שלום לכולכם קוראי העיתון! אנוכי גדעון שדה ממדור הקולנוע ואני מביא לכם ביקורת ששכחתי לעשות כל החופש וזה הביקורת של הסרט האמריקאי המצוייר נסיך מצרים!!!!! יש! יש! יש!
ועכשיו כשגמרתי לדבר בצורה כל כך over the top, הגיע הזמן לסרט עצמו.
הסרט "נסיך מצרים" יצא בשנה מסויימת בשנות התשעים לאקרנים בארה"ב ומשום שאני עצלן מדי מכדי לבדוק, אנוכי אמשיך לדבר. הסרט מספר על סיפורו של משה כמובן מזווית קצת שונה משל התנ"ך או משל הסרט האמריקאי "עשרת הדברות" משנת 1957. הסרט הוא בכיכובם של הרבה שחקנים שכולל את עופרה חזה, לפני ה-AID (אני יודע שזה חסר כבוד ושהיא הייתה זמרת נהדרת ומוכשרת שמתה לפני זמנה, אבל בחייכם, באמת חשבתם שלא אעשה הומור נמוך?), ג'ף גולדבלום, עם כל הקומדיה שיכל להוציא מפארק היורה, סנדרה בולוק, לפני שזכתה באוסקר, רייף פיינס, לפני שלא היה לו אף בסרטי הארי פוטר (למרות שהוא היה מצויין, אבל אני רק אומר), וכמובן ואל קילמר.
אני אוהב מאוד את הסרט והייתי צופה בזה שוב ושוב כילד.
אז מה הטוויסט בסרט? טוב פה רואים את משה ורעמסס גודלים יחד ומראים את היחסים שלהם כמו אחים!! (ולבמאי שמילאן, אל תגיד אפילו What a Twist! אני מזהיר אותך!) הם מצחקקים יחד, עושים מתיחות ל-comic relief של הסרט ועוד דברים שאחים עושים. במהלך הסרט קורים דברים כמו: משה פוגש את אחיו אהרון ואחותו מרים, מדבר עם אביו המאמץ על היהודים והורג את המצרי המכה ובורח למדבר.
מה שאני אוהב זה שרעמסס מעולם לא ידע על המצרי ולא הבין למה אחיו בורח וזה היה שובר את הלב של כולכם.
בכל מקרה, משה רועה את צאן יתרו, מתחתן עם ציפורה (לא זוכר איך כותבים את שמה בתנ"ך אז מצטער על שלא כתבתי נכון את השם), רואה את הסנה הבוער ואלוהים מדבר אליו ושולח אותו חזרה למצרים, והקב"ה דווקא בחר לדבר למשה בקול של משה שזאת... בחירה מעניינת.
משה חוזר למצרים, מדבר עם היהודים, שמתייחסים אליו כמו זבל, הולך לדבר עם פרעה, שעכשיו זה רעמסס, ששמח ומאושר לראות את האיש שהוא מחשיב כאח. יש דיבורים ובשלב מסויים משה מנסה להוכיח את קיום הקב"ה לרעמסס בכך שהוא הופך את המקל לנחש. כשהם רואים את זה, רעמסס לא מאמין, איזו הפתעה, וה-comic relief, סליחה, הליצנים, אופס, סליחה שוב, ה"קוסמים" שלו עושים את אותו הדבר בזמן שהם שרים שיר והנחש של הקב"ה מנצח בלי תחרות אפילו (וואו, ממש וואו, אין פלא שהרגע קראתי להם ליצנים).
בכל מקרה, אתם מכירים את הסיפור, אז אני אפסיק לספר אותו.
אז, אני מאוד אוהב את הדינמיקה בין משה לרעמסס, אפילו כשהם נהפכים לאויבים. כאשר משה מדבר אל פרעה, הם מנהלים שיחה חברתית, מספרים על החיים שלהם אחרי שמשה ברח, וכשהם מדברים בפרטיות על שחרור העם היהודי, הם מנסים לדבר בהגיון אחד עם השני, ולפני שפרעה מקשיח את ליבו, הוא מרגיש הרבה רגשות: שיברון לב, בגידה, אכזבה, כעס ועוד.
