יום ראשון, 1 במרץ 2015

מדור מוזיקה: חודש המוות! - סימבוליזם

בפרקים הקודמים של מדור מוזיקה: מוזיקאים מוכשרים ואוזי אוסבורן תקפו, כל האנושות נמצאת באסון, וקיים רק אדם אחד שיכול להציל אותנו. אה, וגם היה משהו על :"תפתחו את היומנים שלכם - בחודש מרץ פינת המוזיקה תעסוק בחודש המוות" ושטויות כאלו שלאף אחד לא אכפאת.


כן, אני לא התלוצצתי. טוב, האמת שכן אבל כבר הבטחתי ואח שלי הקטן לחץ עליי לעשות את זה, והוא לא יסלח לי לעולם אם אני לא אעשה את זה. ויותר אכפאת לי אם הוא יכעס מאשר אם כל אחד מכם. אני צריך לחיות איתו. 
אז למשך ארבעה השבועות הבאים תהיו מוכנים לאובדן של מלודיה, קול צלול, שקט ושלווה.
 כי מי צריך אותם אם יש לך Death Metal ?! 
זה מזכיר לי, שכחתי לעשות את זה בפעם שעברה ואני לא מבין למה אף אחד לא כעס עליי, אך אני לא אשכח הפעם. אז אני אעשה את זה כבר עכשיו כדי שאני לא אשכח עוד פעם. 

/m/ (-_-) \m\

הרבה יותר טוב.
תנו לחודש המוות להתחיל !


במהלך חודש המוות אני אעסוק בשלושה אלבומים שכל אחד חייב לשמוע. אם הוא מעוניין בחרשות תמידית.
השבוע הרביעי והאחרון יהיה מאין איסוף של להקות ושירים שלדעתי יהיה חבל לפספס (והרי אתם לא תתנו לי לעשות חודש המוות פרק 2) אך הם לא מספיק חשובים בשבילי על מנת לקבל סיקור מלא. שבוע זה יכלול חמת חלילים אז שווה לראות.

האלבום הראשון הוא האלבום הסימבולי לסוגה שנושא את השם ההולם Symbolic (סימבולי).




לפני שתברחו, יהיה רעיון טוב להסביר מה זה בכלל דת' מטאל מעבר לכל הסטריאוטיפים.
רוב האנשים חושבים שמדובר במוזיקה ברברית ורועשת, עם שום דבר חוץ מצרחות וגיטרות רועמות. וזה נכון. לא באמת , זה נקרא גריינדקור. דת' מטאל בכלל לא דומה לגריינדקור, אפילו לא קצת ! הדת' מטאל הוא סגנון מוזיקלי שהתפתח מראשית המטאל הקיצוני והגריינדקור (אופס).

בדיחות בצד, הרבה מהלהקות הידועות בז'אנר הן אכן לא יותר מחבורת גורילות. הייתי מסכים עם כל עלבון שהייתם זוקרים כלפי הז'אנר, עד שמגיעים לשנות התישעים. זהו העשור שלדעתי הסגנון החל להתבגר. לא מאמינים לי ? טוב, בו נעשה השוואה בין מילים של שיר דת' מראשית שנות התישעים לבין אחד שיצא מספר מועט של שנים אחרי

ראשית שנות התישעים:
The greatest thrill of my life
To slit my c**k with a knife

תרגום (לא מומלץ)
הריגוש הכי גדול של חיי
לשסע את ה*** שלי עם סכין 

יצירת מופת בהחלט. זה דרך אגב היה החלק הכי נעים ואלגנטי מהשיר שיכולתי למצוא.

שיא שנות התישיעים:
Ashes and promises share a bond
Through the winds of change, words are blown away
When visions that should be are tattooed in your mind
The power to let go is sometimes hard to find
תרגום:
אפר והבטחות בעלות מכנה משותף
דרך רוחות השינוי, מילים מתעופפות להן.
כאשר מראות שלו היו מקועקעות למוחך
הכוח לעזוב לעיתים כה קשה למצוא.

