יהדות פולין \ מאת סאם קטז

מפת פולין

שלום לכם קוראים וקוראות יקרים ויקרות, אני רוצה לספר לאלו שיוצאים למסע לפולין שידעו שבמהלך המסע ידברו גם על חייהם של יהודי פולין לפני השואה כלומר איך היה מצבם של היהודים לפני שתי מלחמות עולם ועד לתחילת השואה הנוראית שהיא אחת מן הפשעים הנוראים שידעה לה אי פעם האנושות כולה. ואני גם מאחל המון בהצלחה לאלו שיוצאים ליד ושם ( חן, תמר, עדן, וספיר ) כהכנה לקראת המסע לפולין  ואני בתור אחד שהיה עם ליאל ושירי ביד ושם וגם טס לבד לפולין אני מאחל ליוצאים הרבה בהצלחה ושיהיו מוכנים לקראת הנסיעה ליד ושם מבחינה רגשית ונפשית, ויש לי שאלה פילוסופית די קשה ליוצאים אך קודם כל תחשבו לפני שאתם עונים אז הנה השאלה :

אם אתם הייתם יכולים לחזור אחורה בזמן לתקופת השואה. מה היה יותר עדיף, להיות נאצי ? או להיות יהודי ?

יהדות פולין :

יהדות פולין הייתה משלהי ימי הביניים ועד השואה הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד תקופות של אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים, ששיאן היה השמדתה הכמעט מוחלטת במלחמת העולם השנייה.

ערב המלחמה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש ואף למעלה מכך אם כוללים במניין את יהודי השטחים ההיסטוריים של פולין, שהפכו לנתיני ארצות אחרות בעקבות השינויים התכופים בגבולותיה של המדינה.

בימי הביניים :

במזרח אירופה התיישבו יהודים כבר במאות הראשונות לספירה. יהודים עברו בה ואף סחרו באזור פולין במהלך המאות השמינית והתשיעית. ככל הידוע, התיישבות יהודית בפולין החלה במאה העשירית, משלהי המאה האחת עשרה, רבים מהיהודים נמלטו מזרחה מרדיפות מסעי הצלב שהתחוללו באשכנז, כלומר במרחב הדובר גרמנית אשר כלל את גרמניה, בוהמיה שבצ'כיה, וצרפת. מלכי פולין, אשר במקביל להתפשטות הנצרות בפולין ניסו לשלב את ארצם באירופה המרכזית, הזמינו יהודים להשתקע בפולין על מנת לקדם את כלכלתה. יהודים התקבלו בסבר פנים יפות על ידי מיישקו השני; ואחריו בימי בולסלאב השלישי אשר הוציא כתב קיום ליהודים, שבו נאמר כי היהודים נמצאים בחסותו ואין לפגוע בהם. בעקבות הפיצול בפולין, לאחר מותו של בולסלב השלישי באלף מאה שלושים ושמונה, השתדל כל רוזן שבחצרו יהיו יהודים שיעזרו לו בעזרת קשריהם וידיעותיהם בתחומי המסחר, התעבורה והתקשורת.

בולסלב החמישי הדוכס של קאליש, המכונה גם "בולסלב החסיד", הוציא בשנת אלף מאתיים שישים וארבע "פריבילגיום", כתב זכויות מקיף, שהסדיר גם את מערכת היחסים בין הנוצרים ליהודים. כאשר השתלט שליט נסיכות קרקוב קז'ימייז' השלישי על פולין כולה, הוציא אף הוא פקודה מאשררת של כתב הזכויות של בולסלב החמישי, ומעידה כי היהודים נמצאים תחת חסותו.

ההגירה היהודית לפולין התגברה במיוחד לאחר גזרות רינדפלייש בשלהי המאה השלוש עשרה, ואחר כך בשל עלילות המגפה השחורה באמצע המאה הארבע עשרה, אם כי ידוע כי גם בפולין נרדפו ונהרגו יהודים באשמת הפצת המגפה השחורה, ובנוסף הם נרדפו באשמת נטילת ריבית. אולם הרשויות השלטוניות, המלך והאצילים, עמדו במתח מתמיד עם הרשות הדתית, הכנסייה. בסינודים של הכנסייה הקתולית שהתכנסו באלף מאתיים שישים ושבע, באלף מאתיים שבעים ותשע ובאלף מאתיים שמונים וחמש הוחלט כי על היהודים לשאת סימני זיהוי‏ וכי עליהם להתגורר בשכונות נפרדות (ההגבלות היהודיות).

גלי מהגרים יהודים נוספים הגיעו לפולין, כמו גם לארצות ליטא ורוסיה, בעקבות הפרעות בחצי האי האיברי בשנת אלף שלוש מאות תשעים ואחת, גירושי ספרד בשנת אלף ארבע מאות תשעים ושתיים, ופורטוגל בשנת אלף ארבע מאות תשעים ושש. היהודים מצאו בפולין שלטון סובלני, שהכיר בתרומתם לפיתוח המסחר והכלכלה ועודד אותם להתיישב בה, במידה רבה בשל הידע הכלכלי והבנקאי הרחב שהביאו עמהם, אשר התבקש בעקבות עליית חשיבותם של הנתיבים בין דרום פולין לבין האימפריה העות'מאנית, מאז המאה החמש עשרה. בשלהי ימי הביניים השתרעה פולין על שטח נרחב במזרח אירופה וכללה ארצות אחדות: ממלכת פולין, שכללה את פולין גדול, פולין קטן, ווהלין ורייסן-גליציה, הארכידוכסות הליטאית, שמשנת אלף שלוש מאות שמונים וחמש הייתה קשורה בחוזה עם פולין ובאלף חמש מאות שישים ותשע התאחדה עימה, ובלארוס.

