מדור מוזיקה: כתבת אורח- 10 להקות הפרוגרסיב רוק/מטאל הטובות ביותר למתחילים מאת ירין ורדימון

 ערך גדעון שדה.

חשבתם שזהו, נגמר? לא כל כך קל להיפטר ממני. הנה משהו לזכר הימים הטובים, עשרה מהם ליתר דיוק.

להקות חובה לכל מי שמתכוון ליופי, האלגנטיות והטירוף של הפרוג רוק.

הקדמה קצרה לכל מי שהצטרף השנה ושואל את עצמו "מי זה לעזאזל?". ירין ורדימון, נעים להכיר. למדתי בבית ספר שנה שעברה והייתי העורך הראשי של העיתון וכתב במדור מוזיקה. אתם בודאי שואלים את עצמכם, אם עזבתי מדוע אני כותב כתבה? זה משום שהייתי העורך הראשי של העיתון ויהיה זה שקר חצוף מצידי להעמיד פנים שלא אכפת לי ממה שקורה כאן, ואף יותר גרוע להגיד שאני לא מדי פעם מתגעגע, וחטא של ממש להכחיש שאני פחות או יותר שומר על הכתבה "זהירות! שביר" ברשימת הכתבות החמות. אז מדוע להמשיך לפעול מהצללים ולא פשוט להגיד שלום מדי פעם? יש לי עדיין אינטרסט להשאיר את העיתון חי ואת המדור פעיל, ואני חייב להוריד את הכובע ולהודות שגדעון עושה עבודה לא רעה בכלל. 

הקדמה שנייה למי שהצטרף השנה ולא עבר על הכתבות הישנות, ושואל את עצמו מה זו המילה המוזרה הזו "פרוגרסיבי"? ומה הקשר שלו לרוק. האם אין רוק פשוט לנגן ברעש עם גיטרה? טוב, לא... רוק הוא כל נוסח של בלוז עם דגש על קצב. זה יכול להיות רוק אנד רול של פרסלי, זה יכול להיות מוזיקה פסיכידלית של הביטלס וזה יכול להיות שירי פופ קלילים של דיוויד בואי. בחלק מהמקרים אפילו זה לא מספיק, ויש מוזיקאים שמנסים להרחיק את הרוק מעולם של להיטים וריקודים על מנת לקרב אותו יותר לרמה של אומנות גבוהה ותצוגה מרהיבה של יכולות מוזיקליות, בדרך כלל על ידי השאלת אלמנטים ממוזיקה עממית, קלאסית וג'אז. כשזה קורה נהוג לקרוא לסגנון "רוק פרוגרסיבי" או פשוט "פרוג". 

כיוון שאין זה מספיק פשוט לדבר על סגנון מוזיקלי שכזה על מנת להבין אותו, החלטתי שזה יהיה רעיון לא רע להביא את ההעדפות האישיות שלי מתוך הסוגה. עשרה להקות החל מאלו שמתאימות למתחילים ועד לחומר רציני יותר למי שכבר מכיר את הז'אנר ורוצה עוד. כל להקה מדורגת לפי יכולות מוזיקליות (הלחנה וביצוע), פופלאריות, החשיבות שלה לקידום הסגנון, כמה קל להיכנס אליה למתחילים, כמה מצד שני היא נותנת מקום לוותיקים וכמובן לא מעט טעם אישי. 

בוא לא נבזבז זמן לדבר, ונתחיל לבזבז זמן עם הרשימה שלנו.

מקום עשירי -  Tool 

במקום עשירי בחרתי את הלהקה שלא הייתה שייכת אפילו לדור X של שנות התישעים. לכל מי שאוהב את צליל הגאנג' של להקות כגון Soundgarden או אפילו צליל אלטרנטיבי יותר מודרני של Red Hot Chili Peppers , טול היא ללא ספק המקום להתחיל. אותו צליל מרדני ומלנכולי, רק עם יוכולות מוזיקליות ומורכבות ללא תחרות. למרות שהם בהיסטוריה שלהם הוציעו מגוון מצומצם של אלבומים, זה לא מנע מהם להיות כוח מוזיקלי מצליח עד היום. הצליל שלהם הוא מאוד אטמוספרי וטעון ברגש, שומר על איזון בין תסכול וזעם מצד אחד לבין שליטה ונגינה סובלנית ואינטלגנטית מצד שני. 

למי מומלץ : כל מי שאוהב מילים אינטלקטואליות עמוקות ובמיוחד למי שנהנה מתקופת הגאנג' ומוזיקה אגרסיבית ואם זאת מאופקת. 

