מדור משחקי מחשב: המוסיקה של האלים

נראה שהאגדה שעליה סופר זה דורות סוף סוף הולכת להתגשם. הגיבור הכביר מוביל את צבאו, התקווה האחרונה של האנושות , נגד המבצר של קיסר השדים, האריץ הנורא. על חיה של פלדה ואש, הוא מרים את גרזנו לאוויר ומורה על ההסתערות. קיסר השדים והלוחם נלחמים ראש בראש, קרב עד המוות. אך אל דאגה , הגיבור שלנו מצויד בחפץ רב כוח מעידן נשכח - הוא זה שלצידו גרזן, מכונית וגיטרה חשמלית.

מי שעד כה העיף מבט לעבר הכתבות שלי בנושא מוזיקה יכול לנחש שאני מעריץ של האבי מטאל. מי שקורא את הכתבות שלי על משחקי מחשב יכול להבין שאני אוהב משחקי מחשב. איך גיליתם ? 

הדבר היחידי שאני צריך הוא משהו שישלב את שתי האהבות שלי יחדיו. גם משחק מחשב וגם האבי מטאל ?  ולא פשוט משחק עם פה ושם מישהו צורח לגיטרה, משחק שהוא כולו מחווה למהיר ביותר , לרועש ביותר , לגדול ביותר ולכבד ביותר . אחד שממש מעביר את התחושה של הסגנון, שמדבר על המעריצים בתור חלק מהמעריצים.

למרבה המזל משחק שכזה אכן קיים, והוא מגיע מתוך המפתחת היחודית Double Fine , בתור המשחק השני שלהם שבמקור יצא לקנסולות PlayStation 3  וה- Xbox360 בשנת 2009 , ולמחשב שנים לאחר מכן במכירה עצמאית בשנת 2013. Double Fine הם חברת פיתוח שהוקמה על ידי טים שייפר וחבריו לאחר שפרשו מהטפרים של Lucas Art. בשלב מסויים נמאס לייצר בפעם החמש עשרה משחק מלחמת הכוכבים. כנראה זה היה לטובה , בהתחשב בכך שכל החברות והמותגים של ג'ורג' לוקס נמצאים בידיים של דיסני (הם מתחילים להפחיד אותי). טים שייפר כבר אז נחשב בתור אגדה בעיצוב משחקים, אחראי ליצירת משחקי ההרפתקאה הטובים שנחשבים בתור המשחקים היחידים הטובים בז'אנר , כגון אי הקופים. כאשר הוא הקים את Double Fine היה לו ברור שהז'אנר שהוא החזיק כבר מת , והאמת אני חושב שבטח השתעמם מהלמציא עוד סיבה למה פשוט לא לפתוח את הדלת כמו אדם נורמלי ובמקום לחפש קוד סודי בבית קברות מתחת לפסנתר...
המשחקים שהוא מפתח כאן הם משחקים בסגנונות שונים, אך המכנה המשותף לכולם הוא שהם מוזרים.

Brutal Legend (אגדה ברוטאלית), לפי דבריו של טים שייפר ,הוא רצה ליצור משחק פנטזיה. כמובן, המשחק הקודם שעיצב היה לגמרי ריאליסטי עם מחנה הקיץ לילידים עם כוחות מחשבתיים על טבעיים, בו קיים שלב בו ילד בן עשר ענקי הורס עיר מאוכלסת על ידי אנשי דג. הוא החליט שאם הולכים על פנטזיה, אז זה יהיה מגניב להיות יותר פנטסטי מפנטזיה רגילה. בתור מעריץ של מטאל מאז התיכון, הוא החליט להביא רעיון ישן וליצור עולם דמיוני שכולו טבוע באפיות וכוח של האבי מטאל. התוצאה היא לטובה או לרעה , משהו בילתי נשכח. אז בוא נבדוק כיצד שילוב ברוטלי זה עובד בפועל.

כל משחק פנטזיה כולל עכביש ענק. אבל שלנו הוא ממתכת !

