יום שבת, 20 ביוני 2015

שנת השירות האחרונה-ראיון

הקדמה

הגיע סופה של שנת הלימודים , ולצידה גם סוף נוסף. בטח  כבר שמעתם את ההודעה העצובה שעל פיה, שהחל מהשנה הבאה לא ישרתו יותר שינשינים בכיתות נווה.

בעקבות שתי הסיבות הוחלט במערכת עיתון הפאזל , לערוך ראיון סיכום ופרידה
 עם השינשינים האחרונים לעת עתה: שחף תמרי,דניאל ניב ,אורי מאיו ,אוריה רז,כרמל בנעט, ושובל אייזנברג ,ועם בן השירות הלל מדיני.

קריאה מהנה





1.למה בחרת לשרת בכיתות נווה?


אורי:
בחרתי לשרת כשינשינית  מפני שמאוד רציתי לעבוד עם חינוך מיוחד ועם ילדים. ורציתי להקדיש שנה לעזור ולתרום לאנשים אחרים.
אוריה:
בחרתי לשרת בשנת שירות משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שרציתי לרצות עוד שנה של שירות למען החברה.
והשנייה היה שרציתי לדחות את הצבא השנה ולא להתגייס  ישר בסוף הלימודים.
דניאל:
מאז ומתמיד ידעתי שאני אלך לשרת שירות, זאת מין מסורת בקיבוץ שלי.
ובתכלס רציתי עוד שנה לעצמי לפני שאתגייס. כמו כן ידעתי שיש לי אפשרות לתרום מעצמי לאחרים, ותוך כדי לקבל
כל כך הרבה בחזרה.
הלל:
 בחרתי לשרת  כבן שירות מכיוון שאני מאוד מאמין בתרומה לחברה ,וכשחיפשתי מקומות שונים לתרום להם, כיתות נווה נראו המקום הכי טוב שאוכל לתת מעצמי.
כרמל:
 בחרתי בכך,  מכיוון לדעתי שנת השירות זוהי שנה חשובה מאוד, גם לעיצוב האישיות שלי וגם כתרומה לחברה הישראלית.
שובל:
כי שמעתי הרבה דברים טובים על הש"ש , וכי זאת שנה מאוד משמעותית , תורמת וכיפית.
שחף:
בחרתי לעשות שנת שירות כי רציתי לתת משהו מעצמי, לא למדינה רק(כמו בצבא)אלא גם לחברה.
ידעתי שאני רוצה לעבוד עם אוכלוסייה שתראה לי אהבה בחזרה, שאני אוכל להיות כמו חברה, לעזור ולהיות שם תמיד.



2. איך היה לך השנה בתפקיד זה?


אורי:
הייתה לי שנה מאוד משמעותית, מאתגרת , מעניינת ומהנה. אני כל כך שמחה שהכרתי אתחם , ושהייתה לי האפשרות לבלות איתכם שנה שלמה. במשך השנה היו עליות ומורדות ואלה עשו את השנה למדהימה כמו שהייתה.
אוריה:
השנה  כש"ש  הייתה לי מאוד משמעותית , הרגשתי נחוץ בכיתה שבה התנדבתי, הכרתי הרבה חברים מכל רחבי בארץ, והכרתי אוכלוסיות שונות-בקיצור השנה הכי כיפית שהייתה לי.
דניאל:
השנה הייתה מדהימה בשבילי, כל כך נהניתי בעבודה עם הצוות המדהים שלי ועם הכיתה שלי (ארז) שלמדתי לאהוב .ואני שמח שהצלחתי להתחבר עם כל אחד מהם.
הלל:
היה לי מאוד טוב, אני הרגשתי מוערך כאיש צוות ושאני מותן את כל מה שאני יכול.
כרמל
הייתה לי שנה משמעותית ומלאה ברגעים מדהימים וחוויות כייפיות. שמחתי להכיר את הצוות ואת התלמידים של כיתות נווה.
שובל:
הייתה לי שנה נהדרת. הכרתי אנשים מדהימים, נחשפתי לעולם של החינוך המיוחד והתאהבתי בעולם זה.
שחף:
השנה שלי הייתה מדהימה, מפתיעה,מוצלחת,מרגשת,מחזקת ועוד המון דברים. למדתי המון מכם, חיוויתי חוויות אדירות, קשות, ומרגשות.
אני עדיין לא מרגישה שזה הסוף,עוד לא מעכלת,וגם לא רוצה לעכל.


3.מהו האירוע המשמעותי/מהנה ביותר שהיה לך השנה במסגרת התפקיד?


