יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִיםוְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁשֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
שלום לכם קוראים וקוראות נכבדים ונכבדות, אני רוצה לספר שלפני 21 שנה
התרחש אסון המסוקים שהיה תאונה אווירית שהתרחשה בליל כ"ח
בשבט ה'תשנ"ז, 4 בפברואר 1997. שני מסוקי יסעור של חיל האוויר הישראלי התנגשו
מעל עמק החולה, בעת שהובילו לוחמים מחטיבת הנח"ל, חטיבת גולני, חיל השריון ומיחידות
נוספות למוצבי צה"ל שברצועת הביטחון, דלעת ובופור, שבדרום לבנון. אחד המסוקים
התרסק בחצר של מבנה ששימש כצימר לנופשים במושב שאר ישוב, והשני התרסק בסמוך, בשדה פתוח
ליד קיבוץ דפנה. באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים. 8 מתוכם היו אנשי הצוות
שהטיסו את המסוקים. בנוסף נהרגו שתי כלבות בשירות צה"ל. לא היו נפגעים על הקרקע.
אני באופן אישי משתתף בצערם של המשפחות שאיבדו את בניהם ואני מאחל להם
שהם יהיו חזקים ושלא ידעו עוד צער כי דבר יותר כואב מלאבד ילד שהפך לחייל שחייו
נגמרו ושהוא משאיר אחריו אישה וילדים... לא פשוט מאוד ואני גם זוכר שבשני טיולים
שנתיים : אחד של השילוב ואחד נווה היינו בשער יישוב ששם בנו אנדרטה לזכרם.
ההיערכות להטסה וההמראה :
משימת ההטסה למוצבי הבופור ודלעת הייתה
אמורה להתבצע ביום שני, כ"ו בשבט, תשנ"ז, 3 בפברואר 1997, ואולם בשל תנאי
מזג אוויר קשים נדחתה הטיסה ליום שלאחר מכן, יום שלישי, כ"ז בשבט, 4 בפברואר.
גם ביום זה לא היה מזג האוויר נוח: שרר ערפל והראות לא הייתה טובה. אולם בשעות אחר
הצהריים השתפרה הראות וגובה בסיס העננים עלה.
עד לקבלת החלטה סופית על ביצוע ההטסה אושר
למסוקים להמריא מבסיס תל נוף ולהמתין בשדה התעופה מחניים, ממנו היו אמורים לאסוף חיילים
וקצינים ולהוביל אותם למוצבים בלבנון. שני המסוקים היו מדגם CH-53
סי סטאליון, "יסעור", של טייסת 118 ("דורסי הלילה").
מסוק אחד, שמספרו היה 903, נועד לטוס למוצב דלעת. צוותו של מסוק זה מנה את רס"ן
אבישי לוי, קברניט המסוק; רס"ן ישראל חושני, טייס המשנה; והמכונאים המוטסים רס"ר
פול ביבס ורס"ל איתן ממן. יעדו של המסוק השני, שמספרו היה 357, היה מוצב הבופור.
צוותו מנה את רס"ן ישיש עדן, קברניט המסוק; רס"ן רונן חלפון, טייס המשנה;
והמכונאים המוטסים, רס"ל תמיר גלזר ורס"ל צפריר שרוני. שני המסוקים הגיעו
למחניים בסביבות השעה 17:00. התוכנית הייתה כי לאחר הנחתת הכוחות במוצבי דלעת והבופור,
יטיס אחד מן המסוקים כוח נוסף למוצב שרייפה.
בשעה 18:48, לאחר קבלת האישור הסופי לביצוע
המשימה ולאחר שהחיילים עברו תדרוך ותרגול על פי הפקודות שהיו להטסה ללבנון, המריאו
שני המסוקים לדרכם. המסוק לבופור נשא 33 איש, והמסוק לדלעת נשא 32 איש. דקה לאחר ההמראה
ביקש רס"ן לוי מהבקר אישור לחצות את הגבול ללבנון. אישור החצייה התעכב כמה דקות,
ובינתיים הנחה הבקר את המסוקים לטוס במעגל המתנה. בשעה 18:56 אישר הבקר למסוקים לחצות
את הגבול. שלוש דקות לאחר מכן נעלמו המסוקים מן המכ"ם.
באסון הזה נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים.
8 מתוכם היו אנשי הצוות שהטיסו את המסוקים. בנוסף נהרגו שתי כלבות בשירות צה"ל. ולא
היו נפגעים.
הנה שני סרטונים שקשורים לאירוע :
הנקודות בהן התרסקו שני המסוקים, בשאר ישוב ובנחל שליד דפנה
זוכרת היטב את היום הקשה הזה בו התרסקו המסוקים ואת העצב והכאב שליווה אנשים רבים ברחבי המדינה. אכן כאב גדול למשפחות הנספים, לחברים ולמקורבים.
השבמחקתודה סאם על כך שאתה זוכר ומזכיר את אסון המסוקים ומכבד את זכר הנופלים.
יעל דגן
רק שתדעו אני עשיתי הכתבה הזאת עבודה אני באמת ישבתי על הכיסא זה למדתי ולזכור את כל החיילים שנפגעו בפיגוע וכל הפלסטינים ימותו וזה לא קשור אליך סאם ואם אתה נפגע זה לא עליך אתה אח יקר אני אוהב אותך אבל לא רומנטי
השבמחק