הביקור שלי ביד ושם \ מאת סאם קטז

"מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם"

 (היינריך היינה )

שלום לכם קוראים וקוראות נכבדים ונכבדות, לפתיחת יום הזיכרון לשואה ולגבורה אני רוצה לשתף אתכם שבעבר כשהייתי בכיתה י"א, אני ביחד שירי וליאל מויאל נסענו ליד ושם כי היינו בהכנות לקראת המסע לפולין ואמרו לנו שחייבים להיות ביד ושם כדי לצאת למסע לפולין ולפי מה שאני זוכר משם שזו הייתה חוויה לא קלה שמה כי היו שם תמונות וחפצים אישיים שהיו שייכים לאנשים שנרצחו בשואה בגלל היותם יהודים וגם היינו בפינה שנקראת יד לילד שבה אמרו ברמקול את שמות הילדים ובני כמה הם היו ומתי הם נספו וכשיצאנו מהיד לילד אני זוכר שראיתי את המחנכת שלי שירי בוכה קצת. אני רציתי לפרסם אבל אז עוד לא הייתי חבר במערכת ועכשיו אני יכול לפרסם אותה ולמרות האיחור, אני מקווה שיהיה לכם מעניין לקרוא את החוויה שלי ביד ושם ואני לא צילמתי אבל אני אשים תמונות שאותם תראו בהמשך על ידי לחיצת "קרא עוד".

הקדמה על יד ושם : יד ושם הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953".

זו החוויה שלי ביד ושם :

לי ולליאל לא היה קשה, הגיעה אלינו מדריכה ששמה היה יהודית. היא הראתה לנו את המקום והיא גם הראתה לנו אנדרטה לזכר יאנוש קורצ'אק ז"ל שנספה עם הילדים היתומים בתאי הגזים. אנחנו סיירנו בפינה לזכר המיליון וחצי ילדים אשר נרצחו בדם קר ללא שום סיבה רק בגלל היותם יהודים ותוך הפינה הזו ראינו תמונות של הילדים שנרצחו בשואה ותוך שצפינו נאמר בני כמה הם ומהיכן הם באו ולי באופן אישי אני מאוד ריחמתי עליהם בזה שהם מתו בגילאים כל כך צעירים, וכשיצאנו מהפינה ראיתי את שירי בוכה קצת. ואחרי הסיור הלכנו לשמוע עדות מניצול שואה שהיה בתקופה ההיא ושמו היה יוסי שטיינר והוא סיפר לנו איך הוא ומשפחתו ניצלו מהנחש ששמו היטלר. ואחרי זה נכנסנו למוזיאון עצמו וראינו את כל הדברים האישיים שהיהודים לקחו איתם לגטו, וגם ראינו תמונות של אסירים יהודים שהיו כל כך רזים כוון שהם לא אכלו משהו משום שהנאצים דאגו לכך שהם ימותו מרעב, וראינו את כל חפציהם של אותם אלה שנרצחו על ידי הנאצים והאס אס. והמדריכה הראתה לנו דגם של מחנה ההשמדה אושוויץ שבו מראים את היהודים שנבחרו להישלח אל מותם בתאי הגזים וראיתי פינה ושם היו את נעליהם ובגדיהם של הקורבנות. ולבסוף ראינו את תמונותיהם של ששת המיליונים שאיבדו את רכושם ואת בתיהם וזכויותיהם ואת חרותם ואזרחותם ושהתייחסו אליהם כעל תת אדם מאשר כעל בני אדם כי היטלר הפיץ אידיאולוגיה שמבוססת על שנאה ושנלקחה מהשנאה הישנה שבה האשימו את היהודי במות ישוע בזה שתלמידו יהודה איש הקריות הסגיר אותו בתמורת מאה מטבעות ומאז צליבתו נולדה הנצרות שרדפה את היהודים כגון : מסעות הצלב שבדרכם הארוכה לארץ ישראל הצלבנים טבחו בהרבה כפרים יהודיים שהיו בדרך והם נתנו ליהודים רק שתי אפשרויות :  או שיתנצרו או שיהרגו אותם, אך שהיטלר עלה לשלטון היהודים איבדו את הכל ולא נשאר להם כלום לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה הנוראית שידעה אי פעם האנושות כולה בזה ששישה מיליון נספו בשואה בכל הדרכים ( קור, רעב, וכ"ו ), ואני בתור מוסלמי, צ'רקסי שחי במדינת ישראל מזדהה ומבין את הכאב הקשה של העם היהודי משום שגם העם שלי עבר רצח עם קשה וגם גורש מהמולדת שלו ושאלוהים ירחם על הנספים בשואה.

הנה שני סרטונים ושתהיה לכם צפייה נעימה + תמונות :