אורי:
אני לא יכולה להצביע על אירוע אחד ספציפי. השנה הייתה מורכבת מרגעים קטנים שהיו מאוד משמעותיים.
אוריה:
כל השנה הייתה לי מאוד משמעותית, אבל אם אני אתמקד במשהו אחד, זאת העזיבה המפתיעה של אביאל.
דניאל:
אין לי אירוע בודד שאני זוכר. כמובן שהיו כמה דברים גדולים, כמו הטיולים השנתיים שיצאתי אליהם השנה
(של נווה, וכיתות ז' ו-ט') והגדנ"ע בערבית שליוויתי את מתן, אבל בסופו של דבר כל יום היה משמעותי וחוויתי עבורי השנה.
הלל:
זה קשה לומר, כי המקום הזה מלא באוסף של רגעים קטנים,שכולם יפים או מאתגרים. וקשה לי לחשוב על רגע גדול או מכונן.
אני חושב שרגע גדול או מכונן לא משקף באופן נאמן, את מה שעברתי השנה.
כרמל:
השנה הייתה רצופה באירועים משמעותיים עבורי.
אני חושבת שהשיא המשמעותי ביותר עבורי היה מסיבת הסיום של כיתת צאלון.
שובל:
קשה לי מאוד לבחור, נראה לי מתי שהצלחתי לגרום לתלמיד שלי לרכוב על אופניים אחרי שנה וחצי שלא הסכים לעשות זאת.
שחף:
קשה לבחור אירוע אחד בלבד אבל לראות את תלמידי נווה מופיעים בטקס ראש, שתלמידים למרות החום באו לצפות , העביר לי צמרמורת וריגש אותי מאוד.



4. כיצד את/ה מרגיש/ה לגבי זה שבשנה הבאה לא יהיו יותר שינשינים?


אורי:
אני עצובה שלא יהיו שינשינים בשנה הבאה , מפני שאני חושבת שאנחנו מוסיפים למסגרת.
אך אני יודעת שאתם תהיו בסדר ותסתדרו ובנוסף שהי"ב יהיו איתכם ויעזרו לכם.
אוריה:
לגבי זה שאין ש"ש בשנה הבאה, אני חושב שזה פיקשוש גדול גם לתלמידים וגם לשינשינים שהיו אמורים לבוא לפה בשנה הבאה.
דניאל:
כמובן שאני מאוד לא שלם עם העובדה שאין בשנה הבאה  ש"ש, אבל אני יודע שעשינו כל מה שביכולתנו כדי לנסות ולשנות את ההחלטה הזאת, וכל מה שמשאיר לי זה להשלים עם זה ולקוות לטוב ביותר עבור התלמידים שלי ,ולאחל להם המון בהצלחה בהמשך.
הלל:
אותי זה קצת מפחיד , כי זה שם אותי במקום של אי ודאות.
אני לא יודע איפה אני אמשיך את השירות בשנה הבאה(באופן כללי לבני שירות מותר לשרת במקום יותר משנה אחת)
אם יהיו כן בני שירות בנוסף אליי , אז אני אשאר.
ואם לא אני אצטרך למצוא מקום שירות חדש.
כרמל:
חבל לי שלא יהיו ש"ש בשנה הבאה, במיוחד עבור התלמידים שנשארים בבית ספר ולא יחוו את השנים הבאות ביחד עם ש"ש , אך גם עבור קבוצת הש"ש שהייתה אמורה להיכנס לכיתות נווה, להכיר את התלמידים וליהנות משנה משמעותית כמו כמו שחוויתי אני.
שובל:
חבל לי מאוד שלא יהיו שינשינים בשנה הבאה. לדעתי זאת החלטה לא נכונה.
שחף:
אני מרגישה תחושת פספוס והחמצה,גם לתלמידים שיהיו בלי שינשינים וגם לשינשינים שלא יזכו  להכיר תלמידים, כמוכם, שגורמי לי לחייך כל סוקר ועושים אותי מאושרת.


5. מבחינה תיאורטית , אם היו שינשינים בשנה הבאה איזו עצה היית, נותן/נותנת  להם בקשר   לשנה שתעבור  להם ובקשר לתפקידם החדש ?


