ברודווי אברי מאנדיי!: רנט- מאת הראל גלמן

שלום לכם קוראים וקוראות יקרים ויקרות.
היום אני רוצה לדבר איתכם על מחזמר שנכתב שנים קשות.
שנים של התעלמות. שנים של כאב.
אבל איך אפשר להתמודד עם הכאב הזה.
הכאב הוא מגיפת האיידס.
והמחזמר הוא רנט (Rent).

המחזמר עוקב אחרי 8 אנשים.
מארק, רוג'ר, מורין, ג'ואן, בני, קולינס, אנג'ל ומימי.
המחזמר בנוי כמו אופרה, רק עם שירי רוק ופופ עם צליל עכשווי.
בעצם, זה החיים של האנשים האלה, שארבעה מהם סובלים מאיידס סופני, מוצגים באור צבעוני.

המלחין, הכותב והמפיק של המחזמר עונה לשם ג'ונתן לארסון.
לארסון הצעיר עבר לאפר איסט סייד בשנות ה80 המאוחרות וסבל מעוני.
חוץ מ"רנט" הוא כתב עוד מחזמר שקוראים לו "טיק, טיק, בום!",
 המספר את סיפורו של מלחין המתקשה למצוא עבודה.
לארסון נפטר ממחלת וורידים בערב הפתיחה של המחזמר.
כל הערב הוקדש לזכרו.

במחזמר המקורי באוף-ברודווי הופיעו לראשונה כוכבים גדולים:
טיי דיגס (שיקגו, הפוני הקטן שלי: הסרט)
אנתוני ראפ (בניחוש חוקר,לילה מגניב)
אידינה מנזל (מכושפת, לשבור את הקרח)
ג'סי ל. מרטין (הפלאש, תיקים באפלה) ועוד...

רוב השירים מהמחזמר לא יצאו מגבולותיו.
אבל השיר היחיד שראה חיים מחוץ למחזמר הוא Seasons of Love.
 שהפך להמנון של התקופה ההיא והמנון של תקווה בכללי.

המחזמר התגלה לי כשהקשבתי לפלייליסט בספוטיפיי וקפץ לי השיר Seasons of Love, התאהבתי בו.
חיפשתי עוד על רנט עד שנתקלתי בעיבוד הקולנועי של המחזמר באתר סרטים שנקרא Fmovies.
ראיתי את הסרט ואהבתי כל שנייה בו!
אני מקווה שתיהנו מהשירים הנהדרים, המרגשים, המצחיקים והעוצמתיים שיש למחזמר הזה להציע.
שבוע טוב ומהנה!