עכשיו למה פרעה מקשיח את ליבו בסרט הזה? כי אביו, פרעה בתחילת הסרט, אומר לרעמסס שהוא יהיה היורש שלו, ושהוא היורש לשושלת אדירה אבל גם שושלת אדירה יכולה ליפול לקרשים ולהפסיק להתקיים בגלל חולייה חלשה אחת בשושלת, ורעמסס לא רוצה להיות החוליה החלשה! אתם מבינים?! זה לא קורה כך: "שחרר את עמי.", "לא". יוצרי הסרט הפכו את משה ורעמסס לדמויות מפותחות ומורכבות!!
בכל מקרה, אני מאוד אוהב את הסרט, סליחה אם פגעתי במישהו עם ההומור הנמוך ששמתי בכתבה ושיהיה לכולם פסח שמח.
מכתבכם במדור הקולנוע, גדעון שדה.
סליחה על העיכוב ירין. אני שכחתי לכתוב את הכתבה יותר מוקדם, אז תערוך את הכתבה, ולכולם, תגיבו!!!!
השבמחקגדעון.
סרט שמאוד האבתי בתור ילד ואני עדיין אוהב להיזכר בו היום. כשאני חושב על סיפור יציאת מצריים אני חושב על הסרט הזה. כן, התנ"ך זה הגרסא המקורית ורוב האנשים אוהבים להעמיד פנים כאילו הוא ספר מדהים, אבל הגרסא המקורית לא באמת טובה כי היא לא מתעסקת בכלל בדמויות ומה שעובר עליהן ובמקום מנסה להעביר מסר שגם הוא לא כזה טוב (אלוהים הוא כל יכול אך מסיבה הרבה יותר חשוב לו יחסי ציבור, למרות ששוב הוא כל יכול אז הוא פשוט יכול לגרום לכולם לאהוב אותו. אבל לא, הוא חייב נביא, והוא חייב לגרום לקונפליקט כפוי לקרות על מנת שהוא יוכל להעניש את המצרים על מה שהוא גרם להם לעשות... אם מישהו הולך להתלונן בתגובות על כך שאני כופר ושהתנ"ך הוא הספר הטוב ביותר שנכתב - לא הוא לא ויהיה טוב אם תנסו לקרוא אותו פעם כמו ספר)
השבמחקאך הסרט מבין שהקרע הוא אחד כזה שצריך להתרכז בדמויות. מה שהופך את הגרסא הזו לטובה יותר היא שגם אם תוציאו כל אלמנט על-טבעי מהעלילה היא עדיין תהיה מרתקת. הפרעה מתואר בתור דמות טרגית, הוא מסרב לתת לעבדים לעזוב לא בגלל שכוח על-טבעי בעל בעיות של ביטחון עצמי מכריח אותו, אלא בגלל שמוטלת עליו אחריות, והוא חצוי בתוכו על כך שעליו לבגוד באחיו. ברצינות, זה הרבה יותר מעניין והרבה יותר חכם! לסיכום, מה שאני מנסה להגיד הוא שצריך לשכתב (עוד פעם) את התנ"ך אבל הפעם כמו שצריך.
לא נראה לי שהתגובה שלי הייתה ארוכה מספיק
מחקתודה רבה ירין. גם אני מאוד אוהב את הגרסה הזאת, למרות שאני מאוד מעריך את התנ"ך בעצמי, אבל אני מאוד מעריך את הגרסה הזאת כי זה סיפור טרגי בין אחים ובתנ"ך לא מבינים שאם חיים הרבה זמן עם אח מאומץ, הוא עדיין ירגיש בשבילך כמו אח!
מחקאני מעריך את הגרסה הזאת גם כי הקב"ה היה יותר מנחם וטוב לב מאשר אל אכזר וחסר רחמים שמסדר את פרעה כקשה לב רק כדי שהוא יוכל לעשות למצרים דברים איומים.