אורי:
הייתי אומרת להם שהם צריכים לבוא עם הרבה סבלנות.  כמו כן שהם יבואו עם הרבה כוח ורצון לתרום ולשנות דברים.
הייתי אומרת להם שזו הולכת להיות שנה מדהימה ומאתגרת ושהם הולכים ליהנות.
אוריה:
הייתי מייעץ להם לעשות גם דברים מעבר להתנדבות בבית הספר , כמו להתנדב אחר הצהריים.
דניאל:
הטיפ הכי טוב שיש לי עבורם יהיה "לנצל כל רגע בשנה המדהימה הזאת כי היא נגמרת מהר מדי!"
הלל:
הייתי אומר לדבר בגובה העיניים ולא להפסיק להשתתף וליהנות, כי הדברים שהכי מהנים פה והכי מועילים לדעתי הן השיחות הקטנות והמשחקים.
כרמל:
אתם נכנסים  למסגרת מדהימה מלאה באנשים טובים, תנצלו כל רגע ותצברו חוויות , כי שנה עוברת יותר מדי מהר.
שובל:
הייתי אומר להם שינצלו וייהנו בכל רגע שיש להם פה.
שחף:
הייתי נותנת להם טיפ לנצל כל רגע, בין עם  זה בקומונה או עם התלמידים, ולחשוב תמיד מה אפשר לעשות יותר.


6.מהם התוכניות שלך להמשך?

אורי:
התוכניות שלי לעתיד הן לעבוד ולטייל לפני הגיוס, ולאחר מכן להתגייס לצה"ל ולחיל האוויר.
אוריה:
תכניותיי לזמן הקרוב הם להיות לוחם וקצין בצה"ל, ובהמשך החיים אני ארצה ללמוד ולעסוק בחינוך.
דניאל:
כמובן שאמשיך את דרכי בצבא,כרגע אני עוד לא יודע לאן אתגייס(מקווה שטייס) ואחרי הצבא אני עוד לא יודע לאן אמשיך , אולי אלמד , אולי אטייל, הכל פתוח אבל נדבר על זה שאבוא לבקר.
הלל:
אפשרות אחת שאני אשאר לעוד שנה(אם זה יהיה כמובן אפשרי), ואפשרות שנייה היא להמשיך בשירות לאומי במסגרת אחרת, אולי אפילו לא בתחום החינוך.
לצד זה הייתי רוצה לקחת כמה ימי חופש כדי לנגן ולראות  חברים , או לבקר את השינשינים לפני הגיוס.
כרמל:
התוכניות שלי להמשך הם לטוס לתאילנד עם המשפחה, להתגייס ולחזור לבקר במסגרת ובכפר תקווה.
שובל:
לעשות גרעין נח"ל,גדוד 50 אימפריה!
שחף:
התוכניות שלי להמשך הדרך הן לנוח, לעבוד,להיות עם חברות וחברים, לטייל ולהיות עם המשפחה,
ואחרי זה להתגייס לצה"ל.



הראיון בוצע במהלך השבוע האחרון, כאשר רוב המרואיינים ענו על השאלות שכתבתי(שאלה אחת נכתבה בסיועו של כרמל הופקינסון מכיתת ארז) בזמנם הפנוי בקומונה (בעקבות שלא מצאנו זמן לעשות זאת ביחד) חוץ מהלל שראיינתי אותו באופן חיי ואישי בבית הספר.

אני מודה לכל השבעה שהשתתפו בראיון( ותודה מיוחדת לדניאל שדאג להעברת השאלות לקומונה ולזה שייענו עליהם)
ומאחל להם בשמי ובשם חברי מערכת העיתון, הצלחה גדולה בהמשך הדרך.




תודה






















































6 תגובות:

  1. נהנתי לקרוא את הכתבה ובלי השינשינים יהיה חסר

    השבמחק
  2. אני מסכים עם רז, בלי שינשינים ובני/בנות שרות יהיה מקום ריק, חלל חסר כזה שלא נוכל למלא אותו כי אנחנו רגילים שיש אותם בשביל לעשות את מילוי החלל הריק הזה. אני מאוד אהבתי את הלל כבן השירות של כיתת תפוז, עם השקפותיו הפוליטיות והשעות ששיחקתי איתו פינג פונג.
    אני אתגעגע לכולם ולכן אני מאוד שמח שעשית את הראיון הזה מתן.
    גדעון
    נ.ב. זה מאוד לא יפה אסתטית שאתה לא עורך את הכתבה לפי מה שירין אמר לך. כשאתה עושה כתבות תלחץ על הכפתור שנראה כמו נייר קרוע ותעשה את זה אחרי הפסקה השניה בלבד! אתה תראה שזה ישנה לטובה את המראה האסתטי, אני שמתי לב לזה אחרי מספר ניסיונות.

    השבמחק
  3. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  4. מתן, נורא יפה ומרגש לקרוא! נחמד לראות את הדמיון והשוני בין שבעתינו.
    הלל

    השבמחק
  5. מתן, היה מעניין לקרוא! והשאלות מעולות! מסכמות, מתעניינות מסקרנות.... ויופי שגיוונת קצת ממדור ההיסטוריה אל מחוזות ההווה והעתיד!
    ואכן, הם יחסרו מאוד!

    השבמחק