מדור הספורט: סיכום מירוץ הלפיד

שימו לב: הכתבה הזו אינה דיווח משעמם וארוך כמו לחכות בתור למתקן בלונה פארק, אלא כתבה מנקודת מבט אישית בלבד, אשר מתארת את מה שעבר על הכותב באירוע מסוים. במקרה הזה, זהו מירוץ הלפיד.

כתבה מאת חן בונן

לחץ. התרגשות. קושי. אלו רק חלק מהתחושות שעברו עליי, דקות אחדות לפני הזינוק למירוץ הלפיד. אמנם רצתי רק שישה קילומטרים, אבל לכל מי שרץ עשרה, שמונה ואפילו גם פחות זו בטוח הייתה חוויה נהדרת של פעם בשנה.

מהרגע שהתחלתי את המירוץ שלי, כבר היו ממטרות בדרך שפשוט הוסיפו רק טוב לאווירה הזאת,
אין ספק. כל בית החינוך, מ-ז' ועד י"ב, מתלמידים ועד מורים בתוספת תבלין ש"ש ומעל לכל צוות "כושר קרבי" המצליח, כולנו רצנו כמו עדר פילים ענקי!! אין אחד שלא הזיע במירוץ, גם אם היה קר. האמת, היה לי די קשה לרוץ שישה ק"מ, כי במהלך הדרך התכווצו וכאבו לי שרירים בעיקר במותניים, וגם כמובן התאמצתי באופן הריצה שלי אז התעייפתי.

לבסוף, רגע השיא של המירוץ הגיע עם הדלקת הלפיד ליד השער! כולם רצו בספרינט לעבר השער המקושט בבלונים וסיימו את המירוץ עם הרבה כוסות מים בדרך... החזקנו את דגל ישראל וצעקנו "עם ישראל חי, עוד אבינו חי"...

בקיצור, המירוץ היה מהנה ומגבש ביותר, ועוד לא הזכרתי שהמירוץ היה בסימן "הקהילה ואני"!

נ.ב. מצטער שהפרתי נדר שבו אמרתי שכתבה זו תפורסם במהלך חנוכה, אבל זה ממש לא משנה! תודה שצפיתם בכתבה זו!  

רוצים שהכתבה שלכם תופיע בעיתון ? שלחו אותה אלינו !
Efratmima.nsnp@gmail.com