מדור משחקי מחשב: הציד הפראי

דרקונים נושפי אש שומרים על אוצר נחשק. גיבורים מרחבי הממלכות מתאחדים כנגד אדון האופל וצבאו המפלצתי. וכל זאת תוך מה שנראה כסופה של תקופה ורדת האפלה הנצחי...לא! לא! לא אותו סיפור בפעם האלף! אוקי, בוא ננסה פעם נוספת. דרקונים נושפי אש פעם נוספת טרפו את כל העזים, גיבורים מרחבי מה שנשאר מהממלכה יותר עסוקים בלהילחם אחד נגד השני על מנת לעזור לנו, ואלו שמוכנים לעזור לא יעשו את זה בחינם. הייתי אומר שזה סוף של תקופה, ואולי זה נכון, אך עד כמה גרוע זה יכול להיות מהמצב הנוכחי? והכל בגלל הכופרים, המוטנטים, משתמשי קסם ומכשפות, והגרועים מכל אלו צידי המפלצות - בדיוק כמוך!

עברה כמעט כל השנה מאז הפעם האחרונה שדיברתי על משחק תפקידים טוב. בכלל, עבר זמן רב מאז שדיברתי על משחק עדכני שלא אינדי. אני הפעם אהיה אופטימי, ואגיד שהתעשייה סוף סוף התגברה על כל הרעש מהקונסולות החדשות ונזכרו שהגיע הזמן ליצור משחקים. וקצת צר לי שאני לא אהיה שנה הבאה לדבר על המשחקים הקרבים, כי נראה שבניגוד לשנתיים האחרונות הולך להיות מעט כיף.

אבל כן יצא לי לדבר על משחק די חדש שיצא לא ממזמן, וזה המשחק The Witcher 3 : Wild Hunt. אם אתם אף טיפה מעודכנים בגיימינג ככל הנראה שמעתם על המשחק הזה, ואם ראיתם כל ביקורת אחרת צר לי לומר שאין לי מה לחדש. אך זה לא מונע מהמשחק להיות כזה שמאתגר לבקר אותו. הוא אחד מהמקרים הנדירים של יהלום לא מלוטש, ובהמשך אתם תבינו למה.

המשחק, כפי ששמו מרמז, הוא השלישי בסדרת המשחקים The Witcher. כפי ששמו לא מרמז, הוא עוסק בציד מפלצות. מה זה בכלל Witcher?! איך אני מתרגם את זה לעברית? ממכשפה? להתמכשף? כמשפיאדה? ואני לא מבין למה בכלל הלכו על השם הזה, הרי צידי המפלצות הם לא מכשפות, והם צדים בין היתר מכשפות. מוזר מאוד.
המשחקים הקודמים בסדרה הם משהו שניתן לתאר רק בתור משחקים שבשום פנים ואופן אף אחד לא אמור לחוות מהם הנאה, אך מסיבה מסוימת הם דווקא מאוד מאוד טובים. המשחק השני היה שבור בכל צורה אפשרית - הקרבות היו מגושמים, הם רצו לאט, הם כללו בחירות עיצוב חסרות כל הגיון, אך היה בהם משהו משובח. הסיפור היה טוב, האווירה חזקה ואפלה, העולם חש חי והאויבים היו מסוכנים. אז אפשר להגיד שהיו לי חששות ועם זאת ציפיות מהמשחק השלישי בסדרה. ואיך הוא? טוב, זה די מוזר להסביר, אז תנו לי להסביר.

דבר ראשון, כמו כל משחק נתחיל עם המשחקיות. היא שבורה. היא גאונית. היא אסון מוחלט. היא הדבר הטוב ביותר שראיתי בחיי. אמרתי לכם שזה לא הולך להיות סיקור קל!