איפה להתחיל: ללא ספק שווה לשמוע את Lateralus, אם זה השיר עצמו או (מומלץ) כל האלבום.

לותיקים: אחרי ששמעתם את Lateralus, פשוט זרקו קוביה ולפי המספר שיצא תבחרו איזה אלבום לשמוע. כולם מוערכים מאוד ושווים שמיעה לפחות פעם אחת.

מקום תשיעי - King Crimson  

צליל שונה לחלוטין, הפעם לאוהבי הג'אז. כמו להקות רבות ברשימה, כבר כתבתי על קינג קרימסון כתבה שנה שעברה ולכן אני יכול להפנות אותכם לשם.

מלך הבורדו הם בין הלהקות הותיקות בסוגה, כשאלבומם הראשון In the court of the crimson king יצא בשנת 1969 ונחשב הראשון בעולם הפרוג. הצליל שלהם השתנה במהלך השנים, ולכן הם מוגדרים בתור מוזיקה אקלקטית (כלומר - רחבה מדי להגדרה), אך מספר צלילים ומוטיבים חוזרים על עצמם. המוזיקה שלהם בנויה על תנועה בין ג'אז לבין רוק כבד, מגוון רחב של כלי נגינה (שתי מערכות תופים, גיטרות מכל הסוגים, כינור, מלוטרום, סינטיסייזר, חצוצרות, סקסופון...) ואווירה אפלה וקודרת, שתוך כדי כך מעוד מעודנת. זה אומרת שלשירים שלהם נטייה להיות מפחידים, כל מי שיודע כיצד אימה עובדת יודע שפחד אמיתי ניתן לכולל רק על ידי עדינות ובניית אטמוספרה. 

למי מומלץ : למי שאוהב מוזיקת ג'אז רגועה, ובאופן אירוני למי שמחפש את ההיפך הגמור עם אווירה מצמררת.

איפה להתחיל: האלבום Red , עליו כבר דיברתי הוא בחירה מאוד טובה, וגם האלבום Lark's tongue in aspic אם כי פחות 

לותיקים: ישר למקורות - In the court of the crimson king או אפילו לנסות את הכניסה שלהם לאהבי מטאל בשנות האלפיים עם The power to believe

מקום שמיני - Jethro Tull

אחת מהלהקות המהנות ביותר לשמיעה ללא ספק. ג'תרו טול, בדומה לקינג קרימסון, עברו ושילבו סגנונות רבים במהלך הקריירה שלהם. בליבם, מדובר על להקת רוק עממי שמסוגלת פה ושם לגלוש לעבר רוק כבד. המוזיקה שלהם מובלת על ידי מלודיות חכמות וקליטות על גיטרה וקלידים, יחד עם ליווי עליז מצד חליל צד (עם כוונה למשחק מילים). הלהקה התפרצה בשיא החוצפה לתוך עולם הפרוג עם האלבום-שיר-סוויטה שלהם Thick as a brick, שרק השם מרמז על חוש ההומור שלא חסר במילים שלהם. הם מסוג הלהקות שיודעות לגרום אפילו לחליל צד ומוזיקת עם להיראות מגניב.

למי מומלץ: מי שאוהב רוק-עממי אירופאי, ובכלל צריך משהו קליל וכיף עם לא מעט קצב.

איפה להתחיל: האלבום Aqualung הוא לא בדיוק פרוגרסיבי, אבל זה לא מונע ממנו להיות אלבום מאוד טוב.

לותיקים: אם אתם מסוגלים לעכל את העובדה שמדובר בשיר אחד נורא ארוך, האלבום Thick as a brick הוא ללא ספק היצירה המועדפת עליי, עליו כבר כתבתי בכתבה נפרדת.

מקום שביעי - Emerson Lake & Palmer 

אמרסון לייק ופלמר היו כבר לפני ההרכב שלהם נגנים ידועים כחלק מהפלישה הבריטית של הרוק של שנות השישים. ובמה הם היו ידועים? בגאוותנות שהם הפגינו על הבמה, גונבים כל אחד סולואים מורכבים בעוד הקהל שואג לעוד. אז מה קורה כאשר שלושתם מתחילים לעבוד יחדיו? התוצאה היא חבורת שוויצרים שברור שבשלב מסויים הם הולכים לפשל, אך עד שזה יקרה חייבים לראות מה הם עושים. ומתברר שמה שהם עשו היה מוזיקה אלקטרונית עם מבנה וצליל הלקוח ישירות מתוך מוזיקה קלאסית עם לא מעט גאונות והרבה יכולות מרשימות. וגם עם לא מעט שירים ידועים, כגון Karn Evil 9  אשר עד היום מקובל לנגן אותו בתור פתיחה לאירועי ספורט לאומיים. איך זה בשביל שלישיית שוויצרים ?