נתחיל עם המשחקיות. המשחק ברוטל לג'נד בחר מספר בחירות מאוד מוזרות כיצד המשחק יתנהל. המשחק הולך לפי רעיון Jack of all trade master of none (מומחה לכל דבר, אשף בכלום). המפתחים פשוט זרקו כל רעיון שהם רצו מבלי לחשוב אם זה בכלל יעבוד, והתוצאה היא משחקיות שמצד אחד מהנה ויחודית , אך מצד שני מאוד מגושמת ולא תמיד מתפקדת. המשחק מתחיל כמו משחק פעולה גוף שלישי סטנדרטי. אדי ריגס , המדובב על ידי הקומיקאי והמוזיקאי ג'ק בלאק (חבר הלהקה Tenacious D , שיחק ודובב בסרטים כמו School of rock  וקונג פו פנדה) הוא חלק מצוות הבמה במהלך סיבוב הופעות של להקה מצליחה אך עם מעט כישרון וטעם. בלי להיכנס לפרטים, קמע על החגורה שלו מופעל במהלך תאונה והוא מוצא את עצמו בתוך עולם עתיק הנבנה על ידי המוזיקה של האלים , שאני אתן לכם לנחש מה היא. חמוש בגרזן דו ראשי וגיטרה חשמלית שיורה ברקים ואש, הוא מוצא את עצמו בלב קונפליקט בין אימפריה של שדים לבין ההתנגדות האחרונה והמזערית של האנשים החופשיים. הקרבות פשוטים אך עובדים. הכל מבוסס על צירוף כפתורים ושימוש בצירוף הנכון בזמן הנכון. הגרזן יעיל מטווח קרוב, והגיטרה יורה ברקים על אויבים קרובים ,אך היא מתחממת אם משתמשים בה יותר מדי במעט זמן. מעבר מהיר בין שני סוגי התקפות אלו בסדר מוגדר יסתיים עם התקפה חזקה יותר שיכולה להיות יעילה בזמן מתאים. בנוסף , אדי יכול לנגן סולו גיטרה, אשר אם יבוצע בהצלחה יגרום להתרחשות קסם כגון המסת הפנים של האויבים , לגרום לשמש לזרוח או לזמן מכונית. הקרבות מהנים, במיוחד כאשר נתקלים מול מנהיג של האויב שיכול לספוג נזק ולהשיב עם מהלכים קטלניים דומה אלייך. אך התזמון שנדרש צירוף מהלכים פשוט מגושם, יותר מדי קשה לבצע אותם כמו שצריך ובכל מקרה ההתקפות הבסיסיות עובדות מעולה ברוב המוחלט של המקרים, אז מה הטעם ? 

אז כאשר להילחם ברגל כבר לא עושה את זה , ניתן דרך סולו גיטרה לזמן מכונית מהירה שיורקת אש מהאגזוז וחמושה בשלל נשקים החל ממכונות ירייה עד לשנאי טסלה יורה ברקים.אך הרכיב הכי חשוב של המכונית הוא הרדיו, עליו נגיע אחר כך. המכונית יחד עם הלבוש ויכולות הלחימה של אדי יכולות לעבור עיצוב קוסמטי או לרכוש שידרוגים , אצל נפחיית הרכב אשר כניסה אלייה ניתן למצוא בכל רכבי המפה. אוזי אוסבורן המשחק את השומר של הסודות שמשחק את אוזי אוסבורן יותר מישמח לעזור לך שם, בתמורה שלפני כן הוכחתה את עצמך וריצית את האלים של המטאל, על ידי כך שתעשה די כל דבר החל מלהשלים משימות צד עד לדברים מוזרים כמו לראות אתרים מעניינים ולקפוץ מרמפות. אל הרמפות הוא אחד חשוב שמצפה לקורבן שנתי. הנהיגה מאוד מהנה , אך גם מאוד מגושמת. המכונית מאוד מהירה ונהפכת לאף יותר מהירה ולא תמיד המפה מעוצבת להתמודד עם מהירות שכזאת, כך שליפול מגשרים ולהתנגש בקירות הוא מראה נפוץ שכדאי שתתרגלו אליו.