נתחיל עם הקרבות, בגלל שזה משחק מחשב על ציד מפלצות, אף אחד לא רוצה לשמוע על מסע קניות בשוק המקומי שניתן לספר על הקרב שהיה לי נגד דרקון-תרנגול.
הקרבות הם שיפור עצום מהמשחקים הקודמים. הם פשוטים ומהירים, ועם זאת דורשים טכניקה ותכנון על מנת לנצח יריבים מאתגרים. לציד המפלצות, שמו גארולט של ריוויה, יש שתי חרבות. אחת מפלדה נגד בני אנוש וחיות פרא, ואחת מכסף נגד מפלצות ורוחות רפאים (בגלל ש...?). הקרב הוא באמת מאוד פשוט להבנה. אתה מכה את האויבים ואתה מתחמק מההתקפות שלהם.
 ואני שמח שאין אף מהלך "הרוג במכה אחת" ששובר כל כך הרבה מערכות קרב בסגנון. כך שאתה באמת צריך לשים לב איפה אתה ביחס לאויביך, לא לתת להם לאגף אותך ולהיות במגננה. כשזה לא מספיק אתה יכול להשתמש באקדח קשת (שלצערי כמעט ולא שימושי) ברימונים (שלשמחתי הם כל כך שימושיים) ובקסמים פשוטים שכל ציד מפלצות מכיר. דברים כמו לעלות דברים באש, גל הלם חזק, מגן קסום וכה חשוב ואפילו שטיפת מוח נוסח אביר ג'דיי!
עכשיו, מול אויבים פשוטים הקרב הוא לא בעיה. לא הרגשתי שהוא נהפך אף פעם למטלה כי אפילו קרב פשוט עדיין דורש מינימום טכניקה פה ושם ומקסימום זה לא בעיה לברוח, אלא אם אתה מוקף באויבים ואז תמצא את עצמך שובר את המקשים של המקלדת וצועק על המסך כאשר גארולט לא מבין שאין טעם לעשות גלגלון לתוך הבטן של השודד ממול, פשוט תדחוף אותו ורוץ!
השיא של הקרבות הוא מול מפלצות, כמובן. כל מפלצת היא שונה, עם חוזקות וחולשות משלה. מה שעבד מול רוח רפאים לא יעבוד מול שדונים, ובטח שלא יעבוד מול מפלצות ערפל (הניסיון הכי טוב שלי לתרגם שמות אלו). וזה באמת כיף,הקרב מרגיש חי, פראי ומסוכן. במיוחד נגד מפלצות נדירות, שאני אדבר עליהן בפירוט בהמשך.
אז מערכת הקרבות מרצה אותי, אני מהנה וטובה. אני לא אגיד שהיא הדבר הכי טוב שראיתי, אך אין שום דבר להתלונן עליה ואני חושב שהמפתחים עשו עבודה טובה.

עכשיו, מדובר על משחק תפקידים. ואחד בעולם פתוח למחצה. אז הקרבות הם באמת רק חלק מזערי ממה שתעשו בתור ציד המפלצות.
בתור משחק תפקידים למשחק יש מעלות ומדרונות. מצד אחד כל החלטה שאתה מבצע, אם כחלק מהעלילה הראשית או מהצד, תהיה השלכה דרסטית על העולם. אך מצד שני מערכת בנית הדמות היא כל כך לא נוחה וכל כך לא מספקת.
לעומת זאת אתה יכול ליצור ציוד ושיקויים שימושיים מכל כך הרבה מרכיבים, אך קיים ספק ליעילות של הרוב המוחלט שלהם. וכך הלאה. על כל דבר שהמשחק עושה באופן גאוני הוא יפשל טוטאלית במקום אחר.

אני כן אוהב את הדמויות והעלילה. אתה ציד המפלצות גארולט של רוויה. בעולם הזה להיות ציד מפלצות מסיבה מסוימת דורש יותר מפשוט להרוג יצורים מפחידים, מסיבה מסוימת מישהו חשב שזה הכרחי שכל ציד מפלצות חייב לעבור עיוות של גופו דרך אלכימיה וקסם על מנת לקבל כוחות על אנושיים-טיפה. וכתוצאה מכך יש לא מעט סטיגמות כנגד הדמות שלך מצד פשוטי העם, ושנאה רבה מצד הנהגנה רוחנית.
ציר העלילה הראשי עוסק בניסיון למצוא ולהציל את סירי, הבת המאומצת של גארולט שהוא לא ראה אותה מאז הייתה ילדה. היא ביתו של קיסר רב עוצמה ונושאת דם אצולה. כן, טכנית היא נסיכה, וכן אתה הולך לנסות להציל אותה, אבל היא ממש רחוקה מלהיות חסרת ישע. ועל מנת להוכיח את זה, כאשר אתה מגלה רמזים למיקומה, המשחק ממחיש את מה שגילית בכך שהוא נותן לך לחזות את האירוע בתור סירי עצמה. והיא ככל הנראה דמות החזקה ביותר בעולם המשחק, עם מיומנות לחימה ללא השוואה וכוחות קסומים שלרגע גרמו לי לחשוב שאני משחק בדרגון בול זי.
 אם היא כל כך חזקה, למה היא צריכה עזרה? זה בגלל שהאפוקליפסה בכבודה ובעצמה רודפת אחריה, והיא חייבת לשמור על תנועה ולמצוא מקום לברוח. כך שלא משנה עד כמה היא חזקה, היא לא יכולה להילחם נגד סוף העולם. זה התפקיד שלך למצוא אותה, לדאוג לשלומה ולעשות משהו לגבי סוף העולם הקטנוני הזה.