נ.ב. הקב"ה הקשיח את לב פרעה, גרם לו לא לשחרר את עם ישראל רק כדישהוא יוכל לעשות דבר נורא ואיום להנאה (לדעתי, אבל בני תמותה אף פעם לא יוכלו להבין את דרכי האל) ועד אחרי שהוא מסיים לשחק עם המצרים כמו בובות, הוא מרפה את לב פרעה כדי שיוכל לשחרר את עם ישראל, מה שהוא יכל לעשות לולא הקב"ה הקשיח את ליבו כבר מההתחלה!!! סליחה, אבל זה פשוט מגוחך!!! תגידו שאני כופר כמו ירין, אבל אני מעריך את התנ"ך ורואה בזה כספר בעל ערכים של חשיבות יחסי האדם לחברו ולא בהכרח לאל, אז לדעתי חשוב יותר להיות נחמד לאחר וכל הדברים הטובים האלה ולא לציית לכל המצוות של הקב"ה, כי לדעתי הוא עושה דברים בשביל לספק את חמימות המוח שלו ואת רצון יד הברזל שלו, ואז להיות רחום וחנון אחרי שהוא גרם לסבל נוראי!!!! אתם אולי אומרים: "אבל המצרים שיעבדו אותנו במשך 400 שנה, מגיע להם." ולדעתי זה נכון חלקית, הם כן שיעבדו אותנו והגיע להם משהו, אבל לא כל כך הרבה סבל לבני אדם שזה פשוט חולני!!!
טוב, סליחה על כל הכעס, אהבתי את התגובה שלך לכתבה שלי ירין.
גדעון.
ירין, אני גם חושב שלהסתכל על דמויות וקונפליקטים זה יותר מעניין, אבל בכל זאת אני חושב שהתנ"ך הוא אחד הספרים הטובים יותר שנכתבו (במיוחד אם נותנים לו הנחה בגלל שהוא נכתב ע"י כמות עדירה של אנשים לאורך זמן אדיר). אני חושב שכיצירה ספרותית הוא ממש גדול, גם אם מתייחסים אליו כספר שאמור לשמש ככלי לימודי.
מחקגדעון - אני חולק עליך. איני רואה בתנ"ך "ספר בעל ערכים וחשיבות יחסי האדם לחברו". נכון, יש בו אמירות יפות על איך צריך להתייחס לזרים, ואיך צריך לארח אורחים, אבל כתוב שם שאם אונסים את אחותך אתה צריך למול את האנס ולהורגו לאחר שלושה ימים. זה מוסר? אז כתוב שם דברים טובים, ודברים רעים. היופי הוא שרוב האנשים שרואים בזה ספר מוסר יודעים להבדיל. מזה נובעת השאלה: אם הם יודעים להבדיל בין הטוב לרע מלכתחילה, למה הם צריכים לתת קרדיט לספר?
לשניכם - אני חושב שהפרשנות המקובלת היא שאלוהים אינו יכול להשפיע על הרצון החופשי של האדם (למרות שאכן כתוב שהוא הקשיח את לב פרעה). באמת חבל לגרום למישהו לחטוא ולהעניש אותו על משהו שאתה גרמת לו לעשות, אבל זה חוזר על עצמו לאורך כל הספר הזה (פסיכולוגיה בסיסית ועץ הדעת? פרות אסורים, מישהו?).
הלל
נ"ב אני ממליץ לראות את כל הסרטון, אבל החלק שאתם הזכרתם לי הוא בין 2:55 ל 3:10
https://www.youtube.com/watch?v=z1b10oyf-Ng
אני ראיתי את הסרט
השבמחקיופי רז, מה אתה חושב על הסרט?
מחקגדעון.
שכחתי לכתוב, בבדיחה הממש נמוכה שלי, בטעות רשמתי AID במקום HIV או AIDS. זה פוגע אני יודע זאת, אבל היי, זאת הביקורת שלי אז אני שם הומור נמוך, גם אם זה לא הומור.
השבמחקגדעון.