למי מומלץ: לאוהבי מוזיקה קלאסית שהתחילו להירדם מהסימפוניה התשיעית, או למי שניסה וניכשל שלא להירדם מהסימפוניה התשיעית. זוהי מוזיקה קלאסית לכל דבר חוץ מהצליל החשמלי.

איפה להתחיל: מכיוון שהצליל שלהם נשען חזק על הסינטיסייזר, הם לא מתאימים לכולם. אם כבר כדאי להתחיל עם Brain Salad Surgery או Trilogy אשר מכילים שירים ידועים ולא כל כך קשים לשמיעה.

לותיקים: ללא ספק השיא שלהם הוא Tarkus. הארמדילו-טנק והמפלצת מתוך Dark souls 2 , וגם סימפוניה ממש טובה ומושקעת על התנהגות העדר בבני אדם.

מקום שישי - Rush 

אם אי פעם ישאלו אותכם מדוע קנדה היא מדינה חשובה, תדעו שהתשובה היא לא עצי המייפל, לא התמיכה שלה במחלמת העולם השנייה או אפילו התמיכה של הממשלה בקידום תעשיית משחקי המחשב. לא, הסיבה שאתם צריכים לאהוב את קנדה היא בגלל שהיא הביאה את אחת מלהקות הרוק המשפיעות ביותר בחמישים השנים האחרונות. על האלבום שלהם 2112 כבר כתבתי כתבה מלאה, אז אתם מוזמנים לקרוא יותר שם. שלישיית נגנים מוכשרת שתמיד מפתיעה אותי עם הסאונד העשיר שהם מצליחים להפיק מסך הכל שלושת כלי הבסיס של הרוק - גיטרה, בס ותופים. ברור, הם מאוחר יותר הרחיבו לסינטיסייזר, אבל הם מעולם לא הרחיבו את גודל הלהקה ליותר משלוש. קשה לתאר במילים מה עושה אותם לכל כך טובים. יש להם צליל קליט ונגיש של רוק כבד, אך עם לא מעט תחכום וגאונות מוזיקלית חבוייה בין לבין. אם זו האופרה שלהם 2112 או הלהיטים הקצרים עם מילים פואטיות כגון Tom Sawyer.מדובר בלהקה אגדית אמיתית.

למי מומלץ: רוק כבד קלאסי לכל דבר, עם מילים חכמות, שירה מעולה וצליל עמוק . אם זה נשמע לכם אפילו מעט חיובי - זו הלהקה בשבילכם.

איפה להתחיל: הכל. במיוחד 2112, Moving Pictures  וגם Hemisphere

לותיקים: אמרתי הכל! 

מקום חמישי - Anglagard 

בעוד לא חסרות להקות פרוג שניסו להחזיר את הסוגה בשנות התישעים, רובן פספסו את הפואנטה של הסגנון. זה לא מספיק פה ושם להשתמש במקצב לא שיגרתי או בכלי נגינה מיוחד, חייבים להפגין תשוקה ומיומנות, ואנגלגרד השוודים הראו בדיוק איך עושים את זה. השירים שלהם הם בעיקר אינסטורמנטלים - ללא מילים. למרות שפה ושם הגיטריסט מתעקש לשיר בית אחד בשוודית, שירה היא בכלל לא הדגש כאן. אתם פה בשביל לעצום עיניים ולתת לדימיון לסחוף אותכם לאן שהמוזיקה מובילה. ואותה מוזיקה? תחשבו מוזיקה קלאסית על סטרואידים. שירים שבנויים עם מחשבה ברורה אחרי כל תו ותו, עובר בין נעימות החליל לעבר תופים בומבסטים וזריזות אצבאות עם הגיטרה החשמלית. 

למי מומלץ: למי ש ELP לא היו מספיק טובים בשבילו 

איפה להתחיל: Hybris  הוא אלבום הבחורה שלהם ושיאם.

לותיקים: מה לא ברור ? Hybris - זה השיא שלהם! 

מקום רביעי - Genesis

אחד מהדברים שהכי מפריעים לי בתקשורת כשזה מגיע על מוזיקה זה כשמדברים על ג'נסיס לא כמו שצריך. כן, אני מבין שהייתה להם קריירת פופ מצליחה בשנות השמונים, ואני מבין שהם אחד מאייקוני הפופ הגדולים ביותר בהיסטוריה ובלעדיהם מוזיקה פופלארית לא הייתה אותו הדבר. אבל פשוט לא אכפת לי!