על מנת למצוא אותה אתה כמובן תצטרך לעזור לכל העולם והחתול שלו ועכבר הצעצוע שלו. וזה מעביר אותך לצד עלילות צד ודמויות מאוד מאוד עמוקות, החל ממגדל רדוף רוחות, שלוש מכשפות בביצה, סיפור מאוד טרגי של ברון שיכור ואפילו מסעות עם ויקינגים.
הדמויות יכולות גם כן להיות או זהב או חצץ. הדמויות הראשיות והתומכות מאוד טובות ומעניינות, במיוחד הברון השיכור שאני לא אהרוס, אך אפילו דמעתי כשעקבתי אחר הסיפור שלו, על הטרגדיה שנגרמה בשל חולשותיו והחרטה שלו.
 אבל הניצבים...הוי הכפריים הטיפשים האלו! שפשוט ישתקו! יש להם מבטא כל כך מוקצן שאיפלו מונטי פייטון נראה מעודן בהשוואה. יש להם רק שלושה רגשות - או שהם שונאים אותך מסיבות גזעניות, או שהם עצובים על משהו או שהם חסרי רגש לחלוטין. איך הדמויות הראשיות כה טובות אך הניצבים הם רובוטים גזעניים?!

הצדדים הכי חזקים של המשחק זה העולם ופעילויות צד. העולם מרגיש כה חי ונושם. אני אודה שאזורי העיר אולי מרגישים מתוסרטים ולא אמינים, אך ברגע שאתה יוצא לעבר אזורי הפרא הרחבים של המפה של המשחק, תמצא את זה בלתי אפשרי שלא לשקוע פנימה. חיות בר מסתובבות, מתעסקות בעניינן עד שמשהו, לדוגמא אתה, מפריע להן. מפלצות חיות בטרטוריה שלהן, מזג האוויר והזמן מתחלפים. העולם עובר בין אזורי פרא מגוונים החל מביצה ענקית, יער אפל ואיים קרים. כולם מרגישים טבעיים ופראיים.
הייתי אומר שהעולם נראה יפה, אבל הוא לא. אבל זו בחירה מכוונת בהתחשב ברקע הפנטזיה האפלה. וכשאני אומר פנטזיה אפלה אני לא מתכוון לכך שיש פה ושם שדים והכל צבוע בשחור. הכוונה היא שהתקופה והתרבות מבוססים על העידן האפל של ראשית ימי הביינים. אנשים חיים עם הצואה שלהם ברחובות, מלוכה ודת שולטים בכל מקום, מלחמות ואלימות הם דבר שבשגרה, רוב המלכים לא יודעים קרוא וכתוב, ומסיבה מסויימת אנשים מתים ספונטנית כשהם מגיעים לגיל 30. סוג כזה של תקופה היסטורית, הזוועתית. אלא אם תשאלו רומנטיקנים מהמאה ה-17, הם יגידו לכם שכולם חיו בוילה, העריצו אביר עם שריון נוצץ ואכלו סוכריה על מקל כל יום.

