יום ראשון, 14 בדצמבר 2014

מדור מוזיקה - זהירות ! שביר

היתה לכם הזדמנות לברוח , ועכשיו זה יותר מדי מאוחר ! השבוע ירין לוקח אותנו לתקופה שבה הכל היה מותר והגבולות היו קיימים רק על מנת שיבוא מישהו ויעבור אותם.



אם הכתבה שבוע שעבר, שעסקה בעולם של קסם ודימיון, לא הדליקה נורה אדומה על כך שאני לא הולך להציג דברים שניתן לכנות בכל הגדרה שיגרתיים, אז כעת מאוחר מדי. הפעם אנו נחקור מקום אף יותר מוזר, מיסתורי ובלתי מוסבר מהארץ התיכונה של טולקין. השבוע אנו מבקרים את ראשית שנות השיבעים.

בתקופה זו נגמר העשור של הביטלס והרולינג סטונס ועולם הרוק רצה לדעת , מאיפה להמשיך מכאן ?
למזלם של כולם הם גילו שתי תגליות חשובות :
הראשונה היא, כל האנשים שטענו שהם רוצים מוזיקה פשוטה, שקטה ורגועה הם למעשה שקרנים שלא יודעים על מה הם מדברים ואפשר לתת שימוש תקין לכל כלי הנגינה החדשים שהמציאו. כגון הגיטרה החשמלית, גיטרת בס, מוג (סוג של כלי נגינה אלקטרוני הדומה לפסנתר המחובר למחשב גדול) ומערכת התופים. וגם כינור חשמלי, אך הוא די נשכח, המסכן.
התגלית הראשונה הפכה את שנות השיבעים לשנים של לד זפלין, בין חלוצי האבי מטאל.אך אנו לא עוסקים בהם הפעם.

התגלית השניה היא שקיימת בעיה, ואף לד זפלין היו חלק ממנה. אומנם הרוק כעת מהיר וחזק יותר, אך הוא עדיין נשמע אותו הדבר. התחושה הייתה שכיוון שרוק היא מוזיקה חדשה של הדור הצעיר, יש מקום עצום לחקור ומקומות חדשים שעליהם ניתן להביא את הרוק. גישה זו היא מה שהפכה את העשור לכה חייזרי.

המקרה הוא על שנת 1972 כאשר מישהו עם שיער ארוך וטעם נוראי בבגדים אמר לחברו בעל השיער הארוך וטעם נוראי בבגדים "אתה זוכר את השיר הקצר שכתבנו על מה שאנשים יגידו ביום הישועה ? אז תשמע, היה לי חלום מוזר , וזה גרם לי לחשוב... אולי נבצע את השיר ככה ?"



"זה מטופש" השני הגיב לו "אנו צריכים עוד חמישה כאלו ! "



האלבום של השבוע הוא Fragile,  (שביר)  של הלהקה Yes (כן /יס) . מדובר באוסף שירים חשוב שעדיין ממשיכים למכור ולהוציא במהדורות מחודשות שוב ושוב עד היום. כן, הוא כזה חשוב ולא שמעתם עליו. הוא חשוב משתי סיבות :
הראשונה, הוא פשוט אלבום טוב שעומד במבחן הזמן.השירים מהנים לשמיעה ומפגינים יכולת מוזיקלית נדירה מבלי להעיק על המאזין. אתם לא תוכלו לנגן אף שיר מכאן אך לא תשימו לב שמדובר ביצירה גאונית שמעל רמתכם , ובמקום זאת תכניסו אותם למקום במוח בו אתם שומרים את אותם שירים שתמיד יכניסו אתכם למצב רוח.
הסיבה השנייה היא שהאלבום הוא אבן יסוד בה סוף סוף מצאו את הדרך לפתור את הבעיה השניה שדיברתי עליה, אך לא ממש פתרו אותה עדיין. זה כמו שבתחרות קליעה למטרה לא הצלחתה לפגוע בול ולנצח, אך סוף כל סוף הבנת כיצד בכלל משתמשים עם חץ וקשת , ואתה וכל חברייך כל כך מתרשמים מהיכולת החדשה שלך שלא שמו לב שבכלל פספסת את המטרה ופגעת באיזה חתול עובר אורך מסכן. אותו הדבר כאן, השירים לא חידשו הרבה בפני עצמם, אך היה ברור שכדי לשנות צריך לפעול בכיוון הזה רק עם יותר אומץ. כיוון שכבר בתקופה קיבל את השם רוק פרוגרסיבי.

האלבום בנוי מתשעה שירים סך הכל. ארבעה מתוכם הם יצירות מלאות המבוצעות על ידי כל חברי הלקה, וחמש האחרים הם קטעים קצרים אשר הולחנו ובוצעו על ידי כל אחד מחברי הלהקה בנפרד.