המשחק כולל השתתפות דיבוב דמויות על ידי מוזיקאים מוכשרים ואוזי אוסבורן

וכאן המשחק מטיל את הפצצה, כאשר הוא מלמד אותי כיצד לחלק פקודות , כיצד לאסוף משאבים ולאמן צבא... החשד נהפך לחזק כאשר אני מוצא את עצמי מוביל צבא של אופנוענים להגן על הבמה שלי מול צבא מאורגן של מעריצים של מוטלי קרו , כועסים עליי על כך שצחקתי עליהם בכתבה שלי במדור מוזיקה. המשחק היה יכול להיות בסדר גמור פשוט בתור משחק פעולה מגושם, אבל לא , הם היו חייבים לדחוף פנימה אסטרטגיה. ותזכרו שהמשחק במקור היה לקנסולות. מתי מפתחים ילמדו ? משחקי אסטרטגיה מרגישים בנוח איפה שהם אמורים להיות, וזה במחשב. שם יש להם עכבר מדויק ומקלדת עם יותר מעשרה מקשים. כאשר מכריחים אותם להיות בקנסולות אז התוצאה היא מאוד דלה ומגושמת. אבל המשחק כאן ניצל פשוט בשל עובדה אחת - רוב משחקי האסטרטגיה לא נותנים לי לבוא לשדה הקרב ולדרוס את החיילים של האויב עם מכונית שיורה אש מהאגזוז שלה. 

בסיכום המשחקיות מתפקדת כמו שצריך , אך שום דבר לא מלוטש בה.היא פשוטה ומהנה , אך לעיתים מרגישה מאוד דלה ולא תרצה אף אחד שמחפש את משחק הפעולה/נהיגה/אסטרטגיה הטוב ביותר.

לא! האימה! האימה!

  !ארור תהיו מוטלי קרו 

אך כמו כל משחקי Double Fine , אולי המשחקיות לא מספקת, אך כל דבר אחר הוא כל כל מספק. כל כך טוב. המשחקים שלהם גורמים לי לחשוב האם עדיין נכון לקרוא לכל זה "משחק" ? אתם לא תראו אף אחד אומר "החוקים של מונופול מטופשים , אך המראה של הלוח כל כך טוב שזה שווה את זה" . במיוחד אם נכנסים עמוק לתוך ה"לא-משחקים" בהם לא ניתן להפסיד או לנצח. החוויה היא חשובה , ואני אגיד שהחוויה היא העיקר והיא המהות של משחק מחשב. אז אם עד כה המשחק נשמע לכם יבש, מעכשיו אני הולך רק לשבח ולהלל את שמו.

הסיפור בקצרה כבר הסברתי קודם. זה החלום המתוק של ג'ק בלאק, יחד עם סיפור מלחמה כדי שיהיה לו מה לעשות. העלילה מודעת לעצמה בכל רגע. היא רצינית כשהיא צריכה להיות וקלילה איפה שהיא צריכה להיות. העלילה כוללת מגוון רחב של דמויות מעניינות, קונפליקטים וטוויסטים. 

הוסיפו לכך משחק קולי מצויין. מוזיקאים ידועים מעולם המטאל מככבים כאן ועושים עבודה מעולה, במיוחד ג'ק בלאק שקולו טבעי לתפקיד של אדי ריגס.
העלילה עוברת דרך קונפליקטים מול מספר פלגים , החל מארמון הפאר של הגלאם המשעבדים את האנושות (ולמפקד שלהם שיער מעופף) שם העיצוב הוא מאוד מפואר ומגונדר, ולאחר מכן נגד צבא אפל וגותי של אל מתים, עם הבלאק מטאל שלהם. קיים פלג שלישי של שדים, אך מסיבה שהיא המאבק נגדם נדחק למשימה אחת על אותה מפה של המשימה הקודמת.

ההשערה שלי היא שכיוון שהמשחק בתקופה הושק על ידי EA , הם הקציבו זמן מוגבל לסיים את המשחק, ושליש מהמשחק שהיה מתוכנן לא נכלל. התוצאה היא החיסרון הגדול ביותר של המשחק - בניגוד לכתבה הזאת הוא מאוד קצר. בדיוק כמו הכתבה הזאת , יקח לכם יום יומיים לסיים אותו.