משימות הצד הן מפותחות בדיוק כמו הסיפור הראשי, ולעיתים נפוצות אף יותר. החוק הוא שתמיד יהיה טוויסט. באחד המכרים אני הסרתי קללה מאי קטן רדוף רוחות. התברר ששומר המגדלור פיתה ספינות עוברות לעבר הצוקים ובתמורה קיבל חלוקה בשלל, והיה עלי להחליט מה יהיה גורלו לאחר שהיסרתי את הקללה. לאחר שחזרתי לכפר לקבל את הפרס שלי, שני בריונים שונאי זרים החלו לאיים עליי ועל האדם שדרש את שירותיי להסרת הקללה. המקרה נהפך אלים ומהר ולבסוף בריון אחד רצח את האדם השני, ובנסיון להגן על חיי גם הם נהרגו. חשבתי שכאן זה נגמר, לפחות קיבלתי את הפרס שלי לפני הסוף הטרגי. התכוונתי לצאת לדרכי, אבל סחירי חרב בשירות הלורד המקומי עצרו אותי ודרשו אותי למשפט על אשמת רצח. לא סירבתי, אבל עכשיו מצאתי את עצמי במשפט. גזר הדין הוסר עלי, אבל בתמורה שאני אעזור לבן של הלורד לעבור מבחן, ולא אחד כמו בגרות במתמטיקה. מבחן שדורש להיכנס למערה, לקחת סמי הזיות כבדים ואז להתמודד מול הסיוטים שלך. וכל זה התחיל בתור מה שחשבתי יהיה עבודה שגרתית! משימות הצד תמיד יפתיעו אותך, שוברים באופן מוחלט את הקלישאה של הסוגה לשלוח אותך למשימה משעממת נוסח "לך והילחם מול X כלבלבים" או "לך ותביא עצם שמוגנת על ידי כלבלבים" או "לך והילחם מול כלבלבים על מנת לקחת מהם X עצמות". משימות כאלו משעממות ולשמחתי הרבה הן לא קיימות בכלל במשחק.

משימות הצד הכי טובות הן ללא ספק משימות החוזה. ברוב הישובים יש לוח מודעות, עליו המקומיים מניחים הודעות שעוזרות להבין את המצב והאישיות של הישוב, אבל גם כוללות בקשות לעזרה. בין בקשות אלו קיים חוזה לצוד מפלצת חזקה שמאיימת על האזור. זה למעשה העבודה של ציד שדים, וחשוב מאוד מצד המפתחים להפוך את העבודה למהנה. והיא לא רק מהנה, היא החלק הכי טוב במשחק. דבר ראשון עליך לפנות אל האדם שהציב את ההודעה ולהתמקח איתו על מחיר. לאחר מכן אתם מראיין אותו ועדי ראיה על מנת לדעת מה בדיוק קרה. כאשר אתה מבין את המתרחש, אתה הולך ל"זירת הפשע", בעזרת החושים המחודדים של ציד המפלצות, גארולט מסוגל לשים לב לפרטים שבן אדם רגיל לא, כגון סימני דם יבש, טביעות רגל, רחות וקולות. אתה כעת צריך לאסוף רמזים על מנת לזהות את המפלצת ולאתר אותה.מאוד חשוב לשים לב מול מה אתה הולך להילחם לפני שאתה בכלל נכנס לקרב. המפלצות הללו נוטות להיות חזקות מהרגיל ומבט במדריך המפלצות הוא חובה על מנת להכיר את החוזקות והחולשות של המפלצת ולהתכונן לקרב.
 וזה כל כך מספק! לאחר שביצעת את החקירה, לאחר שהיכנת את השיקויים והרעלים הנכונים על מנת לקבל יתרון בקרב, לאחר שתיכננת את השעה הכי טובה ביום על מנת להילחם (אתה לא רוצה להילחם באיש זאב באמצע הלילה) ולאחר שאיתרת את המאורה של המפלצת וארחת מארב ולבסוף לאחר קרב קשה סוף סוף הבסת את היצור ולקחת את ראשו בתור הוכחה וקיבלת פרס. זו תחושה כל כך מספקת, אתה יודע שכל המאמץ הזה היה מכוון לעבר מטרה אחת ואותה השלמת. והמפלצות מאוד מגוונות והפשעים שלהן משתנים. זה סיפור אחד לזהות מכשפת קברים ולהילחם בה, וסיפור שונה לגמרי להכין טקס זימון לרוח צהריים ולגרש אותה. כך שכל פעם החוויה היא חדשה ומספקת, וכל העבודה העסוקה לא מרגישה כמו עבודה עסוקה.

