יום שישי, 29 במאי 2015

מדור מוזיקה - פינה של סגנון: MAGNUM OPUS עשרת הגדולים מכל הגדולים

בזמן שאנו מחכים לכתבה הגדולה הבאה שלי, הנה משהו שישביע את הרעב עד אז. כתבה נועזת זו היא משהו שרציתי לעשות כבר הרבה זמן. השירים הגדולים, הכבדים, האפיים והאגדיים. סוויטות ואופרות של עולם הרוק מכל הגדלים ומכל הסוגים!




ברוכים הבאים לרשימת עשרת הסוויטות רוק הטובות ביותר! היצירות המוזיקליות שדרכן מועברים סיפורים ומראות שלא ניתן לבטא בשום צורה אחרת, מה שקורה כאשר פשוט נותנים לשיר להיות מה שהוא רוצה להיות! אנו הולכים לחוות ולספור את העשרה הטובים ביותר מבין יצירות הפאר.

דבר ראשון, כמה חוקים-
1) כשאני מגדיר סוויטה אני מדבר על מבנה ותחושה. על היצירה לעבור בין רעיונות שונים גם מוזיקלית וגם במילים, אך חשוב שלהכל יהיה מכנה משותף שאוחז את הכל ביחד - אם זה סיפור, רעיון עמוק או סגנון אומנותי. למרות שהרבה מגדירים יצירות אלו לפי אורכן, אני טוען שהן יכולות להיות בכל אורך שניתן כל עוד יש להן מבנה ברור ומעבר בין רעיונות שונים. תחשבו עליהם כמו סיפור - הוא יכול להיות קצר או ארוך, הוא אפילו יכול לבוא במספר כרכים, העיקר שיש לו אמצע התחלה וסוף. 
2) זו היא יותר אזהרה - בעוד חלק מהיצירות באורך סביר, רובן ....לא, ממש לא. די ההיפך. אני לא ממליץ לאף אחד להשתמש בכתבה הזו בשביל חווית האזנה מלאה. אני לא רוצה לשמוע שירים ככה ואני לא מצפה ממכם. ראו את הכתבה בתור המלצה ואפשרות לטעום מהשירים - תשמעו את חמש הדקות הראשונות ואם אהבתם תשמעו את השאר בתנאים שנוחים לכם. אני אישית אוהב לשמוע שירים דרך הטלפון בעת נסיעה ארוכה. יש כאלו ששמים את המוזיקה ברקע במחשב בזמן שהן עושים משהו, ויש שרוצים לראות את השיר מבוצע חי ביוטיוב. איך שנוח לכם זה הכי טוב.
3) שיר אחד לכל להקה. מצטער Dream Theater, אבל עשרות השירים המושקעים שלכם לא יתנו לכן יתרון כאן.
4) והכי חשוב - הכל מבוסס על דעות. אבל זו הדעה שלי ולכן רק היא חשובה. מי צריך פלורליזם ?! 

אז כשהכל מובן וברור, בוא נתחיל לצלול עמוק.

מקום מספר 10 - Queen - Bohemian Rhapsody

המקום האחרון שמישהו אי פעם ציפה לראות יצירה מרובת שלבים מורכבת זה מענקית הרוק הכבד Queen. הם תמיד היו עוסקים בכיף ומסיבות, לא בפילוסופיה ופנטזיה. אך העובדות לא משקרות, ולמרות שאורכו מאוד קצר, Bohemian Rhapsody הוא כיום השיר הכי מוערך על ידי המעריצים של קווין. בתקופה לא מבקרים ולא מעריצים ידעו מה לומר עליו. השיר בנוי משלושה חלקים - הראשון הוא בלדה מרגשת שמתחילה עם אקפלה ועוברת לפסנטר. לאחר מכן השיר מפתיע את כולם עם קטע אופרה תיאטרלי ולבסוף קטע רוק קיצבי ומוכר שבלתי אפשרי שלא להנות ממנו.

