שלום לכם קוראים וקוראות נכבדים ונכבדות, אני רוצה לספר על אירוע שלא
יעדתי עליו והוא נקרא יום הפליטים הבינלאומי שהוא יום הפליטים הבינלאומי מצוין בכל שנה ב-20 ביוני. מטרתו של היום היא העלאת המודעות למצב הפליטים ברחבי העולם.
אני חושב שזה טוב שעושים יום מודעות על מצב הפליטים כי לצערנו הרב
עדיין יש פליטים שנאלצו לברוח ממולדתם בגלל כל מני סיבות כגון: סוריה ששם בורחים
ממשטר רודני שטובח בהם וגם ארגוני טרור הצטרפו לטבח של השטר הסורי וכתוצאה ממנו נוצר
גל של סורים ולא סורים שנאלצו לברוח לאירופה שזה הגיע למצב שאירופה לא יכולה יותר,
בורמה שבה בני מיעוט הרוהינגיה נרצחים
בגלל דתם ונאלצו לברוח וחיים כפליטים בבנגלדש כי הם
יודעים שאם הם יחזרו הם ( ממשלת בורמה ) יהרגו אותם ושלא לדבר על צפון אפריקה ששמה
אנשים בורחים בגלל כל המלחמות בין כנופיות ובניהם ארגוני טרור ואף גם משטרים
רודנים וגם לא מזמן עשו כתבה בערוץ 10 על פליטים שטבעו למוות בלב הים התיכון ורק
מלראות את התמונות של הפליטים אני נזכר ביהודים שלאחר השואה הם נהפכו לפליטים ושאף
מדינה לא רוצה להכניס אותם לתוכה והעולם אז בזמנו אמר "Never
again" אבל ליתר דיוק זה over
again וזה עוד הוכחה שהעולם נכשל וימשיך להיכשל
וזו דעתי ואני אשמח לשמוע את הדעות שלכם.
היסטוריה :
ב-4 בדצמבר 2000 נקבע 20 ביוני כיום הפליט
הבינלאומי בהחלטת האו"ם מס' 55/67. בהחלטה אוזכר כי 20 ביוני 2001 יציין 50 שנה
לוועידת האו"ם בנושא מצבם של הפליטים, שבה אושרה אמנת הפליטים הבינלאומית.
יום הפליט האפריקני צוין באופן רשמי במספר
ארצות עוד לפני שנת 2000. האו"ם ציין כי ארגון האיחוד האפריקאי הסכים שיום הפליט
הבינלאומי יתאחד עם יום הפליט האפריקאי ב-20 ביוני.
בכנסייה הקתולית מצוין יום המהגרים והפליטים
העולמי בינואר מדי שנה מאז שנקבע בשנת 1914 על ידי האפיפיור פיוס ה-10.
אירועים :
בין 18 ו-20 ביוני בכל שנה מציינת סוכנות
הפליטים של האו"ם (UNHCR)
את יום הפליט הבינלאומי בוושינגטון. זאת על-מנת למשוך את דעת הקהל העולמית למיליוני
הפליטים שאולצו לברוח מבתיהם ולאפשר התייחסות ודיון במצבם. בכל שנה בוחרת סוכנות הפליטים
נושא ליום זה, ומקיימת סביבו אירועים ברחבי העולם.
תוספת אישית שלי :
אם מדברים על היום הזה, אני ניזכר במסע הישראלי שלנו בתל אביב שבו אנו בוגרי מכינת מצפן התנדבנו בעמותת אליפלט שזו עמותה שמסייעת ועוזרת לילדי פליטים שברחו מסודן ומאריתריאה... אני לא אשכח באותו יום את החיוך של אותם ילדים כשבאנו לתת להם את מה שהם צריכים ( ביגוד ומזון ועוד... ) וגם היה לי קשה לראות את התנאים שהם חיים ואני גם זוכר שספרתי לידידיה עד כמה אני כעסתי על הצביעות של העולם כלומר שהעולם עושה טקסי זיכרון כמו יום השואה הבינלאומי ואחרי זה חוזרים לחיים רגילים ושוחכים שיש עדיין מקומות בעולם שקורים רציחות של עמים ושכתוצאה מזה בוחרים בני אדם והופכים לפליטים וחשוב לזכור שהם לא בחרו להיות פליטים.
תוספת אישית שלי :
אם מדברים על היום הזה, אני ניזכר במסע הישראלי שלנו בתל אביב שבו אנו בוגרי מכינת מצפן התנדבנו בעמותת אליפלט שזו עמותה שמסייעת ועוזרת לילדי פליטים שברחו מסודן ומאריתריאה... אני לא אשכח באותו יום את החיוך של אותם ילדים כשבאנו לתת להם את מה שהם צריכים ( ביגוד ומזון ועוד... ) וגם היה לי קשה לראות את התנאים שהם חיים ואני גם זוכר שספרתי לידידיה עד כמה אני כעסתי על הצביעות של העולם כלומר שהעולם עושה טקסי זיכרון כמו יום השואה הבינלאומי ואחרי זה חוזרים לחיים רגילים ושוחכים שיש עדיין מקומות בעולם שקורים רציחות של עמים ושכתוצאה מזה בוחרים בני אדם והופכים לפליטים וחשוב לזכור שהם לא בחרו להיות פליטים.
הנה סרטון שקשור ליום הזה :
סאם יקר
השבמחקגם בכתבה זו ניכרת רגישותך הרבה לאחר והכאב הרב שהנך חש למראה הפליטים האומללים המחפשים בית חדש וחוף מבטחים לאחר התלאות הרבות שעברו.נכון הוא כי לעולם הנאור אסור לעמוד מנגד בכול הקשור לסוגיית הפליטים ועליו להתנגד למשטרים העריצים.
תודה על ששיתפת וגם עשית למען אותם אנשים
יעל דגן
תודה יעל
מחק