השנה היא 1995 , הדת' מטאל סיים את השינוי שהחל משנת 1991 והביא לעולם סגנון מוזיקלי חדש. כאשר להקות שעד כה טיפחו בקנאות תדמית שטנית ושרו על דם ואיבירם כרותים, החלו להתעייף מהעמדת פנים ופשוט באו לאנשים ואמרו להם שנמאס. הם אוהבים את הפרוג רוק של פעם והם מעכשיו הולכים להיות אינטלגנטיים. כמובן שהם שמרו על הצרחות, הרעש והמהירות. מה הטעם להיות אינטלגנט אם אתה לא יכול לעשות את זה בדרך שלך? 

סגנון מוזיקלי חדש נולד והוא הדת' הטכני, לעיתים ידוע גם בתור פרוג-דת' או באופן נחמד בעיברית מוות מתקדם. האלבום סימבוליק נחשב לאבן דרך חשובה בהתפתחות הסוגה. האלבום שייך ללהקה שבכלל החלה עם כל הצרחות והרעש, Death. 
כיוון שאח שלי בטוח הולך לקרוא את הכתבה הזאת, ואחרי הכל אני צריך לחיות איתו, אני לא אפרט יותר מדי רקע. חוץ מזה חצי ממכם בוודאי המומים מיכולת הניסוח של השיר מקודם ומנסים להבין אם יש אלוהים מדוע הוא פשוט לא משמיד אותנו וזהו.

הנה השיר השני כדי להרגיע אותכם ולהזכיר שיש דת' מטאל טוב בעולם.



האלבום סימבוליק בנוי מתשעה שירים. אם הם טובים או לא זה לגמרי עניין של טעם, אך אל מנת לשמור את הסיקור לכמה שפחות הוגן נתייחס אליהם מנקודת מבט של מי שאוהב דת'-טכני. השירים מעולים, אהבתי את כולם, וחלקם נמצאים בין השירים האהובים עליי. 

קשה לי להסביר מה בדיוק הופך את השירים האלו לכה מלהיבים. המהירות והבס הכבד ? המילים הפואטיות מבוטאות על צווחות ...פואטיות ? העטיפה של האלבום..לא,היא לא משהו...בוא ניגע בכל היבט בנפרד.

דבר ראשון, המוזיקה בפני עצמה. השירים Zero tolerance (אפס סובלנות) יהיה שפן נסיונות טוב על מנת להסביר על הצליל של האלבום. אני אגיד דבר אחד לפני, האבלום הוא לא הכי מגוון שבעולם, אך הוא לא מרגיש חרוש כיוון שלמרות שכל שיר בנוי מאותה נוסחה ,מרגישים את התשוקה שמגיע מכל אחד מהם. הכל מבוצע עם כל כך הרבה רגש ותשומת לב לפרטים. זה אחד מהאלבומים המשוייפים שאני מכיר, כל תו ותו נמצא בדיוק במקום הנכון ומבוצע בדיוק מושלם. אפילו בהופעה חיה המוזיקה שלהם לא נשמעת טוב כמו באלבום, אפילו הצרחות שלמעשה לא נהוג להתייחס לתווים שלהן, מבוצעות עם דיוק מושלם. 

