מלחמת האזרחים בסוריה \ מאת סאם קטז

שלום לכם קוראים וקוראות יקרים ויקרות, אני בחרתי להגיש בפניכם כתבה על הנושא במלחמת האזרחים הנוראית בסוריה. שזוהי מלחמה עקובה מדם שנמשכת כבר כמעט חמש שנים שהחלה בחמש עשרה במרץ אלפיים ואחת עשרה בעקבות רצונו של העם הסורי שרצה להדיח את הנשיא באשר אל אסד שהוא מנהיג מאוד אכזר כלפי בני עמו שסובל ממנו מאז ימי שלטון של אביו חאפז אסד... ועכשיו הם גם סובלים  מדאעש שהוא לא שונה מבאשר אל אסד, ובמלחמה הזו יש כמה גורמים שכל אחד מהם נתמך על ידי מדינה או ארגון אחר. למשל אסד נתמך על ידי רוסיה, איראן, וחיזבאללה, והמורדים נתמכים על ידי טורקיה ומדינות המפרץ בניהם ערב הסעודית. למעשה השיעים ( הכוונה לאיראן וחיזבאללה ) תומכים באסד המדינות הסוניות תומכים במורדים הסונים ולי בתור מוסלמי שחי במדינת ישראל כואב ואף עצוב לי מאוד לראות את סבלם של אחיי ואחיותיי המוסלמים ומה אתם חושבים על התמונה ? .

הקדמה :

מלחמת האזרחים בסוריה (בערבית: الحرب الأهلية السورية; לעתים מכונה: ההתקוממות בסוריה, בערבית: الثورة السورية) היא סכסוך מתמשך שפרץ בסוריה בין כוחות הנאמנים לממשלת הבעת' בראשות הנשיא בשאר אל-אסד ובין אלה המבקשים להדיחה, ועם הזמן התרחב עם כניסת הכורדים, "הג'יהאדיסטים" ו"המדינה האסלאמית" הקיצונית למערכה. הסכסוך החל בחמש עשרה במרץ אלפיים ואחת עשרה, כנחשול של הפגנות ומחאות בכל רחבי סוריה, שהיוו חלק מגל ההתקוממויות בארצות ערב. עם הזמן, התפתחו ההפגנות להתקוממות עממית, למרידה ולמלחמת אזרחים, המאופיינת בקרבות קשים, פיגועי התאבדות, התערבויות חיצוניות, זליגות למדינות שכנות, שימוש בנשק קונבנציונלי ובנשק בלתי קונבנציונלי, מעשי טבח, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, אלימות עדתית, משבר פליטים ועוד.

 ההפגנות החלו במרץ אלפיים ואחת עשרה, כשתושבים מחו נגד משטרו הדיקטטורי של הנשיא אסד, אשר משפחתו מחזיקה בנשיאות מאז שנת אלף תשע מאות שבעים ואחת, וכן דרשו את סיום שלטון מפלגת הבעת' הלאומית סוציאליסטית בסוריה, שקיים מאז שנת אלף תשע מאות שישים ושלוש. המפגינים מחו גם נגד ההגמוניה של העדה העלאווית, המחזיקה במשרות השלטון ובתפקידי הקצונה הבכירים בצבא ובשירותי הביטחון בסוריה; ומחו נגד האבטלה, השחיתות והפגיעה בזכויות אדם במדינה. בחודש אפריל אלפיים ואחת עשרה התפתחו ההפגנות להתקוממות עממית, כאשר משתתפים בה בעיקר סונים (המהווים כשבעים ושלוש אחוז מהאוכלוסייה). המשטר ניסה לדכא את ההתקוממות באמצעים שונים, לרבות שימוש בכוחות הביטחון, בטנקים ובמטוסים, בארטילריה ובטילים, בירי צלפים ובהפגזות כבדות על שטחים בנויים בערים וביישובים נגד האוכלוסייה האזרחית. בעקבות הדיכוי האלים, החל גל של עריקות משורות הצבא הסורי ביולי אלפיים ואחת עשרה הוקם גרעין הצבא הסורי החופשי שפתח במרד מזוין נגד המשטר.

על פי ההערכות של הארגון הסורי לזכויות אדם, נכון לשביעי בפברואר אלפיים וחמש עשרה, נהרגו במהלך המלחמה מאתיים ועשר אלף בני אדם, מחציתם אזרחים. אחד נקודה חמש מיליון איש נפצעו ושלוש נקודה שבעים ושלוש מיליון איש ברחו מהמדינה לטורקיה, לירדן, לעיראק וללבנון והם מוגדרים פליטים. בין ההרוגים לפחות עשרת אלפיים ילדים, כשבעת אלפיים נשים, כשלושים ושש אלף מורדים סורים, מעל ארבעים וחמש אלף חיילים מצבא סוריה, יותר משלושת אלפיים לוחמי מיליציות שיעיות מעיראק ומאיראן, כולל לפחות שש מאות ארבעים מחיזבאללה, וכעשרים וחמש אלף לוחמי ג'יהאד זרים, שלחמו בשורות ארגונים קיצוניים בהם ג'בהת א-נוסרה "והמדינה האסלאמית".

בשמונה עשרה ובתשע עשרה במרץ אלפיים ואחת עשרה, התרחשו בעיר דרעא ההפגנות הגדולות ביותר שאירעו בסוריה מאז ניסיון ההפיכה של האחים המוסלמים. השלטון הסורי הגיב באלימות, ובעשרים ואחד במרץ כוחות רבים של צבא סוריה נשלחו לעיר ולסביבותיה, אך ההפגנות נמשכו,‏ ומספר הקרבנות הגיע במהרה למאות. כמו כן, המהומות שהחלו בדרעא גלשו לערים אחרות באזור החורן. תוך שבוע, התרחבו המהומות והגיעו אפילו ללטקיה, מעוזו של הנשיא. למעשה, התקיימו הפגנות כמעט בכל ערי סוריה.

אסד ניסה להתמודד עם המשבר ופיזר את ממשלתו בעשרים ושבע במרץ. שלושה ימים לאחר מכן נאם אסד בפני הפרלמנט הסורי. הוא טען ל"מזימה ישראלית-אמריקאית" שגרמה להפגנות. בשלישי באפריל הטיל אסד את הרכבת הממשלה על שר החקלאות לשעבר (בממשלה שזה עתה התפטרה), עאדל סאפר. בשמיני באפריל התגברו שוב ההפגנות, לאחר דרשות יום השישי, והגיעו גם לערים הגדולות. כוחות הביטחון ירו אש חיה לעבר המפגינים והרגו רבים מהם. אסד ניסה פעם נוספת למתן את הלהבות על ידי הודעה על ביטול חוקי החירום במדינה, אך ההפגנות לא שככו. כמה מאות חברי פרלמנט וחברי מפלגת הבעת' מהאזורים שבהם התלקחו המהומות הקשות ביותר התפטרו כמחאה על האלימות הממשלתית.

מצב מלחמת האזרחים בסוריה + הנה שני סרטונים שכדאי לכם לצפות בהם :