סיכום חצי שנה בנווה/ מאת שירה שדה

שלום לתלמידים שטורחים להיכנס לפאזל ולקרוא את הכתבות.

מי שעדיין לא מכיר אותי, אני שירה. אני שנה ראשונה פה, לומדת בכיתה ט' (הכיתה של קלי,

מי שקורא לה ככה).

חצי השנה הזו עברה כל כל כך מהר. כשהגעתי לביקורים פה שנה שעברה התחרפנתי מזה

שאני נמצאת בבית ספר שהוא לא אתם. ביום הראשון ניסיתי לבוא עם ביטחון, אבל הביטחון נעלם

ולקח לי זמן עד שהתחלתי לבוא למסגרת ולנסות להתחבר עם אנשים.

עברתי עם הכיתה שלי הרבה (לפחות עם חלקה). הלכנו לאסקייפרום, נסענו למדבר, חגגנו סיום רבעון.

הכרתי גם חברים מחוץ לכיתה ולמדתי שלשבת עם האוזניות ולהתנתק מכולם לא יביא לי חברים.

גילתי את ימי שישי הנפלאים שפה, את החוגים, את המורים.

בתחילת שנה כתבתי את הקטע הזה כחלק מתרגיל של שיעור תקשורת: "להרגיש ביטחון, להרגיש

חלק, להיות חלק מהקבוצה, לבוא לבית הספר וכולם מכירים אותי וכולם אומרים שלום. ואני פחות

מפגרת בחומר ופחות מפחדת".

זה מה שהרגשתי ועכשיו הכול יותר טוב ויש לי חברים ויש לי יותר ביטחון אבל הפחד עוד קיים.

וגם הרצון להרגיש חלק.

אז הייתה חצי שנה טובה. הבנתי שבמקום הנכון אני לא גרועה בכל דבר .

יש לי עוד דרך לעבור עד שאהיה חלק אמיתי מבית הספר הזה.

ועד שאכיר את עצמי באמת.