מדור תיאטרון: אוי אלוהים

מאת: גדעון שדה

ביום חמישי האחרון, 12.2.2015, הייתה הבגרות המעשית שלי בתיאטרון 5 יחידות. בבגרות אני ושותפיי למגמה ענבל והבה ועידו האן ביצענו גרסה מקוצרת של ההצגה "אוי אלוהים" מאת ענת גוב ז"ל. ההצגה מספרת על פסיכולוגית בת ארבעים ושתיים ואמה חד הורית לנער אוטיסט בתפקוד נמוך שאינו יכול לדבר. יום אחד מגיע לפסיכולוגית מטופל יוצא דופן, אשר מתברר שהוא אלוהים (או אלוקים, או הקב"ה, איך שנוח לכם לקרוא לו) שבא לקבל טיפול פסיכולוגי בגלל שהוא מדוכא ואיבד את כוחותיו וההצגה היא בעצם הטיפול הפסיכולוגי של אלוהים בו משחזרים את זיכרונותיו של אלוהים לגבי בריאת העולם, נוח ואיוב.

בהצגה אני שיחקתי את את ליאור, הבן האוטיסט בתפקוד נמוך של הפסיכולוגית. אני בחרתי בתפקיד זה משום שאני מאמין שאני יכולתי לבצע אותו הכי טוב שאפשר, בגלל שאני אוטיסט (בתפקוד גבוה אבל עדיין אוטיסט), בגלל שאני נמצא בסביבה עם תלמידים אוטיסטים כבר שנים, שחלק מהתלמידים בתפקוד נמוך ולא יכולים לדבר, וגם יש לי יותר נגישות אליהם מאשר לעידו או ענבל. גם אם אני הופעתי רק שלושה פעמים על הבמה ובכל פעם היית פחות או יותר דקה בלבד, אני מאוד גאה בתפקיד שעשיתי וחושב שעשיתי אותו הכי טוב שאפשר.

לתפקיד שלי אני גם עשיתי תצפיות על התלמידים בתפקודים הנמוכים במסגרת במשך מספר הפסקות גדולות של כמה ימים והשקתי מסקנות שעזרו לי לעצב את הדמות שלי. משום שהייתי כל כך מעט על הבמה, בחזרות הסתכלתי על איך שעידו וענבל עובדים על הסצנות ועזרתי להם איך להגיד דברים מסויימים במקומות ספציפיים בטקסט משום שהיה לי רעיון על איך משפט צריך להישמע או איך סצנה צריכה להיראות, דברים כאלו.

בשבילי, החוויה הייתה ארוכה, מלחיצה ומספקת מאוד ואני חש שאני, עידו וענבל התקרבנו זה לזה כתוצאה מהעבודה הזאת ואני מאמין שכל העבודה הקשה שווה את זה. אני חושב שמי שראה אהב מאוד את ההצגה ואפילו הבוחנת, בשיחה שלנו איתה אחרי ההצגה (כי בבגרות מעשית בתיאטרון צריך גם לעשות גם הצגה וגם שיחה עם הבוחנת), אמרה שהיינו יכולים להעלות את ההצגה הזאת כהצגה מקצועית.

בהצגה האחרונה אני מאוד שמחתי משום שהצגתי בין השאר להוריי, לאח שלי, לדודה שלי, שהיא גם הייתה המורה שלי לדרמה ביסודי וגם בפני התלמידים שהיו במגמה בשנה שעברה שבאו במיוחד מהצבא וכל הדברים והעיסוקים שלהם לראות את ההצגה. (טוב כמובן שהם יבואו. זאת תהיה חוצפה אם אנחנו נוסעים לראות את הבגרות שלהם והם לא באים לראות את בגרות שלנו.)

בכל מקרה, אני מציע לכם לראות את הבגרות של שנה שעברה של י"ב של "כולם רוצים לחיות". זאת הצגה שתצחקו ממנה ושאתם יכולים למצוא ביוטיוב (אלא אם כן ירין יעלה את זה לכתבה הזאת כי אני לא יודע איך לעשות את זה).

בכל מקרה, אני עכשיו התלמיד הראשון עם אוטיזם שעשה בגרות ב-5 יחידות תיאטרון בכל המדינה, כלומר במדינת ישראל, וכבונוס הוציא ציון 100 באותה בגרות.

(הערת העורך: הנה ההצגה "כולם רוצים לחיות" להנאתכם )

מאת השחקן של כיתות נווה, גדעון שדה.