יום חמישי, 18 בפברואר 2016

מי זה אפלטון ? \ מאת סאם קטז


קובץ:Head Platon Glyptothek Munich 548.jpg

"רק המתים ראו את סוף המלחמה"

שלום לכם קוראים וקוראות  יקרים ויקרות , אני רוצה לספר לכם על עוד פילוסוף בשם אפלטון שגם עליו אני למדתי בשיעורי פילוסופיה על שמאי, אז מיהו אפלטון. הוא היה פילוסוף יווני, מתמטיקאי, מהמשפעים של ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. תלמידו של סוקרטס, מורו של אריסטו, מחברם של כתבים רבים ומייסד האקדמיה באתונה ומי שלא יודע הוא גם כתב את משל המערה שזה אחת המטאפורות הידועות ביותר בכתביו, אשר נועדה לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של חוכמה, שתהיה לכם קריאה נעימה ומה אתם חושבים על הציטוט שלו ?

הקדמה :

אפלטון (ביוונית: Πλάτων‏, "פלטון",427-8 או 423-4 לפנה"ס - 347-8 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, מתמטיקאי, המשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. תלמידו של סוקרטס, מורו של אריסטו, מחברם של כתבים רבים ומייסד האקדמיה באתונה.

בחייו הקדיש אפלטון את מיטב זמנו להרצאה באקדמיה, אך הוא גם כתב על נושאים פילוסופיים רבים. כיום נותרו לנו כתביו הפילוסופיים-דרמטיים, אשר נשמרו בכתב-ידו ושוחזרו ונערכו במהדורות ותרגומים רבים. רובם המוחלט של כתביו מורכבים מדיאלוגים, אולם מיוחסים לו גם מספר מכתמים ומכתבים. כל הדיאלוגים של אפלטון שרדו, אולם מהדורות מודרניות של יצירותיו מכילות בדרך כלל דיאלוגים אשר האותנטיות שלהם מוטלת בספק על ידי רוב החוקרים (כגון אלקיביאדס או קליטופון), או אף נדחית על ידיהם באופן חד-משמעי (כגון דמודוקוס או אלקיביאדס השני).


דמותו של סוקרטס מופיעה לעתים קרובות כמשתתף הראשי בדיאלוגים של אפלטון, אך לא תמיד קל להכריע מתי ועד כמה דבריו משקפים את דעותיו של סוקרטס ההיסטורי ומתי הוא משמש לשם הצגת רעיונותיו המקוריים של אפלטון - בעיה זו נקראת הבעיה הסוקרטית.


את ההמשך אתם יכולים לקרוא בויקיפדיה + הנה סרטון שמספר עליו :


5 תגובות:

  1. אהבתי את הסרטון. אני חושב שיש לו (אפלטון) רעיונות גאוניים ומעלי מחשבה. יופי של כתבה סאם. הייתי מאוד רוצה לדעת את דעתך על הפילוסופיה שלו.

    השבמחק
  2. כנראה זו רק דעתי האישית, אבל ממש לא חשוב לדעת על דמויות כאשר לומדים על פילוסופיה. מה שחשוב זה ללמוד את הפילוסופיה שלהם, מה שאתה בנתיים לא מספק.

    הייתי ממליץ בלהתחיל בללמד מונחים בסיסיים, כגון טיעון,אקסיומה, מטה-פיזיקה, אפיסטימולוגיה, פרדוקסים וכו'...
    ואז אפשר להגיע לדברים מורכבים יותר כגון ההבדל בין טיעון אנליטי לסינטטי, פילוסופיה של המדע, פרגמטיקה, תורת הערכים, אסטטיקה וכו'...

    עד אז אי אפשר לקרוא לזה חלק ממדור פילוסופיה, אלא ביוגרפיה של פילוסופים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אלה טענות טובות ירין. כרגע זה רק הביוגרפיה של הפילוסופים ולדעתי גם לזה יש קצת ערך.

