ביקורת-טומב ריידר
שלום לכם קוראים וקוראות, לפני כמה ימים ראיתי את "טומב ריידר", העיבוד למשחק הווידיאו הפופולארי באותו השם.
העלילה עוקבת אחר לארה קרופט, בתו של הרפתקן שנעדר עוד בהיותה ילדה קטנה, היא עובדת בתור שליחה למחייתה. כשהאפוטרופוסית של לארה רוצה שתירש את נכסיו של אביה, לארה מסרבת להאמין שאביה מת ויוצאת להרפתקה מסוכנת למצוא את אביה.
אתם יודעים מה אומרים על סרטים שמבוססים על משחקי מחשב, שהם נוראיים ולא עוקבים בכלל אחרי עלילת המשחק ומהותו (אני מסתכל עליך, אמונת המתנקש!), אבל הסרט הזה, באופן מאוד מוזר, דווקא נראה שהקהל והמבקרים אהבו אותו, וגם אני...
הסרט לא מבזבז אף דקה וכל הזמן קורה משהו, בין אם משעמם ובין אם מרתק, וזו הבעיה העיקרית שלי עם הסרט:
הוא לא עוצר! כל הזמן קורה משהו וכך נוצרת לי התחושה שליוצרים לא היה כלום לעשות עם לארה, אז הם דחפו סצנות אקשן (מדהימות, יש לציין...) כדי למלא חלל ריק והסרט עובר מהר מדי.
ובואו נדבר על לארה עצמה, על השחקנית שלה, אליסיה וויקנדר, שלא עשתה סרטים כל כך מפורסמים לפני וזו הבכורה שלה מבחינתי, היא יפהפייה, זה כן, אבל הדמות שהיא יוצרת נשמעת לי צווחנית ולא סבלנית כמו שאנג'לינה ג'ולי הייתה בסרטים הקודמים של "טומב ריידר".
לסיכום, הסרט הזה בהחלט לא סרט רע, ממש לא! הוא מלא אקשן, מפתח דמויות והשחקנים עד האחרון שבהם עושים עבודה נהדרת, והטוויסט ליד סוף הסרט אולי לא מפתיע במיוחד, אפילו צפוי, אבל עדיין מדובר בסרט כל כך יותר טוב מ"האחים מריו" או מ"אמונת המתנקש" הנוראיים.
ביקורת נפלאה ואכן עושה חשק לראות את הסרט!
השבמחקנשמע מעניין
השבמחקהראל
השבמחקהביקורת שכתבת מנוסחת מצוין. היא כתובה בצורה ברורה ומרתקת וכיף היה לקרוא אותה. לא נופלת מביקורת על סרטים ומחזות המופיעה בעיתון המיועד לקהל קוראים רב ורחב.
תודה
יעל דגן
הראל, אתה כותב מעולה! מסכימה עם יעל דגן שהביקורת שלך מתאימה אפילו לעיתונים אחרים... אולי תוסיף שיטת דירוג של כוכבים לכתבות שלך?
השבמחק