שואת יהדות פולין במלחמת העולם השנייה :

הרדיפות :

כתוצאה מהסכם ריבנטרופ מולוטוב בין גרמניה הנאצית לברית המועצות שנחתם באוגוסט אלף תשע מאות שלושים ותשע, ערב מלחמת העולם השנייה, לחלוקתה של פולין היה ותפרוץ מלחמה, נחצתה פולין לשניים במהלך ספטמבר אלף תשע מאות שלושים ותשע - החודש הראשון למלחמה, וחדלה לתפקד כישות מדינית עצמאית.

הגרמנים פלשו למערב ומרכז פולין בראשון בספטמבר אלף תשע מאות שלושים ותשע, סיפחו והטילו חסותם על השטחים הללו. החלה רדיפת היהודים באזורי לב פולין שנקראו בפי הגרמנים הגנרלגוברנמן - שטחי הממשל הכללי, בפיקודו של הנס פרנק. כשני מיליון יהודים ישבו בשטחים אלה. במשך השנתיים הראשונות הסתפקו הגרמנים בגזל הרכוש היהודי, דחיסת היהודים בגטאות ומשלוחם לעבודות כפייה. בתקופה זו פעלו הגרמנים בקרב היהודים באמצעות "מועצות יהודים" (יודנרט).

ברית המועצות פלשה למזרח פולין בשבע עשרה  בספטמבר אלף תשע מאות שלושים ותשע וגורלם של היהודים תחת הכיבוש הסובייטי לא היה אחיד :

קבוצה אחת, של נאמני הממשל הסובייטי מקרב היהודים, זכו לשנתיים נוספות של ביטחון יחסי תחת המטריה הסובייטית ובה בעת קוממו נגדם גורמים פשיסטיים ולאומנים בקרב האוכלוסייה המקומית שהאשימו (האשמה שהיה לה על מה להתבסס) את היהודים בסיוע לממשל הסובייטי. הפאשיסטיים והלאומנים מקרב האוקראינים והפולנים ייחלו להגעת הנאצים ולשעת כושר להיפרע הן מן הסובייטים והן מן היהודים, שעת כושר שלא אחרה להגיע עת פלשו הנאצים לברית המועצות ביוני אלף תשע מאות ארבעים ואחת - מבצע ברברוסה.

הקבוצה השנייה של יהודים, אלו שהסובייטים פקפקו בנאמנותם, הוגלו שכם אחד עם אוכלוסיות נוספות (פולנים, אוקראינים) שנחשדו אף הם באי נאמנות לגולאגים בתוככי ברית המועצות. ההערכה היא ששלושים אחוז ממיליון עד שניים אוכלוסיית מזרח פולין שגורשו לשטח ברית המועצות בשנים אלף תשע מאות ארבעים ואחת עוד אלף תשע מאות שלושים ותשע, היו יהודים.

ההשמדה :

עם כיבוש חלקי פולין שהוחזקו על ידי ברית המועצות, ביוני אלף תשע מאות ארבעים ואחת, החלו יחידות השמדה מיוחדות בשם איינזצגרופן לפעול בשטחים אלה בהרג שיטתי של יהודים, לרוב ליד בורות ירי, ובמקרים רבים בסיוע פעיל של גורמים לאומנים מקומיים. עד להקמת מחנות ההשמדה ומיסוד ההשמדה בגז, כבר נימחו קהילות שלמות מעל פני האדמה.

במהלך ועידת ואנזה בעשרים בינואר אלף תשע מאות ארבעים ושתיים הציע הד"ר יוזף בילר, שהיה "מזכיר המדינה" בשטחי הממשל הכללי, לריינהרד היידריך להתחיל ב"פתרון הסופי של בעיית היהודים" בשטחי הממשל הכללי. עם זאת, ההמתות הראשונות בגז החלו במחנה חלמנו עוד בדצמבר אלף תשע מאות ארבעים ואחת. בתקופה זו החלה השמדתם השיטתית של יהודי אירופה והראשונים שנבחרו לכך היו יהודי פולין, בפיקוחו של המושל הכללי הנאצי הנס פרנק. שישה מחנות השמדה הוקמו – אושוויץ, בלזץ, חלמנו, מאידנק, סוביבור, וטרבלינקה, ובהם הושמדו מיליוני יהודים. מתוך אוכלוסייה של שלושה מיליוני יהודים לפני המלחמה, שרדו כשלוש מאות ושמונים אלף יהודים לאחריה. מתוכם כחמישים וחמישה אלף יהודים בפולין עצמה, אשר נטמעו באוכלוסייה הפולנית, הסתתרו ביערות ובקרב פרטיזנים, והיתר שבו ממחנות העבודה בברית המועצות, שרדו את צעדות המוות ממחנות הריכוז וההשמדה בגרמניה או לחמו בשורות הצבאות הפולנים – צבא אנדרס והצבאות ששיתפו פעולה עם הצבא האדום. כן כלולים במספר זה יהודים שהצליחו לצאת לארצות המערב בתחילת המלחמה.

הנה שני סרטונים מתוך הסרט הכנר על הגג שמראים על חיי היהודים לפני השואה :