דרך טובה להאריך את החוויה היא להנות מהעולם המדהים שהמשחק שואב אותך לתוכו. הרגעים הכי טובים שלי היו פשוט לנסוע במכונית ולהביט על הנוף. תשכחו מהעולם הציורי של דרגון אייג' או הג'ונגל העירוני של סדרת GTA, זהו אחד מהעולמות הפתוחים המושקעים והמרתקים שחוויתי. בלילה יורדים מטאורים, הירח זוהר ומסתובב במהירות, מושך אליו ים של ברקים בוהקים. סלעים ענקים מגולפים בצורות של גיטרות חשמליות. צוק ענק שבנוי ממגברים , מכרה מלח יבש שבמרכזו בית קברות ענק וקטדרלה נטושה.העיצוב מבוסס בהשראת כריכות של אלבומים שונים , ורואים את זה. שום דבר לא הגיוני, אך הכל כל כך מטורף וכל כך יפה שלא ניתן שלא לעצור לרגע ולהעריך את הכאוס המקסים.

למה הארץ שלנו לא יכולה להראות כך ?!

כמובן נקודת החוזקה הגדולה ביותר היא פס הקול. פס הקול כל כולו מורכב מ...אתם יכולים לנחש. רמז: זה לא ג'אז.
עם 108 שירים שונים ממגון של 75 להקות. השירים יופיעו במהלך משימות ויצטברו ברדיו הכה חשוב של המכונית. השירים הזמינים נפתחים בהדרגה עם הסיפור, משתנים לפי תקופה וסגנון. חלק מהשירים צריך למצוא חבוים בעולם עצמו, כך שאם אתם רוצים את כולם אז כדאי שתתחילו לחפש. הפס קול הוא מדהים. הוא כולל קלאסיקות ושירים פופולארים ממגון אומנים מוכשרים כגון Black Sabbath, Judas Priests, Motorhead ליטה פורד Megadeath , Anthrax ,Slayer. זה לצד שירים של להקות פחות ידועות או בכלל מחתרתיות כגון Enslaved, DragonForce ,Brocas Helm. ואף לצד כל הנגנים המוכשרים האלו נמצא אוזי אוסבורן.
אבל ברצינות, יש לו שירים טובים במשחק כגון  mr crowley.
התלונה היחידה על פס הקול היא החמצה של כמה בחירות ברורות. אני אוותר להם על מטאליקה  ו Iron Maiden פשוט בגלל שהם לפחות ניסו להוסיף אותם למשחק ונכשלו. אבל איפה Death ? איפה Blind Guardian או Sonata Arctica ? הם באמת מצפים שאני אסכים לתת ל - Man O' War ליצג את הפוואר מטאל , ולשכוח לחלוטין את הלהקות המובילות ?
ולמה אין אף מטאל גותי ? זה לא היה מפריע לי, אך חצי מהמשחק מתרחש בסביבה אפלה וקודרת והאויבים הם גותים. למה לא לייצג אותם כראוי עם מוזיקה גותית איכותית של Epica או Tristania  ?

♫ הנה הנה הם באים
הגותים העליזים ♫

לסיכום , מה אני חושב על המשחק ? כנראה יש לי נטאי לא הוגן בהתחשב שמשחק נוצר בשביל אנשים כמוני, וכל מה שיש פה לא נועד לכולם. אך זה סוג המשחקים שבדיוק לזה הוא נועדו. אם אתם אפילו קצת בעלי עניין במטאל , זהו משחק חובה פשוט בשביל לחוות את הטירוף שבו. אם אתם מחפשים חוויית משחק יציבה או שפשוט שום דבר מזה לא מדבר עליכם , אז זהו לא המשחק בשבילכם. כנראה זוהי הסיבה שהמשחק נכשל כלכלית כאשר הוא יצא לראשונה, הוא פשוט משחק שנוצר באהבה ומתאים רק למי שמוכן לחלוק את האהבה הזו.
כאשר אתם מוצאים עניין בו , מדובר בחוויה מדהימה. פס קול משובח, עולם יפיפה ולא שפוי, הומור איכותי לצד דרמה יציבה וכמובן יש בו פנתרי לייזר. לא פנתרים שעשויים מלייזר, אלא פנתרים של ממש שיורים לייזר מהעיניים.
אני בחום ממליץ על המשחק למי שאפילו מתלבט. אז הכינו את המגברים שלכם לרמה 11 , כוונו את הגיטרה החשמלית לדיסטורשיין מקסימלי, תצרחו לשמיים, או שפשוט תקנו את המשחק הזה במקום לצרוח כמו משוגעים.

לפרטים נוספים ולרכישה