      נ.ב. מהמונחים הבסיסיים שאמרת, אין לי מושג מה המונחים האלו ומה הגדרתם. דרך אגב, אני חושב האם לעשות שבוע כתבה בה אני שופך את כל הזעם שלי על EA או כתבה על Fullmetal Alchemist מ-2003. מה לדעתך כדאי לי לעשות.

      מחק
    2. לא יזיק קצת טרמינולוגיה, אולי סם יוכל כך לדעת על מה לכתוב פעם הבאה.

      טיעון - סדרה של משפטים (שכל אחד מהם יכול להיות נכון או שגוי) המובילים לעבר מסקנה, על מנת לבסס הצדקה לוגית לרעיון או דעה.

      אקסיומה - משפט שמוכיח את עצמו. בדרך כלל מדובר בהגדרות. לדוגמא - השם של הכתבה הוא "מי זה אפלטון".
      המספר הטבעי הראשון הוא אחד, סמל אותו בתור 1.

      מטה-פיזיקה - ענף בפילוסופיה אשר עוסק בטבעו של העולם הטביעי (ביוונית טבע-עצמי).האם אנו יכולים לסמוך על חושינו? האם בכלל המציאות קיימת? מה המקום שלנו ביקום? וכו'

      אפיסטימולוגיה - ענף בפילוסופיה העוסק בדרך בה עלינו לחשוב, לשאול שאלות, לענות עליהן ואיך בכלל נוכל לזהות תשובה נכונה. מהי אמת? מה ההבדל בין אוביקטיבי לסוביקטיבי? מה החשיבות של ראיות בהבנת המציאות? האם כל שאלה היא טובה או שיש שאלות שמיותר לשאול? האם יש תשובות טובות יותר מאחרות או שכל תשובה לכל שאלה היא טובה? זה מאוד חשוב! לפני שבכלל מדברים על משהו בכל נושא פילוסופי חייבים לדעת כיצד ניגשים עליו.

      פרדוקס - משפט או טיעון אשר נכון ושגוי באותו הזמן, ולפי כך לא מסוגל לשמש בטיעון (כי הוא לא הגיוני).

      טיעון אנליטי - טיעון העוסק בחוקים שנקבעו מראש. לדוגמא:
      במשחק שח מט תמיד כדאי להתחיל עם הפרשים.

      טיעון סינטטי - טיעון העוסק בעולם האמיתי בו אנו חיים ועם השלכות אמיתיות.
      לדוגמא - המשחק שח מט עוזר לפתח כישורי חשיבה.

      פילוסופיה של המדע - מונח עם שתי פירושים:
      1) השיטה המדעית וכל זרם פילוסופי אשר עזר לבנות אותה (סקפטיסיזם, פרגמטיזם, אמפיריקיאליזם ורציונליות)
      2) ההשלכות של גילויים מדעיים על שאלות במטה-פיזיקה. לדוגמא: הקונסנזוס המדעי בפסיכולוגיה קובע שהתודעה שלנו מגיעה ממסרים חשמליים וכימיים במוח (ולא מהנשמה כמו שפעם היה נהוג להאמין). מה זאת אומרת על מוסר? האם אנו עדיין אחראיים למעשנו אם זה מגיע ממקור מכני?

      פרגמטיקה - שיטה אפיסטימולוגית הקובעת שידע חייב לעזור לשרת אותנו, ולכן כל ידע אם הוא מוסרים או מטה-פיזי שהוא נכון חייב לאפשר לנו להגיע לתוצאה רצויה.

      תורת הערכים - ענף פילוסופי אשר עוסק בלהבין את הערכים על פיהם אנו שופטים את העולם. הוא מחולק לשתי תת תחומים:
      אנליטה מוסרית - מאפיה מגיע מוסר ומדוע אנו מחשיבים משהו מוסרי או לא מוסרי בתור התחלה?
      אסתטיקה - מהו יופי, מדוע משהו יפה ולמה חשוב לנו שדברים יהיו יפים?

      מחק
  3. סאם,
    אתה יכול לחשוב על דוגמה מהתקופה שלנו, לגבי מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של חוכמה, כפי שטען אפלטון? האם דבריו של אפלטון אקטואלים גם בימינו?...
    יעל גת

    השבמחק