אני חושב שהסרט היה מעניין וכיף
השבמחקיופי. גם אני חושב שהסרט היה טוב, די מצחיק ומעניין כחקר דמויות תנ"כיות ברמה פסיכולוגית וזה יוצר הרבה קונפליקטים מעניינים (חוץ מהקונפליקט החיצוני שירין אמר שכנראה הקב"ה גרם למצרים לעשות).
מחקגדעון.
הסרט שאני ראיתי כל פסח בילדותי היה "עשרת הדברות" זה סרט של 4 שעות הוא לא סרט מצויר והוא מאוד מרשים! (קריעת ים סוף, מכות מצרים), אני זוכרת שאמא שלי הייתה מכשירה את המטבח לפסח ואנחנו הילדים עם אבא שלי היינו נכנסים לצפות בסרט כדי לא להפריעה לה. גם הסרט הזה לא נצמד לסיפור המקראי ולמעשה מרחיב ונותן פרשנות משלו, בעיקר בחלקים של הקשר והרגש בין הדמויות.
השבמחקגדעון, הכתבה שלך כתובה בצורה טובה מאוד אתה מאמץ לך סגנון מיוחד ויחודי , הרעיון לקשר בין מדור קולנוע ופסח בביקורת על נסיך מצרים מצוין!
תודה שהגבת יעל וירוב, אני חושב על אולי לראות את עשרת הדברות, אבל... אני לא בטוח שאצליח לשרוד 4 שעות אם בקושי הצלחתי לשרוד את "לורנס איש ערב", שדרך אגב משעמם!!!!
מחקבכל מקרה, אני מציע לך לראות את זה אם הילדים שלך, לא משנה באיזה גיל, משום שאפשר לראות את הסרט מזוויות שונות ולא להחשיב את זה סתם כסרט לילדים.
נ.ב. זה לדעתי מעניין לראות סיפור על שני אחים מאשר לקרוא על התוכנית היותר מדי מתוחכמת של הקב"ה להעניש את המצרים על מה שהוא גרם להם לעשות רק בשביל שישחררו את "עמו" (כי, אתם יודעים, הוא ליכול לגרום לכל בני האדם להאמין בו בלי נביא בכלל כי הוא כל יכול).
גדעון.
האמת שגם אני ראיתי את הסרט בילדותי... אין ספק שזה סרט נהדר. אבל לא ייאמן בכלל שמשה, שגדל במצרים, התיידד עם רעמסס, שיותר מאוחר הפך למלך מצרים (פרעה) ובעצם גם לאויבו של משה ועמו בני ישראל. ודרך אגב גדעון, עפרה חזה הייתה נהדרת לא רק כזמרת בסרט, אלא גם כמדובבת. ועוד שני דברים אחרונים, המפיקים של הסרט אהבו אותה מאוד עד כדי כך שדמותה של יוכבד בסרט אויירה כדמות עפרה חזה, והיא גם דיבבה את יוכבד ב-18(!) שפות שונות, ביניהם את הגרסה האנגלית והגרסה העברית.
השבמחקתיקון: את השיר "הושיעה-נא" עפרה שרה ב-18 שפות שונות, ורק בעברית ובאנגלית היא דיבבה את יוכבד.
מחקבאמת חן? זה אחלה!! היא באמת הייתה מאוד מוכשרת ומתה מ-AIDS לפני זמנה. אני פשוט רציתי לעשות בדיחה בהומור מאוד נמוך על הקאסט של הסרט, אז החלטתי לעשות בדיחה לא הכי מכבדת על זה שעופרה חזה מתה מ-AIDS, למרות שאני מכבד אותה.
מחקגדעון.
אני זוכר שכשהייתי בגן ראינו את הסרט הזה. מאוד אהבתי את המוזיקה (אני בכלל חושב שהאנס זימר גאון). כשאמא שלי באה לאסוף אותי מהגן, סיפרתי לה את הסיפור, ובאיזה שלב בסיפור נתקעתי, כי שכחתי איזה פרט, ואמא שלי השלימה לי. ממש התפלאתי שהיא גם הכירה את סיפור יציאת מצריים, ושאלתי אותה "גם את ראית את הסרט?"
השבמחקהלל