אם אתם מדברים איתי על ג'נסיס דברו איתי על התקופה שבאמת חשובה! כאשר פיל קולינס ידע להיות בשקט ונתן לפיטר גבריאל להראות לו כיצד זמר אמור להתנהג.

כאשר הם לא חפרו על שירי אהבה ריקנים ובמקום דיברו על טלה בניו יורק, על אבירים של הלילה ועל ויסטון צ'רצ'יל לבוש בדראג. כאשר המוזיקה שלהם הייתה מהפכנית, חכמה ופרובוקטיבית ואם זאת נגישה. כאשר הם הציגו שליטה וטכניקה על כלי הנגינה, וניגנו רוק רך ומאוד פרוגרסיבי, שחייב להיות טוב על מנת שהוא יהיה הרוק הרק היחידי ברשימה! וכאשר הם שרו על ויסטון צ'רצ'יל לבוש בדראג!

אז אנא ממכם, חדל מלדבר על השנים הארורות הידועות בתור שנות "תהיה כבר בשקט פיל קולינס וחזור לתופים!". ועל השנים הסוריאליסטיות - תנו לי רק לשמוע עוד.

למי מומלץ: לכל מי שנושם. אלא אם יש לך בעיה עם רוק רך ואתה מגביל את עצמך רק למה שרועש ובועט, או שאתה מאותם אלו שפשוט לא מוזרים מספיק להנות ממוזיקה סוריאליסטית.

איפה להתחיל: Selling England by the pound  ללא ספק. בין השירים הטובים ביותר שיש להם להציע עם קולו המלאכי של פיטר גבריאל בשיאו.

לותיקים: The lamb lies down on broadway יותר קשה לשמיעה, אך בסופו של דבר זה שווה את זה עם להיטים כגון The carpet crawlers 

מקום שלישי - Dream Theater 

כן, זה מפתיע גם אותי. דרים ת'יאתר עד לפני שנה היו הלהקה האהובה עליי. ושוב, יש לי כתבה שלמה עליהם.

הם לקחו את אחת מהלהקות המטאל האהובות עליי ,מטאליקה, ושילבו את הצליל שלה עם מורכבות ואלגנטיות של הפרוג רוק. בכך בראו סוגה חדשה הנקראת פרוגרסיב מטאל.

הצליל שלהם נוטה להיות מהיר ואגרסיבי, אך גם כאשר הם מנגנים בשיא המהירות, הם לא נותנים למוזיקה להפוך לבלאגן, ובכך מפגינים יכולות שליטה ומוזיקליות שללא ספק שמים אותם בצמרת של האליטה המוזיקלית בין הנגנים הטובים ביותר בעולם. והם שוב ושוב מוכיחים את זה ואף הלחינו וביצעו את השיר Dance of eternity אשר נחשב לשיר הרוק הכי קשה לביצוע.

אם כך, למה מקום שלישי? מדליית ארד זה טוב והכל, אך בסופו של דבר אתה מצפה לזהב. אפילו כסף יכול לשמש לבניית מראות ומחשבים. אך מה תעשה עם ארד? תיצור חנית?

טוב, הסיבה שאני נותן ל-Dream theater  ליצור חנית (הבדיחה נהפכה למוזרה די מהר) היא שבעוד לא קיים ספק שהם בנו קריירה מרשימה עם הרבה שירים ואלבומים קלאסיים, הם עושים את הטעות של להמשיך וליצור עוד. וזה לא שאני לא רוצה לשמוע חומר חדש, זה פשוט שנדמה שהם לא מבינים מה רוצים מהם. כל הברק הנוצץ שהיה להם נעלם ועכשיו הם יוצרים שירים שמנסים יותר מדי קשה וכתוצאה מכך חסרי נשמה ואנרגיה.

מצטער, דרים ת'יאתר - ליצור חניתות איתכם! תנו לנו בנתיים להנות מכל הגאונות שהיתה לכם עם המתופף מארק פורטנוי.

למי מומלץ: למי שאוהב מטאל מלודי - מהיר, כבד ועכשיו גם מורכב, אינטלגנטי ואף אומנותי.

איפה להתחיל: קראו את הכתבה שלי על Scenes from a memory ולא יזיק לנסות את Image and words

לותיקים: הקישבו לשיר Octaverium , ואולי אפילו לאלבום. למעשה אתם מוזמנים לחטט בדיסקוגרפיה הרחבה שלהם. רק היזהרו מחומר חדש, לא רע אבל פשוט לא כזה טוב. 

מקום שני - Van Der Graff Generator 

וכמובן התגובה הצפוייה היא - "מה?!" "מי?!" "למה?" "מה היא מהירות התעופה של דרור הלא נושא דבר?"  ו-"מה זה ינשול?"

