שלום לכם קוראים וקוראות נכבדים של עיתון "הפאזל" של כיתות נווה הפתוח לכל התלמידים והמורים בבית הספר, חזרתי! כן, העורך גדעון חוזר לתפקיד עם כתבה חדשה והפעם אני לא מתחיל עם סרט... טכנית אפשר להגיד ש... אה פ** בואו נתחיל עם הכתבה.
הכתבה היום תעסוק בסיפור קומיקס מבית DC, שקראתי מספר קטן של קומיקס שלהם באינטרנט בקיץ. אני יכול להגיד שזהו אחד הסיפורים הכי אלימים שלהם שקראתי והוא נקרא "פלאשפוינט" משנת 2011. תבינו, אני קראתי רק את הסיפור המרכזי ולא את לפחות התריסר סיפורי משנה שקשורים לאותו סיפור מרכזי, מה שאומר שחסר די הרבה מידע שאפשר פחות או יותר למצוא בפלאשפוינט אבל בשביל לדעת מה קרה יותר בבירור צריך לראות את הסרט המצויר שמבוסס על הסיפור המרכזי "פרדוקס הפלאשפוינט" משנת 2013. אוקיי, סיימתי עם הרקע הגדול שיש ואו רגע לא סיימתי, כמה טיפשי מצידי. אחרי פלאשפוינט, DC עשו התחלה מחדש של כל היקומים שתחת החברה שלהם מחדש תחת השם "ניו 52" שמתרחק ומתעלם מ-70 שנה של היסטוריה של החברה ומתעלמת מחצי קהל היעד שלהם בשביל לעשות את מה שהם חושבים שיימכר. זה נשמע חכם.... זה היה נס שהרעיון שרד 5 שנים.
עכשיו סיימתי עם כל הרקע הארוך שלאף אחד מכם לא אכפת ממנו אבל כדאי שתדעו אותו כי אני במהלך השנה אדבר גם על ניו 52. בואו נדבר סוף סוף על פלאשפוינט.
בקומיקס, הסיפור מתחיל עם בארי אלן, הידוע כהפלאש, האדם המהיר בעולם, מתעורר בעבודתו בתחנת המשטרה אך מספר דברים שונים: אויבו אזרח קרח, או איך שבארי מכיר אותו כקפטן קרח הוא הגיבור של סנטרל סיטי, אין לו את הטבעת שמסתירה את חליפת גיבור העל שלו והכי חשוב זה שאמא שלו, שנרצחה כשהיה ילד, בחיים. כאשר בארי מגיע לבאטמן לעזרה, הוא מגלה תגלית מדהימה: תומס ויין, אביו של ברוס, הוא הבאטמן בעולם החדש הזה ומתברר שהחליפה שבארי מוצא בטבעת שבכיסו שייכת לאויבו המושבע, הפלאש ההפוך. מתברר הפלאש ההפוך חזר לעבר ושינה משהו ששינה את כל המציאות לעולם נוראי ביותר: ברוס מת בסמטה המפורסמת ובעוד אביו הפך לבאטמן, אימו הפכה לג'וקר, החללית של סופרמן התרסקה במטרופוליס והחייזר האהוב נלקח לניסויים בידי הממשלה והעולם נהרס במלחמה בין וונדר-וומן לאקווה מן לאחר רומן שהסתיים בטרגדיה. עכשיו הפלאש ובאטמן חייבים למצוא דרך לשנות את המציאות לפני שכל העולם ייהרס, בעוד הם עובדים יחד עם סייבורג לעצור את לוחמת האמזונית ומלך אטלנטיס מלהרוג אחד את השני ואת העולם.
הסרט הוא בעל אנימציה טובה מאוד, משחק הקול של השחקנים הוא מצויין והסרט נאמן למקור ומשלב הרבה מידע בשביל מי שאין לו כוח לקרוא לפחות תריסר חוברות קומיקס. הסיפור לדעתי הוא מאוד עצוב איכותי וקשה לקריאה, עם המון אקספוזיציה והרבה תכני אלימות קשים. אני לא ממליץ לכולם לקרוא או לראות את פלאשפוינט, רק לכאלה מעל גיל 16 שאוהבים סיפורים טובים שקשורים בשינוי ההיסטוריה וגיבורי על.