הסיבה שהוא במקום העשירי ולא גבוהה יותר היא שלמרות הנועזות שלו, הוא עדיין מרגיש כמו המקבילה של שיר פופ לסוויטה ואין בו שום דבר בקנה מידה מרשים ואפי. 
אך זה לא מונע ממנו להיות שיר מהנה וחכם.




מקום מספר 9 - Epica -Kingdom Of Heaven

היצירה "מלכות השמיים" של אפיקה היא אפית בדיוק כמו שהיא נשמעת. מתחילה בתור קונפליקט אגרסיבי עם גיטרות האבי מטאל כבדות, בו השירה עוברת בין שלושה תפקידים - נביחות עמוקות בנוסח דת' מטאל, מקהלה ושירה אופרטיבית מדהימה מצד סימון סימונס. שאר השיר הוא אופרה עוצרת נשימה ומותחת עם רגעים של אקשיין, דרמה וגם רגעים של פליאה ותמימות. המילים עוסקות במה שאפיקה בתקופה כתבו עליו כל הזמן. השיר מציג מלחמה דמיונית בין הנהגה רוחנית לבין כוחות של הנאורות, כאשר האנשים הפשוטים כלואים באמצע ולא יודעים למי לפנות עם השאלות שלהם. המנהיג הרוחני משתמש באימה,פחד ואיומים על מנת להשאיר לצידו מאמינים בעוד הקול של ההגיון מציגה בפני האנשים סקפטיסיזם ומדע. 
בנוסף לכך זוהי לדעתי הביצוע הטוב ביותר מצד סימון, הפרק שעוסק בפליאה בעולם מבוצע עם קול כל כך מלאכי וכל כך מושלם.

הסיבה שהשיר הזה לא במקום גבוה יותר היא בגלל שלמרות שאין ספק שהשיר בעל גודל מרשים, הוא בנוי לפעמים בצורה מרושלת ובאופן אירוני מרגיש מטיף, למרות שהוא מטיף נגד הטפה. אך ללא ספק הוא שיר מטאל סימפוני שאין שני לו.



מקום מספר 8 - Egg- Symphony no.2

הסימפוניה השניה של...ביצה...הממ....הסימפוניה השניה היא יצירה נועזרת ומרתקת מראשית סצנת הקאנטיבארי, תנועה מוזיקלית בריטית מראשית שנות השבעים שמשלבת ג'אז עם מוזיקה אלקטרונית ופה ושם קלאסית, לבסוף נבלעה לתוך הפרוג רוק.
השיר כולו אינסטורמנטלי - ללא מילים. וזה די לטובה בהתחשב בכך שהזמר שלהם הוא לא בדיוק הצד החזק של ההרכב... מה שכן חזק אצלם זה השימוש הבלתי מקובל בקלידים ואלקטרוניקה על מנת ליצור מוזיקה שלא תמיד ניתנת להגדרה. עם פתיח מעולה שמסרב להשאר באזור הנוחות, מעברי ג'אז קצביים ומהנים ומספר סולואים מקוריים על התופים. באמת שקשה להסביר מה בכלל קורה בחמש בדקות הראשונות של היצירה ואני מצווה....ממליץ לכל אחד להקשיב לחמש דקות אלו. תאמינו לי שלא תתחרטו על כך. 

הסיבה שהיצירה לא במקום גבוהה יותר היא בגלל החלק שבמרכז השיר... אם Noise Rock עושה לכם את זה - יופי. כשאני שומע את הקלידן מנסה לשחק כמו ילד קטן עם צלילים מוזרים מבלי שום סיבה, כל מה שעולה לי בראש זה שהוא חושב אותי לתינוק, שבכל כך קלות ניתן לרצות פשוט בכך שמנערים צרור מפתחות מולו ואומרים "תראה מאזין, משהו זז! והוא נוצץ!" . אבל אפילו כזה נגמר השיר חוזר לג'אז האלקטרוני. יצירה חובה לכל מי שאוהב ג'אז או מוזיקה אלקטרונית אמנותית.



