-יודע. הוא כה כל-יודע שאם היו שני כל-יודעים הוא היה שניהם.
השבמחקכתבה מאוד מעניינת
השבמחקאהבתי את השיר השני
גם אני מאוד אהבתי את השיר השני, את כל האלבום ליתר דיוק, ואני עדיין מקשיב לשיר. גדעון.
השבמחק