עכשיו על הדמויות החשובות. אני חושב שהפלאש הוא הדמות הכי op בקומיקס, בגלל שהוא יכול לרוץ כל כך מהר שהוא יכול לחזור בזמן, אבל אני אהבתי את הדמות באיך שכתבו אותו כאדם מאוד אנושי ואני מאוד אוהב את הדמות שלו עכשיו.
באטמן הוא ממש טוב בסיפור הזה. הוא לא מפחד להרוג והוא אדם שהגיע לקצה ואין לו רצון לחיות בעולם יותר. כמו לכל גרסה של באטמן, יש לו המון חשיבות, פופולאריות ומגרש שריון, שאומר שהעלילה רוצה אותו בחיים ואף פעם לא תהרוג אותו (טוב לא לגמרי בסיפור הזה).
סייבורג הוא אחלה של גיבור שרוצה בטוב למען העולם כולו. הוא המחליף של סופרמן בעולם הזה והוא עושה עבודה מצויינת, והוא מוכן לאחד את כל הגיבורים של היבשה השונאים זה את זה בשביל להציל את העולם מהאמזונות של וונדר-וומן ומאטלנטיס.
וונדר-וומן...אלוהים ישמור אני שונא את הגירסה הזאת של וונדר-וומן. היא ז*** פסיכופטית, רוצחת חסרת רחמים שחושבת שהכל צריך להיות סביבה. היא מנהלת רומן עם אקווה מן ואחרי שאישתו מנסה להרוג אותה, היא זו שהורגת אותה, לוקחת את הכתר שלה ושולחת את הראש הערוף שלה לאקווה מן, וזאת רק ההתחלה! והיא עוד יותר נוראית בסרט! אני רק רציתי שהיא תמות כבר.
אקווה מן הוא לא יותר טוב ממנה. הוא מתחיל מלחמה עם וונדר-וומן לאחר שהיא שולחת לו את הראש של אישתו, מטביע את כל מערב אירופה ועושה עוד מספר דברים איומים שאני חושב שגרמו לי לרצות במותו של המניאק הזה.
סופרמן הוא הכי מסכן בסרט הזה. אני מת על סופרמן, יותר מבאטמן, ולראות אותו כל כך אנורקסי היה קשה לצפייה. הוא היה כל כך מפוחד אחרי שעשו עליו ניסויים מכשהיה תינוק. ספוילר, כשהוא סוף סוף מגיע לקרב הגדול בסוף הקומיקס, הוא קורע לוונדר-וומן ולאקווה מן את הצורה ואני רק יכולתי להריע אחרי כל מה שהשתיים האלו עשו במהלך הסיפור.
אני אומר תנו לקומיקס וסרט הזדמנות. אני נותן לפלאשפוינט 8.3 מתוך 10 ולפרדוקס הפלאשפוינט 8 מתוך 10.
טוב אני סיימתי להשבוע ומקווה שתגיבו אז שבוע טוב לכולם. ביי ביי.
בקומיקס, הסיפור מתחיל עם בארי אלן, הידוע כהפלאש, האדם המהיר בעולם, מתעורר בעבודתו בתחנת המשטרה אך מספר דברים שונים: אויבו אזרח קרח, או איך שבארי מכיר אותו כקפטן קרח הוא הגיבור של סנטרל סיטי, אין לו את הטבעת שמסתירה את חליפת גיבור העל שלו והכי חשוב זה שאמא שלו, שנרצחה כשהיה ילד, בחיים. כאשר בארי מגיע לבאטמן לעזרה, הוא מגלה תגלית מדהימה: תומס ויין, אביו של ברוס, הוא הבאטמן בעולם החדש הזה ומתברר שהחליפה שבארי מוצא בטבעת שבכיסו שייכת לאויבו המושבע, הפלאש ההפוך. מתברר הפלאש ההפוך חזר לעבר ושינה משהו ששינה את כל המציאות לעולם נוראי ביותר: ברוס מת בסמטה המפורסמת ובעוד אביו הפך לבאטמן, אימו הפכה לג'וקר, החללית של סופרמן התרסקה במטרופוליס והחייזר האהוב נלקח לניסויים בידי הממשלה והעולם נהרס במלחמה בין וונדר-וומן לאקווה מן לאחר רומן שהסתיים בטרגדיה. עכשיו הפלאש ובאטמן חייבים למצוא דרך לשנות את המציאות לפני שכל העולם ייהרס, בעוד הם עובדים יחד עם סייבורג לעצור את לוחמת האמזונית ומלך אטלנטיס מלהרוג אחד את השני ואת העולם.