מקום מספר 7 - Blind Guardian - And Then There Was Silence 

השם השגוי ביותר שניתן לתת לשיר! אין רגע אחד של נחת בשיר הזה! וזה מה שכל כך מדהים בו. האנרגיות שלו... אני לא יכול לחשוב על שיר יותר אנרגטי ממנו, יותר נלהב ונרגש, יותר ...וואו! תנו קצת הפסקה! אבל לא באמת. 
השיר של להקת הפוואר מטאל הגרמנית Blind Guardian עוסק בסיפור המיתולוגי של האילידאה ומלחמת טרויה. הייתה תקופה שידעתי את המילים של השיר בעל פה הייתי מזמר אותו כל יום. כן, זה מעצבן את השכנים בדיוק כמו שזה נשמע. אין רגע אחד של מנוחה בשיר, ופרץ האנרגיה שיוצא ממנו ישאיר אתכם או מותשים עד העצמות או היפר אקטיבים ומוכנים להרפתקאות. כמובן ששיר כזה מיוחד בכך שלא המנגינה מובילה, אלא השירה, והנסי קירש יותר מהוכיח את עצמו בתור הזמר המתאים ביותר לשיר שכזה. הקול שלו כל כך יפה וכל כך פראי, ובשביל שיר אנרגטי דרוש זמר אנרגטי, והנסי הוא האחד הזה.

הסיבה שהשיר לא במקום גבוה יותר הוא...שתתנו קצת הפסקה! השיר לא מוותר, ובעוד זה יתרון, זה גם חיסרון. כאשר זו הפעם הראשונה שלכם זה יותר ממעולה, אך לאחר מספר חזרות פשוט רוצים משהו להירגע איתו. אז תחשבו עליו כמו ריצה מרעננת, כן אני לא רוצה לרוץ לנצח, אך כשצריך פרץ אנרגיה זה בדיוק מה שצריך.



מקום מספר 6 - Tool - Lateralus

הלהקה טול היא משהו מיוחד. בלתי אפשרי להסביר מה היא. יש לה את המורכבות של הפרוג רוק, המרדנות של הגראנג' , העוצמה של האבי מטאל והשליטה של...אף אחד...דיוק מדהים ששייך רק להם. השיר לטראלוס (לא, אין לי מושג) הוא הפסגה שלהם ואחד מהשירים המרתקים ביותר שיש. אני לא בטוח האם בכלל להרוס לכם. פתיח מהפנט עם ריף גיטרה שמצווה על המאזין לתשומת לב, מילים חכמות, שליטה אלוהית בכלי הנגינה והבנה מוחלטת כיצד לבנות את השיר. אני לא אהרוס לכם יותר מזה, זה שיר שבאמת צריך להקשיב לו.

הסיבה שהוא לא במקום גבוהה יותר ברשימה היא...פשוט יש שירים טובים יותר בהמשך.


מקום מספר 5 - Jethro Tull -Thick as a Brick

כאשר הלהקה ג'תרו טול הוציאו את האלבום שלהם Aqualung הם הופתעו לגלות שמבקרים קראו לו אלבום קונספט, בעוד אני יכול להבין את הבלבול, שני השירים הראשונים באמת מספרים אותו סיפור. ראש הלהקה איאן אנדרסון זעם, כיוון שמתברר שהוא שונא אלבומי קונספט. לא יכול להבין אותו... הוא מיהר והתחיל לכתוב מה שהוא תיאר בתור "אם אתם רוצים אלבום קונספט - אני אתן לכם אלבום קונספט! אלבום הקונספט הגדול ביותר בכל הזמנים!". 
עם מילים שלוקחות השראה מההומור והמערכונים של הקבוצה הקומית מונטי פייטון, הלהקה החלה לעבוד על פרודיה, לעג לאלבומי קונספט. התוצאה הייתה בדיחה שרוב האנשים לא הבינו, אך אהבו את התוצאה. אלבום שלם שכולו שיר אחד. 
ואיך השיר הזה? עם מילים שמלאות בהומור מרומז, קטעי נגינה מאוד קליטים ושירה מהנה, יצירה שמשלבת בין רוק כבד, פרוג רוק ומוזיקה עממית, אני לא מוצא מה אין להמליץ וממה אין להנות. וגם יש סולו תופים מגניב! וחליל! 