קטעים קצרים אלו נעים מנעימה על גיטרה אקוסטית, עיבוד חשמלי ליצירה של מלחין קלאסי עד לזמרה ששמעתם מקודם ושיר על מאובן של דג.
אני אשים את קטע הגיטרה ...


למעוניינים, שם השיר על המאובן נקרא [The Fish [Schindleria Praematurus

עיקר האלבום הוא ארבעת השירים המלאים. האלבום מתחיל עם השיר הכי ידוע של הלהקה,Roundabout השיר הוא דוגמא מושלמת למה שכתבתי קודם על כך שהאלבום מצא את הדרך ליצור סוג חדש של רוק. יש בו כל מה שתרצו מרוק פרוגרסיבי במארז של שמונה דקות. פתיח פשוט אך דרמתי על גיטרה קלאסית לצד אפקטים אלקטרונים שמסתיים במעבר חלק ועם זאת מפתיע למנגינה קיצבית שתסרב לעזוב לכם את הראש. השיר הוא...שמח. הוא לשם שינוי מרגיש שמח ועליז בלי צורך להיות אירוני או לגרום לבחילה. דבר שכיום נחשב לבלתי אפשרי. אתה לא מסוגל לכתוב שיר כיום אם הוא לא עצוב עד דמעות, מיני בצורה בוטה או כועס כמו כלב מיוחם. שיר שמח באמת הוא משהו נדיר שחייבים להעריך.ומקצב הבס הזה ! זה נשמע כאילו הנגן מדלג עם אצבעותיו על הבס בקלילות. קולו של ג'ון אנדרסון מלווה בברור את המילים, המתארות תקווה לחזור הביתה לאחר מסע ארוך. וכמובן, סולו קלידים שאף קיבל אזכור בסרט School of Rock (סרט מומלץ, אך כרגע אין מדור סרטים לדבר עליו) .



המסע שלנו לפלאות שנות השבעים לא נגמר, אך הוא מסתיים לבנתיים. שבוע הבא נחקור במהירות היבט אחר של עולם הרוק (אחד שאולי יזעזע אותכם) ואחריו נחזור למה שהתחלנו כאן.
אם אתם מעוניינים לכתוב בעצמכם על שיר, להקה או אלבום שאתם אוהבים שלחו אל מערכת העיתון כתבה.אתם יכולים לשלוח ישירות עליי או אל חן בונן אשר אחראים על המדורץ עד שבוע הבא, תהנו מהמוזיקה.



רוצים שהכתבה שלכם תופיע בעיתון ? שלחו אותה אלינו !
yarin107.nsnp@blogger.com

7 תגובות:

  1. ירין שלום. נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה שפרסמת - זה נתן גם הזדמנות לחזור לאלבום המשובח הזה ולהתוודע למידע כל כך עשיר מסביבו. כתבת עם הרבה פירוט, וגם צירפת קישורים ליו-טיוב ומאוד אהבתי את זה כי יכולתי להקשיב לקטעים ולקרוא את מה שכתבת באותו זמן. הבלוג\עיתון נראה מאוד מושך ומעניין. מחכה כבר לפרסום הבא. בהצלחה
    גיל פלג

    השבמחק
  2. היי ירין. גם אני מצאתי עניין רב בכתבה שלך היא מסקרנת ומרחיבה לעולם שאני לא ממש מתמצאת בו... תודה על כל הקישורים!

    השבמחק
  3. ירין, סליחה שלקח לי זמן להגיב על הכתבה, אבל היי! האלבום "שביר" של להקת יס בהחלט יוצא דופן! שני השירים "We Have Heaven" ו-"Roundabout" הם באמת שירים שלא רק שקשה לבצע אותם, אי אפשר לבצע אותם בכלל! דרך אגב, אני מת על השיר הראשון. תודה רבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הקשב לסוף של השיר Heart of the sunrise . אתה לא תהיה מאוכזב.

      מחק
  4. ירין, למדתי מהכתבה שלך הרבה דברים שלא ידעתי, אף על פי שכבר הייתי אדם בוגר בשנות השבעים... מתפעלת מהידע שלך.

    השבמחק
  5. היי ירין, אם אתה מכיר את הסדרה Jojo's bizarre adventure, החלק של ה"המשך יבוא" הוא בעצם מלווה בשיר "roundabout", והחלק הזה הפך למם מפורסם מאוד, ברגעים שרוצים לדעת מה יקרה ועוצרים בול באמצע. זהו, רק שתדע. חפש "to be continued meme" ביוטיוב ותמצא

    השבמחק
    תשובות
    1. כן אני יודע. זה תמיד נחמד לראות רוק אלטרנטיבי פור. למיינסטרים

      מחק