התשובות: 

*מחולל ואן דר גרף הינו סוג של שנאי אשר ממיר אנרגיה קינטית לחשמלית ויכול ליצור ברקים ובכך להוליך את הזרם שיצר ללא חוטים.

* להקת פרוג רוק בריטית שזכתה להצלחה רבה באיטליה

*כי הם להקה מאוד טובה שמסוגלת גם להתנסות בחידושים רבים וגם לשמור על נוסח קבוע, עם צליל שקשה להכניס לקטגוריה, מילים אפלות ושירה אופרטיבית וצווחנית שאני פשוט אוהב לצד נגינה מאוד מרשימה ומהנה על סקסופון.

*מה זאת אומרת? דרור אירופאי או אפריקאי ?

*חצי חתול חצי ינשוף.

למי מומלץ: למי שממש אבל ממש רוצה לשמוע משהו דרמטי, מרשים ולא שיגרתי, שלא ניתן להכניס לשום קטגוריה אז פשוט קראו לזה "פרוג".

איפה להתחיל: האלבום Godbluff שומר על צליל יותר שיגרתי אשר קרוב לבלוז חשמלי עם אלמנטים של ג'אז ורוק. 

לותיקים: ללא ספק Pawn hearts המביא צליל מאוד נסיוני ומאוד תיאטרלי, וקל מאוד לחוש סיפורים שלמים יוצאים מתוך המוזיקה, עם סוויטה עגמומית לסיום שתשאיר את הפה פעור.

מקום ראשון - Haken

נכון לעכשיו הלהקה האהובה עליי. אני לא הולך לבזבז שנייה אחת לספר עד כמה שינויים ומהפכות מביאה להקה צעירה זו, אשר הוקמה בבית ספר תיכון ומהר מאוד עשתה רעש בעולם המוזיקה האלטרנטיבית בשל השילוב שלהם עם סגנונות רבים ותמיד מוסיפים טוויסט לכל דבר.

הצליל שלהם הוא שילוב בין ג'אז, בלוז, קלאסי, רוק כבד,פסיכידלי, אלקטרוני, פוואר מטאל ולעתים אפילו דת' מטאל. וכל אלבום רק הולך ומוסיף לרשימה כשהם מתעקשים להפוך כל אלבום לשונה לחלוטין מהקודם.

הראשון היה אופרת רוק על בטולת ים והקללה שהיא נושאת, עם לא מעט מוזיקת רגטיים המציגה אופטימיות אירונית לצד התגלית האפלה והצליל היותר כבד. אני לא אתחיל אפילו לדבר על אלבומם השני שמתנסה במוזיקה פסיכידלית וכל זאת עם לדחוף את אותו סגנון קדימה.

ולמה בכלל לדבר על האלבום השלישי, The mountain, אם כבר כתבתי עליו כתבה, בה כתוב על כך שהאלבום מציב סטנדרט שונה לחלוטין לפרוג רוק ופרוג מטאל והופך את האקן למלכים של הסגנון, למרות היותם עוד נערים צעירים.

והייתי מדבר על אלבומם הרביעי, אבל לפני כן אצטרך ללכת להופעה שלהם, כי הם מגיעים לארץ בחודש יוני ואני אהיה שם ואקנה מידיהם את האלבום, שכל מה שאני יודע עליו שהוא לוקח את הצליל האלקטרוני של שנות השמונים וגם אותו מתכוון לדחוף קדימה. לא, לא אספר דבר. תצטרכו לשמוע אותם בעצמכם.

למי מומלץ: לכל מי שמתכוון להיכנס לסגנון או רוצה לדעת לאן הוא עומד להתפתח. Haken הם הקידמה של הרוק המתקדם.

איפה להתחיל: Aquarius  למי שמחפש אופרת רוק מהנה. The mountain  למי שמחפש אלבום פרוג מטאל גאוני.

לותיקים: Visions יותר קשה לשמיעה, אך לגמרי שווה את זה. עוד לא יכול לספר על האלבום שיוצא להם השנה, אך סביר להניח שתרצו לנסות גם אותו. 

(הערת העורך: הנה קישרו לסרטון המתאים: https://www.youtube.com/watch?v=0_e4YX73Ww4

וזה הכל להפעם למדור מוזיקה. אני מחזיר את השרביט לבאים אחרי, ומצפה לראות אתכם ממשיכים לכתוב, לשתף ולחזק את העיתון. עיתונאות וחופש הדיבור הם הכוח של דמוקרטיה ובכך הכוח שלכם.

וכמו תמיד, תהנו מהמוזיקה.