השיר מתחיל עם מקצב טיפה מורכב על התופים. מורכב מספיק על מנת להיות מעניין ומושך את תשומת הלב, אך לא יותר מדי ובכך נשאר קליט. השיר כאן לא מבזבז זמן, ואחרי שתי תיבות מוזיקליות הגיטרות והשירה נכנסים, יחד עם אותו קצב. המילים מתארות סיפור אפל ומיסתורי. חצי דקה עברה והמקצב משתנה ונהפך לבעל אווירה טיפה יותר קשוחה. זה השלב שבו שני שליש מחסרי עמוד השדרה יזרקו את האוזניות או את הרמקולים, יקחו את הדובונים והמוצץ שלהם, יתחבאו מתחת למיטה ויבכו עד שהם ירדמו, מקווים שהם לא מבאמת שמעו גיטרה חשמלית מנגנת מוזיקה.
אחרי דקה הדבאל בס נכנס עם צלילים יותר ארוכים ושירה יותר תוקפנית. זה השלב שבו השליש שנותר מחסרי עמוד השידרה בורח לכרפיסין ועובר לגור באופן קבוע בתוך פינת הליטוף על מנת להתרחק מכל מה שרע בעולם, כי הם לא יכלו לסבול את המחשבה שמתופף ניגן טיפה יותר מהר. וכמובן הפזמון עם האפקטים המיוחדים. ואחריו המנגינה נהפכת ליותר מהירה ומתחיל סולו גיטרה. הדבאל בס נכנס פעם נוספת. זהו השלב שבו חצי מהאנשים עם עמוד שידרה נכנסים לפאניקה ומחפשים כל דבר חמוד ותמים שהם יכולים לאחוז בו, רק רגע קטן של תמימות, רק לא להתמודד עם האימה של סולו גיטרה!
ואז השיר חוזר על אותו סדר, בסופו של דבר משאיר רק גברים אמיתיים וחרשים. 

  

ברצינות! למה אנשים כל כך מפחדים מסגנון המוזיקה הזה ? זה רק צלילים, תווים ומילים. התשובה היא כמובן הסטנדרט הכפול. בלוגיקה, סטנדרט כפול הוא מצב של כישלון לוגי בו נקבע תנאי, והצד שקובע את התנאי מחליט מבלי שום אזהרה מתי להשתמש בתנאי הזה ומתי לא. השיחה על הנושא ברוב המקרים היא 
"למה אתה שומע צרחות ?"
כי אני נהנה מזה וחושב שזה נשמע טוב.
"לא זה לא. זה אפילו לא שירה אמיתית !"
צודק. מעכשיו אני אפסיק לשמוע דת'.
"כל הכבוד לך."
מה אתה ממליץ לי במקום ?
"טוב , יש את אייל גולן ..."
האם אייל גולן לא משתמש באוטו-טון ? אתה יודע, התוכנה הממוחשבת שמתקנת את כל הזיופים של זמר ובכך שוללת ממנו את הצורך לכישרון ונותנת צליל חסר חיים ורובוטי.
"טוב ,תשמע. אם יש אנשים שאוהבים את זה, זה הופך את זה לשירה תיקנית, כי זה מה שרוצים לשמוע..."
כמו שדת' גראול נשמע טוב בעיני וצרחות נשמעות טוב בעני ? 
"טוב, זה שונה ...כי..."
כי בזה צריך כישרון, לגמרי מובן.

כל מי שנעלב מהצגה לא הוגנת זו, שירים את היד. לא שזה יעזור, אני לא יכול לראות אתכם...

נראה לי שהסקירה הזו מלאה ביותר בדיחות מאשר מידע שימושי אמיתי, וזה בסדר מצידי. החודש הזה הוא יותר בשבילי, מי מכם בכלל יקשיב לשירים ? (ותודה אם אתם לפחות מנסים). אז תצפו שהחודש יהיה יותר הומוריסטי , כך שלפחות יש לכם סיבה להמשיך לקרוא.

כיוון שהכתבה היא בעיקר בשביל מה שטוב לי (במובן שמה שיהיה טוב לי זה לרצות את אח שלי שהולך לקרוא את הכתבה, וכמו שמוזכר קודם, אני זה שצריך לגור איתו) אני אכתוב על אחד מהשירים האהובים עליי, שנמצא באלבום. השיר הוא Crystal Mountain (הר הקריסטל). המנגינה בו היא ישר ולעניין טובה וזה מה שאני אוהב בשיר. כאשר אני מדפדף ברשימת שירים שלי, לכל שיר יש זמן של שניה אחת להרשים אותי על מנת שאני אקשיב לו. השיר הזה עושה זאת במחצית מהזמן. הוא מהיר, הוא קיצבי, הוא בעל צליל קליט וטקסטים עמוקים. הוא השיר הקצר הטוב ביותר שקיים, אין ויכוח על כך . כל דעה אחרת לא רלוונטית (אלא אם היא נכתבת בתגובות). הוא מנצל כל שניה שיש לו, ויודע כיצד לגרום למעט זמן שניתן לו להיות בלתי נשכח. 
המילים של השיר הן די עמוקות. 
Built from blind faith
Passed down from self-induced fantasy
Turn a page to justify
 תרגום: 
נבנה מאמונה עיוורת 
הועבר הלאה דרך פנטזיות עם שכנוע עצמי
תעביר עמוד על מנת להצדיק

