שלום קוראי "הפאזל". כאן העורך ה"יקר" שלכם עם כתבה לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הקשור גם למדור שלי. איזה צירוף מקרים, אה? בכל מקרה, אני מאוד שמח אם תקראו את זה במהלך השבוע ואולי באמת תגיבו לסקר החדש. רגע... לא אמרתי כבר באיזו שהיא כתבה שיש סקר חדש? למי אכפת.
עכשיו לפני שנתחיל עם הסרט של היום, אני רוצה לדבר על הסוגה/ז'אנר שהסרט שייך אליו. אני מדבר כמובן על סרטי מלחמה.
סרטי מלחמה הם סרטים שעלילתם מתרחשת בזמן מלחמה שהתרחשה במציאות ומספר שם סיפור, בדיוני או אמיתי, אשר עליו מתעמק הסרט. או כמובן שזה יהיה סרט דוקומנטרי על כל המלחמה ועם ראיונות על קצת מהסיפורים האישיים של החיילים שהשתתפו במלחמה או מערכה עלייה מתמקדים בסרט. זהו המצב בסרט ואלס עם בשיר אשר היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר אשר הפסיד לסרט איראני.
טוב בואו נתחיל...
הטוב: האנימציה היא מופלאה ומדהימה. הצבעים ושעשו בשביל לדמות תאורה היו מקסימים. הסיפורים היו מאוד מעניינים לשמוע, אפילו אם אני לא יודע אם כל פרט היה מציאותי וקרה באמת, שזה לא היה כך ב-100% כפי שראו בסרט כמובן. הפסקול היה טוב והעביר את הטון של הסרט בצורה ברורה.
הרע: עכשיו שאני חושב על הסרט, הוא לא עושה מעבר של זמנים כזה טוב בין הראיונות עם אותם אנשים בזמנים שונים כך שזה יכול לבלבל טיפה כאשר ארי מראיין את אותי אחד שהוא כבר דיבר איתו אך בחוץ יש מזג אוויר שונה מאשר בפעם הראשונה וזה מבלבל ואז אתה לא יודע כמה זמן לקח לעשות את כל השיחות הללו שמראים בסרט. דבר נוסף הוא שאיני אוהב לראות כלבים נהרגים אז לא ממש אהבתי שהראו איך אחד החיילים היה צריך לירות בכלבים.
אני אישית מאמין שכדאי לכם לראות סרטי מלחמה כי אז אתם יכולים ללמוד טיפה על התקופה, על האירוע עצמו ואפילו לבזבז שעתיים מזמנכם כדי לראות סרט טוב.
אוקיי, עד כאן מדור הקולנוע לשבוע זה. אני מקווה שיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יעבור עליכם בשלום ושיהיה יום עצמאות שמח.
אחלה כתבה גדעון, מחכה לכתבה הבאה שלך
השבמחק