ומה עם הצדדים הרעים של המשחק? למשחק יש לא מעט מזה. הטוב בו בסופו של דבר גובר בהרבה על הרע, אך האפלה כאן בכל זאת לא מועטת. בתור התחלה, המשחק הוא בלאגן טכני שלם. הטקסטורות יפות ולא דורשות שום דבר מהמחשב שלי אפילו בשיאן, אך צלליות, אפילו מכוערות, גורמות למחשב שלי להעלות עשן. או שהן פשוט לא מנצלות בכלל את כוח העיבוד. המשחק רץ מגושם ולעולם לא מגיע למהירות תמונה סבירה. לרב זה נסבל, אך בהחלט מרגישים את זה וזה מאוד גורע מהחוויה. וזה לא רק הבעיה של המחשב שלי, השוותי עם שחקנים וביקורות ששחקו על הPlayStation 4, שאמור להיות תחנת כוח גרכינית, ואף שם המשחק בקושי זז.
החרבות והשריון נשברים. וזה מעצבן כי הם תמיד נשברים באמצע שאני עסוק ולא יכול עכשיו לשוטט שעות לחפש נפח שיתקן לי את הציוד בפעם האלף. מה אנשים יחשבו על העבודה המקצועית שלי?!
"אתה לא אמור לצוד הידרה או משהו..."
"לא, אני אורח קניות"
"אה. למה?"
"החרב נשברה."
"ומה אם ההידרה?"
"היא תחכה. עד כמה זה נורא ? כמה אנשים היא כבר אכלה? תשע? אתם תסתדרו."

התנועה מגושמת, אני כל הזמן נתקע בקירות, חביות, אנשים, ותרנגולות. על הסוס זה אף יותר גרוע ואין לי מושג איך מישהו אמור לשלוט בו ומה גורם לי בכל זאת לנצח במרוצים. וכשאני לא נתקע במשהו, זה בגלל שאני מפספס משהו, כמו הדלת או סולם שרצתי מעברם.
המשחק למרבה המזל כולל אפשרות של מסע מהיר. אך רק - ורק אם אתה מוצא שלט ורק לעבר שלט אחר. שהמיקום שלהם כמובן מביך , מרגיש כמו בזבוז של זמן לעבור על כפר שלם רק כדי להגיע לחנות חשובה בכפר ליד. וזה עוד יותר מביך שאני צריך לרדת מהסוס שלי כל פעם על מנת ללכת ולקרוא שלט, על מנת לבצע מסע. למה אי אפשר פשוט לבצע מסע מהיר דרך הסוס?! זה הרבה יותר הגיוני. בשביל זה השתמשו בסוסים!
ומה הסיפור של המיקום המעצבן של נרות?! הלחצן להדלקה וכיבוי נרות הוא אותו לחצן על מנת לדבר עם אנשים ולפתוח תיבה על מנת לקחת שלל, ולמרות שזו פעולה שרק לעיתים נדירות שימושית, מסיבה מסויימת המשחק מחליט שלגארולט הרבה יותר חשוב להדליק ולכבות שוב ושוב נרות יום הולדת במקום לדבר עם אדם שזקוק עזרה או לפתוח תיבה מלאה באוצר!
והכי גרוע הוא שעכשיו אני מכור למשחק הקלפים Gwent שכלול במשחק, שהוא כנראה המשחק בתוך משחק המהנה ביותר! פשוט אסון נוראי! אני לא מסוגל עכשיו לתפקד ביום יום מבלי לתכנן אסטרטגיה חדשה או לחשוב על היריב הבא שלי, אחרת ההזיות מגיעות, דורשות ממני להשלוף קלפים טובים יותר! חוסר אחריות מוחלט מצד המפתחים!

אבל למרות שאכן כל זה גורע מהמשחק, הוא לא מונע ממנו להיות מהנה. הטוב פשוט הרבה יותר טוב לעומת עד כמה שהרע הוא רע. וזה טוב שהטוב הוא טוב.

לסיכום, האם אני ממליץ על המשחק The Witcher 3 : Wild Hunt ? זו שאלה מוזרה, למרות שהמשחק הוא שק שלם של יהלומים, זהב ותפוחים רקובים, אני חושב שמה שהמשחק עושה טוב הוא כל כך מושקע, כל כך מעל הסטנדרט וכל כך מלא באהבה שניתן בקלות לסלוח לו על כל דבר אדיוטי שהוא עושה. אם יש לכם מחשב חזק או קנסולה חדשה זהו משחק חובה. הוא מרשים בשאפתנות שלו וברוב המוחלט של המקרים הוא פוגע בול. הוא מרגיש חי וטרי, מלא השקעה והרבה הנאה.

לפרטים נוספים ורכישה:

GOG - למעשה המפתחים הם הבעלים של החנות אז הם מרשים לעצמם להוסיף בונוסים ולהוריד את המחיר, אז עדיף לקנות מכאן, אלא אם יש לכם העדפה אחרת.

Steam