אם לא הבנתם השיר עוסק בשחיתות של הדבר שתמיד כה מושחת. עדיין לא הבנתם ? אוקי, עוד קצת 
On seventh day,
is that how it's done?
Twisting your eyes to perceive
all that you want
To assume from ignorance
תרגום:
ביום השביעי
האם כך זה נעשה ?
מעוות את עיניך על מנת לצפות
בכל מה שתרצה לראות
להסיק מתוך בורות.

עדיין לא הבנתם ? השיר עוסק בבראנות! לא יודעים מה זה? טוב,יש אנשים שחושבים שבני אדם נוצרו בעזרת קסם כי ספר אמר להם, ולכן זו סיבה טובה לפגוע במערכת החינוך, במחקר מדעי ולהפלות חד מיניים. אנשים מאוד נחמדים ,לא כמו תנין מיוחם שלא אכל כבר שבוע, אך לא רחוק.
השם של השיר מתייחס לכנסיות של הנצרות האוונג'ליסטית הנראות הכמו כתר גדול מזכוכית. על מנת לא לגרום לחוסר הבנה, אל תחשבו שזו בעיה רק בנצרות, קבוצות אנטי-חינוכיות לא חסרות למרבה הצער.

משהו יותר שמח....אהה...מה יותר אופטימי....הממם...הנה שיר תהנו !



זה הכל להפעם בפינת מוזיקה , ומקווה שאתם סולחים לי על הכתיבה היותר חופשית שלי הפעם. בפעם הבאה אנו נעבור מדת' מטאל לג'אז ! עם דת' מטאל ! למען איכות הסביבה ! אז אם חשוב לכם מעצים ומהטבע תזכרו שלצרוח יעזור להפחית זיהום אווי...אין לי מושג על מה אני כותב, אז מוטב שאני אפסיק פה.
ועד שאני אקח ריטלין שיחזיר אותי לשפיות יחסית, 
תהנו מהמוזיקה. 

5 תגובות:

  1. כתבה ממש מגניבה, אני חושב שאתה צריך להכניס כמות כזו של הומור תמיד, גם כשאתה חושב שמישהו חוץ ממני, מרז, ומאחיך יקראו את זה. ראיתי שאתה מנצל יפה את האפשרות לדעות שנויות במחלוקת (ביקורת על תיאורית הבריאתנות).
    אני חושב ש
    The Bard's Song by Blind Guardian
    Fade to Black by Metallica
    Toxicity by System of a Down
    הן מתחרות טובות על "השיר הקצר הטוב ביותר".... למרות שאני מודה שלא הקשבתי לשירים הפעם, ובכל זאת נהנתי מהמאמר. אולי אני אנסה להקשיב לשירים, למרות שבלי מלודיה ברורה, מאוד קשה לי להתחבר לשיר.
    הלל

    השבמחק
  2. מדהים ומגניב אביאל מכיתת גפן

    השבמחק
  3. ירין, כתבה נהדרת וקורעת מצחוק, בעיקר הקטע מהשיר מסוגת הדת' מטאל של ראשית שנות ה-90. אבל למה הבאת את אייל גולן לדוגמה, אני ממש לא אוהב אותו וחושב שהוא פדופיל כמו רומן פולנסקי (למרות שבשירים מסויימים אני דווקא די אוהב אוטו טון, אבל לא בכולם.) אז עדיין קורע מצחוק. גדעון.

    השבמחק
  4. דווקא אהבתי את השירים תעשו עוד כאלה וכתבות זה מאוד מעניין

    השבמחק