הסיבה שהשיר לא במקום גבוהה יותר ברשימה היא, בוא נודה בזה, הוא טיפ טיפונת ארוך מדי... אך כמו שאני אומר, אם זה טוב למה שתרצה לקצר אותו? והשיר הזה הוא רק טוב.


מקום מספר 4 - Genesis - Supper's Ready

אם אתם רוצים שיר אהבה, יש לנו את השיר בשבילכם. אם אתם רוצים שיר על אמונה, יש לנו את השיר בשבילכם. אם אתם רוצים שיר על השלום, יש לנו את השיר בשבילכם. אם אתם רוצים שיר סוריאליסטי ומוזר, טוב יש לנו את וויסטון צ'רצ'יל לבוש בדראג. 
השיר הזה...מה עוד לא אמרו עליו? ההלחנה היא גאונית, לא מורכבת מדי אך לא משעממת. המילים כל כך כל כך טובות. השיר עוסק בפרשנות לסיפור הברית החדשה ובו מסופר על המשיח, יחד עם חזיונות, קרבנות וביקורת על החיים המודרניים. אם זה נשמע לכם פתאום עמוק מדי, אז אל תשכחו שוויסטון צ'רצ'יל לבוש כמו מלכת דראג. וזוהי שורה מהשיר. 
ללא פתיח השיר מפעיל את הקסם שלו מהר ונכנס ישר לשיר אהבה, שבתוך סיפור האהבה נקלע חזיון רוחני. הגיבור של הסיפור נפרד מאהבתו ומצטרף למלחמה, בה הוא נקלע למראות קשים שמשאירים עליו צלקות. מתוך היגון והתסכול העמוק שמשאירה המלחמה עליו, הוא מתחיל טיפה לאבד אחיזה במציאות, ומציג את הביקורת החברתית הכי סוריאליסטית שניתן לדמיין. "הצפרדע היה נסיך. הנסיך הוא לבנה, הלבנה היא ביצה, הביצה היתה ציפור!" 
לבסוף הגיבור מוצא את עצמו צופה באחרית הימים (בתשע שמיניות ליתר דיוק) ולוקח חלק בקרב של האור נגד האפלה...או כל דבר אחר שהנוצרים רוצים להאמין בו, אני יותר בכיוון של שר הטבעות.

מדוע השיר הזה לא במקום גבוהה יותר? חוץ מהפרק "אפוקליפסה ב-9/8" , אין הרבה טכניות בולטת בשיר ורובו מועבר פשוט על ידי המילים המטורפות שלו. אין זה דבר רע, אך ניתן לעשות טוב יותר. ואותן מילים, הן עדיין גאוניות וירצו כל מי שאוהב סוריאליזם בצורותיו.



מקום שלישי - Haken - Crystallized 

לאחר ההצלחה שהם מצאו עם הסיכון שנלקח באלבום The Mountain, האקן החליטו ללכת צעד אחד קדימה ולבסס צליל שאני חוזה שיהפוך במוקדם או במאוחר למוביל בפרוג מטאל של השנים הבאות. וגם אם לא, עדיין האקן מתכוונת להוביל אותו. השיר החדש הזה מציג את הגאונות של הלהקה הצעירה, ומזכיר לי מדוע הם כרגע עיקר הסקרנות שלי.
השיר מתחיל באופן די שיגרתי עם נימה אופטימית ותמימה, עם צלילי מטאל רך וקליל ועם זאת מהיר וערני. השיר עוסק בנוסטלגיה וזכרונות ילדות. 
מה שהופך את השיר לכה בולט זה מה שאני לא מוכן לגלות לכם. אני אתן רמז - המתינו לראות לאן החלק השני של השיר יקח אתכם.