הסרט הוא בעל אנימציה טובה מאוד, משחק הקול של השחקנים הוא מצויין והסרט נאמן למקור ומשלב הרבה מידע בשביל מי שאין לו כוח לקרוא לפחות תריסר חוברות קומיקס. הסיפור לדעתי הוא מאוד עצוב איכותי וקשה לקריאה, עם המון אקספוזיציה והרבה תכני אלימות קשים. אני לא ממליץ לכולם לקרוא או לראות את פלאשפוינט, רק לכאלה מעל גיל 16 שאוהבים סיפורים טובים שקשורים בשינוי ההיסטוריה וגיבורי על.
עכשיו על הדמויות החשובות. אני חושב שהפלאש הוא הדמות הכי op בקומיקס, בגלל שהוא יכול לרוץ כל כך מהר שהוא יכול לחזור בזמן, אבל אני אהבתי את הדמות באיך שכתבו אותו כאדם מאוד אנושי ואני מאוד אוהב את הדמות שלו עכשיו.
באטמן הוא ממש טוב בסיפור הזה. הוא לא מפחד להרוג והוא אדם שהגיע לקצה ואין לו רצון לחיות בעולם יותר. כמו לכל גרסה של באטמן, יש לו המון חשיבות, פופולאריות ומגרש שריון, שאומר שהעלילה רוצה אותו בחיים ואף פעם לא תהרוג אותו (טוב לא לגמרי בסיפור הזה).
סייבורג הוא אחלה של גיבור שרוצה בטוב למען העולם כולו. הוא המחליף של סופרמן בעולם הזה והוא עושה עבודה מצויינת, והוא מוכן לאחד את כל הגיבורים של היבשה השונאים זה את זה בשביל להציל את העולם מהאמזונות של וונדר-וומן ומאטלנטיס.
וונדר-וומן...אלוהים ישמור אני שונא את הגירסה הזאת של וונדר-וומן. היא ז*** פסיכופטית, רוצחת חסרת רחמים שחושבת שהכל צריך להיות סביבה. היא מנהלת רומן עם אקווה מן ואחרי שאישתו מנסה להרוג אותה, היא זו שהורגת אותה, לוקחת את הכתר שלה ושולחת את הראש הערוף שלה לאקווה מן, וזאת רק ההתחלה! והיא עוד יותר נוראית בסרט! אני רק רציתי שהיא תמות כבר.
אקווה מן הוא לא יותר טוב ממנה. הוא מתחיל מלחמה עם וונדר-וומן לאחר שהיא שולחת לו את הראש של אישתו, מטביע את כל מערב אירופה ועושה עוד מספר דברים איומים שאני חושב שגרמו לי לרצות במותו של המניאק הזה.
סופרמן הוא הכי מסכן בסרט הזה. אני מת על סופרמן, יותר מבאטמן, ולראות אותו כל כך אנורקסי היה קשה לצפייה. הוא היה כל כך מפוחד אחרי שעשו עליו ניסויים מכשהיה תינוק. ספוילר, כשהוא סוף סוף מגיע לקרב הגדול בסוף הקומיקס, הוא קורע לוונדר-וומן ולאקווה מן את הצורה ואני רק יכולתי להריע אחרי כל מה שהשתיים האלו עשו במהלך הסיפור.
אני אומר תנו לקומיקס וסרט הזדמנות. אני נותן לפלאשפוינט 8.3 מתוך 10 ולפרדוקס הפלאשפוינט 8 מתוך 10.
טוב אני סיימתי להשבוע ומקווה שתגיבו אז שבוע טוב לכולם. ביי ביי.
אחלה כתבה ואיזה כיף חזרת לפעול בפאזל
השבמחקתודה סאם. מקווה שיהיו עוד תגובות חוץ מאיתנו. חייבים לספר שיש כתבות חדשות בפאזל.
מחקממש כיף לקרוא אותך שוב בפאזל. זו כתבה שנוגעת בתחום שאני ממש לא מכירה וההמצלה נשמעת מעניינת מאוד
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק