שלום לכם קוראים וקוראות נכבדים
ונכבדות, אני רוצה לספר לכם שלפני 70 שנה הייתה הכרזת העצמאות של מדינת ישראל שנערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי
1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי
בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת
העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל
מדי שנה בתאריך זה את יום העצמאות.
אני רואה בזה באירוע הזה חשוב מאוד עבורנו כאזרחי מדינת ישראל כי לא
מזמן ציינו חגיגות 70 שנה להקמתה של מדינת ישראל שבה העם היהודי חגג אחרי אלפיים
שנות גלות מאז חורבן בית ראשון שנחרב על ידי האימפריה הבבלית שהתרחש בשנת 586 לפנה"ס, בחודש אב, על ידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך
בבל ועד לחורבן בית שני שנחרב בשנת 72 לספירה על ידי האימפריה הרומאית.
האירועים שקדמו להכרזה :
הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל ידעה שעם
סיום המנדט הבריטי יפלשו צבאות ערב הסדירים לארץ כדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה
של עצרת האו"ם. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית,
ולמול אזהרתו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ורג' מרשל, ועצות של מדינות שונות לדחות
את ההכרזה, החליטה מנהלת העם, בישיבה שהחלה ב-12 במאי 1948 והסתיימה בשעה 1:45 לאחר
חצות, להכריז על הקמת המדינה.
בחירת השם למדינה :
מגילת העצמאות קובעת כי שמה של המדינה הוא
"ישראל" או "מדינת ישראל". שם זה מופיע בתנ"ך למעלה מאלפיים
פעמים, תחילה כשמו החדש של יעקב אבינו.
שמה של המדינה נקבע סמוך להקמתה על-פי הצעתו
של דוד בן-גוריון. בין השמות שנדחו ניתן למנות את "ציון", "ארץ ישראל",
"יהודה" ו"עֵבֶר". השם מייצג את אופיה היהודי של המדינה, בלי ליצור
בעיות קשות לזהותם של אזרחים לא-יהודים, ובלי להתחייב לאידאולוגיה או למציאות פוליטית
מסוימת.
ההכרזה :
ההכרזה התקיימה בישיבת מועצת העם באולם
מוזיאון תל אביב, שבאותה עת שכן בבית דיזנגוף. תאריך פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת
בתאריך 15 במאי (ו' באייר), אך מתוך רצון להימנע מחילול שבת, הוחלט להקדים את הטקס
ליום שישי 14 במאי (ה' באייר) בשעה 16:00, כמה שעות לפני כניסת השבת. הנוכחים פתחו
בשירה ספונטנית של "התקווה", ולאחר מכן קרא בן-גוריון את הכרזת העצמאות. באותו מעמד, הסבה מועצת העם בת 37 החברים את שמה ל"מועצת המדינה
הזמנית", והפכה לגוף המחוקק של המדינה החדשה. מנהלת העם נקבעה כממשלה הזמנית.
דוד בן-גוריון, שהיה אז יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ויושב ראש מנהלת העם ונבחר
לראש הממשלה הזמנית, קרא את נוסח ההכרזה – מגילת העצמאות, שהיא המסמך המכונן של מדינת
ישראל. המגילה התוותה את אופיה של המדינה שהוקמה כמדינת היהודים שתקבץ את היהודים מהגלויות
ותתייחס לכל תושביה בשוויון ללא הבדל דת, גזע ומין. בתום ההכרזה בירך הרב יהודה לייב
פישמן מימון "שהחיינו וקיימנו" וגל שמחה פרץ באולם ובקרב הקהל שצבא על דלתותיו. חברי המועצה חתמו על מגילת העצמאות. בן-גוריון היה ראשון החותמים, והתמנה
לאחר מכן לראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה. טקס ההכרזה הוקלט
במלואו, הוסרט בחלקו על ידי נתן אקסלרוד ואף הועבר בשידור חי על ידי "קול ישראל".
אחת עשרה דקות לאחר תום המנדט, ב-15 במאי
בשעה 00:11 שעון ישראל, 18:11 שעון וושינגטון, הכיר נשיא ארצות הברית הארי טרומן בישראל
(הכרה דה פקטו); שלושה ימים לאחר מכן הכירה בה גם מעצמת-העל
האחרת, ברית המועצות (הכרה דה יורה). למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של חמש מדינות ערב
לישראל, והחל השלב השני של מלחמת העצמאות.
הנה סרטון נחמד לצפייה + תמונה בצבע של הכרזת המדינה :
אחלה כתבה סאם מעניין לדעת את ההיסטוריה של המדינה
השבמחקתודה שהגבת רז
מחק