מדוע הוא לא במקום גבוה יותר? בעיקר בגלל שהשיר לא עושה את הרושם ההתחלתי הנכון. הוא טוב כבר בהתחלה, אך זה הההמשך שאני מסרב לספר עליו שהופך את השיר למה שהוא.


מקום שני - Yes - Close To The Edge 

השיר הזה הוא מושלם. אני לא יכול לחשוב על דבר אחד רע בו. ואני ניסיתי, אך זה לא קיים. כבר על ההתחלה הוא נותן רושם טוב עם נגינה מאוד קליטה מצד אחד אך מצד שני כה מוזרה ולא מובנת. מספיקה הקשבה אחת על מנת שכל הפתיח יתקע לכם בראש לנצח, אך עדיין הוא נשמע כל כך מוזר וחייזרי, עם קפיצות ארוכות בין תווים ואקורדים עם מרחקים עצומים, מקצב סווינג עליז, התפרעות מוחלטת מצד הקלידים והפסקות קצרות לתו או שניים מצד השירה.
וגם אז, השיר רק ממשיך ונהפך לטוב יותר. השיר עוסק בסיפור המיתולוגי של גלגול הנשמות של אלת נהר הגנגס. כל בית בנוי מאחד משני מקצבים מתחלפים, שביניהם יופיע מוטיב. המוטיב הזה בנוי כמו אחד של סימפוניה, הוא מתחיל פשוט ובמהלך השיר הוא הולך ונבנה, עד הסיום הגדול אשר מסכם את כל מה שקרה. מרכז השיר עובר לרגע לרגיעה מרגיעה שבאמת מצליחה להרגיע אותי ולהעביר דרכי רוגע, עם מעבר לסולו הקלידים הטוב ביותר שקיים. אני לא מגזים. הוא מתחיל עם צלילי עוגב, רעמים מפחידים ואם זאת מרגשים, ועובר למנגינה מהירה על מספר כלי נגינה אלקטרונים במקביל. וזה די מרשים לראות את זה בהופעה חיה...

מדוע השיר הזה לא במקום גבוה יותר? בגלל ש.....



מקום ראשון -Dream Theater - A Change Of Seasons 

חילופי העונות של דרים ת'יאטר. מדוע השיר הזה? רוב המעריצים מצביעים על Octaverium בתור המגנום אופוס של הלהקה. בעוד לאוקטבריום יש את היתרונות שלו, חילופי העונות הוא בסופו של דבר השיר שעושה את הכל כמו שצריך. הפתיח הוא כה טוב שאף המארגנים של אולימפיאדת החורף לשנת 2002 לא התאפקו והשתמשו בו במסע הפרסום שלהם. הוא מתחיל רגוע ובונה מהירות, אך כל הזמן נשאר בשליטה ומשאיר את המאזין עם הבנה מה קורה.
כל הפרקים מועברים כמו שצריך, עם הרבה דרמה והרבה רגש, אך ללא שום בזבוז זמן או משהו מעייף. השיר עוסק בנושא שהרבה ממכם יכולים להזדהות איתו, וזה גדילה, התבגרות והקשיים שעולים בדרך מילדות עד בניית חיים עצמאים.כאשר השיר מציג מעבר מתסכול לנחישות, הוא מציג ככל הנראה את החלק הכי דרמטי בעולם הרוק, שמעובר בכל כך הרבה רגש וכל כך הרבה מחשבה ותכנון מאחוריו. בניה יציבה של הבעיה והרגשות שעולים ממנה, ואז פרץ של זעם אנרגטי הנמשך על ידי סולו גיטרה אפי. השיר דואג לסגור מעגל עם גראנד פינלי שרק דרים ת'יאטר יודעים לבצע, משאיר תחושה אדירה של סיפוק. וכמובן פה ושם קטעי נגינה שהפכו את הלהקה לידועה עם יכולות הנגינה וההלחנה העל אנושיות שלהם, מנגנים דברים שרק הם מסוגלים לעשות.
השיר הזה מרגיש כמו סרט טוב, עם התחלה אמצע וסוף, הכל מובן ומבוסס, כל שאלה שעולה מקבלת תשובה מספקת...הכל בשיר הזה כמו שצריך ובקנה מידה דרמטי וגדול, עם נושא שקל להתחבר עליו וקל לחוש את הרגשות הבוערים שיוצאים ממנו.



