ביקורת: דדפול 2- הראל גלמן.
שלום לכם, קוראים וקוראות יקרים, אני ראיתי לפני שבוע או אולי יותר את הסרט "דדפול 2" ורציתי להראות מה חשבתי עליו.
אחרי
שהוא שרד מתקפת שוורים, ווייד וילסון, נלחם כדי לממש את חלומו להפוך לברמן הלוהט ביותר
בשכונה ובמקביל לומד איך להתמודד עם אובדן חוש הטעם. בעודו בחיפושים אחר טעם חדש לחיים,
ווייד נלחם בנינג'ות, יאקוזה וחבורה של כלבים תוקפניים. במסעו מסביב לעולם הוא מגלה
את החשיבות של משפחה, חברות וחוש הטעם.
גם לסרט
הראשון, "דדפול", הייתה המודעות לכך שהוא סרט. רק שלו היה את היתרון של אלמנט
ההפתעה. פתאום הגיע סרט קומיקס עם קללות ואלימות גוֹרית ( אך כיפית... ) שלא לקח את
עצמו ברצינות. העלילה שלו לא הייתה מקורית בשום צורה, אבל היא רק שימשה כתירוץ לעקוץ
את ז'אנר גיבורי העל בשלל דרכים. ראיין ריינולדס (גרין לנטרן) הראה שהוא מתאים לדמות
כמו כפפה וגאל אותה אחרי העיבוד הנוראי ב"אקס-מן המקור: וולברין".
הנה טריילר מתוך הסרט :
בתור אחד שצפה בסרט ( דדפול 2 ), אני אהבתי את הסרט בגלל ההומור שם אבל אני אהבתי את הסרט הראשון כי הוא היה יותר מצחיק לדעתי. + השחק שמשחק את cable הוא אותו שחקן שיחק את Thanos מהנוקמים: מלחמת האינסוף
השבמחקאני גם ראיתי את הסרט דדפול 2 ונהנתי מכל רגע מהסרט ואני מסכים איתך לגמרי סאם הוא באמת מצחיק מרועי
השבמחקאני ראיתי את הסרט הזה אתמול מומלץ לראות אותו הוא מצחיק או סקסיסטי הוא נהדר לכל המשפחה לחוץ מה ילדים קטנים לא מומלץ לילדים קטנים אבל
השבמחק