זה הכל לפינת מוזיקה. כרגע אני עובד על כתבה שתיקח זמן, אבל אני בטוח שיקח לכם זמן לעבור על כל יצירות המופת שהצגתי לפניכם היום. ועד אז 
תהנו מהמוזיקה

4 תגובות:

  1. וואו, ירין, מאוד אהבתי את הכתבה ואני רוצה להגיד הרבה דברים. מכל השירים בכתבה שלא שמעתי (מה שהוא לא Bohemian Rhapsody), הקשבתי רק לסימפוניה השנייה של Egg ומאוד אהבתי אותה, עם כל המוזיקה האלקטרונית משולבת בגאז' (כן, אני מתחיל להתחבר לגאז'), ואני מתישהו היום אקשיב ל-Crystallized של Haken ואז לשיר של Yes ואז ל- A Change Of Seasons של Dream Theater. בנוסף שמתי לב שהיו לך כמה בדיחות שמאוד הזכירו לי בדיחות של ה-Nostalgia Critic כמו: "אבל זו הדעה שלי ולכן רק היא חשובה." אבל זה עדיין היה קורע מצחוק לקרוא את ההומור הציני שלך. גם לדעתי הטפות דתיות של דתיים קימוניים מסתכם בזה: "מדע זה רשע!! תאמינו באלוהים כי הוא טוב ואנחנו שליחיו!!!!!! תינשאו בגיל 12 ותולידו 22 ילדים!!!! אנחנו קיצוניים אבל לעולם לא נגיד את זה בקול רם כי אנחנו נוציא למאמינים הלא קיצוניים שם רע ו...שיט, שמעו אותי!!!!! תתעלמו ממה שאמרתי, רק הקיצוניים הם מאמינים אמיתיים ויש להרוג את כל מי שלא מאמין קיצוני כמוני! מי איתי?!!!!!!". טוב אז שירים טוהים ואני מחכה לכתבה הבאה שלך.

    גדעון.

    השבמחק
    תשובות
    1. שמח לשמוע התלהבות. אולי אני אעשה בעתיד כתבות נוספות בסגנון אם אני אראה שהכתבה הזו מצליחה.

      מחק
  2. אוקיי ירין, הקשבתי ל-A Change Of Seasons ואהבתי את זה, למרות שהייתי עסוק בקריאה באותו זמן ולכן כשזה נגמר זה הרגיש קצר מדי. אחרי זה הקשבתי ל-Octaverium וגם אהבתי את זה ולמרות שקראתי באינטרנט באותו זמן, זה הרגיש בשבילי ארוך מדי, לכן נראה לי שאני אוהב את A Change Of Seasons קצת יותר. גם הקשבתי ל-Crystallized של Haken ואהבתי את זה. לא הכי שמתי לב לצליל שדיברת עליו בכתבה, טוב אולי קצת שמתי לב למשהו לא שגרתי אבל אני לא מבין שיט במקצבים או בכל דבר אחר שאתה מבין במוזיקה אז אין לי רשות לדבר. בכל מקרה, אני עדיין צריך להקשיב לשיר של Yes אך יש לי מבחן בגרות שאליו אני צריך להתכונן, אז זה ייקח זמן.

    גדעון.

    השבמחק
    תשובות
    1. ואוו, אתה ממש לוקח את זה ברצינות.
      ולא שמת לב שהשיר Crystallized באמצע שום מקום שינה את הסגנון שלו? זה די בולט ומפתיע בפעמים הראשונות.

      מחק