איך סיפור נולד? \נמרוד הרפז ומערכת הפאזל

אני לומד לחבר ולכתוב סיפורים קצרים כבר חודשיים עם ידידיה זומר, מורה בכיתות נווה. הימים הראשונים שלי כללו לחץ, חרדות ולא מעט התמהמהות. אבל עכשיו, כשבא הרגע, אני מוצא שאני מרגיש הרבה יותר יעיל. בואו נדבר על זה.

אז בואו נתחיל ללמוד ביחד איך כותבים סיפור קצר?

בסוף הכתבה מחכה לכם הפתעה מעניינת מכל חברי החברים של הפאזל…

וכעת: חמש עצות, ממני אליכם.

1. תכנון מוקדם

היום אתחיל את הסיפור שרציתי, אתם אומרים. יש לכם רעיון מדהים שאתם חייבים להעביר לסיפור, או שאתם כותבים בשביל דדליין. אתם מתיישבים ומקווים שהסיפור פשוט יצוץ מבין האצבעות.

אנשים רבים יגידו לכם שאפשר פשוט לכתוב את השורה הראשונה - והסיפור יצא בשטף. זו דרך מחשבה בעייתית, כי מדובר ביכולת נדירה, ולכן אני ממליץ לכם לחשוב ולתכנן לפני שאתם יושבים ומתחילים.

תרגיל יעיל שאני ממליץ עליו הוא לבנות את הדמות הראשית או הראשיות. פעולה כזאת מקלה על הבניה של מרכיבי הסיפור סביב הדמות.

שם הדמות
יכול להיות בעל משמעות לסיפור או אקראי לחלוטין.

מאפיינים חיצוניים
איך הדמות נראית? חשוב, כדי שתהיו עקביים בתיאורים שלכם את הדמות במהלך הסיפור.

אופי
תכונות אופי פשוטות אבל עקביות כמו - אדיב, חמום-מוח, חשיבה חיובית, יצירתי וכו'

מניעים
מה הדמות רוצה? לשנות את העולם? משהו חומרי? להרשים את ההורים או חבר או בת/בן זוג פוטנציאליים? סעיף כזה על הדמות מקל עליכם לבנות סיפור מסביבה, כי אתם כבר יודעים מה היא תעשה בכל מצב כדי לקדם את המטרות שלה.

חסמים
מה מפחיד את הדמות? מה המצב הגרוע ביותר שהיא יכולה לדמיין את עצמה בו? אכזבה? חיים חסרי ריגושים? אובדן? הדמות אינה שלמה בלי דברים כאלה.

עוד תרגיל הוא לנסות לסכם את הרעיון המרכזי של הסיפור במשפט אחד. לדוגמה - את המפתח של יצחק בשביס-זינגר

אפשר לסכם כך: אלמנה זקנה וחרדה ננעלת מחוץ לביתה ומגלה מחדש את עצמה ואת יופיו של העולם שעזבה מאבל.

מכאן אפשר להתקדם לגרסא מעט מפורטת יותר, הכוללת את רוב האקספוזיציה, את הסיבוך ואת הפתרון (ספוילר):

בסי פופקין, אלמנה זקנה ומוזנחת שאיבדה את בעלה לפני עשרים שנה, שקועה בחרדות ומתקשה להתמודד עם העולם המודרני, נמצאת במאבק הישרדות. אך כשהיא חוזרת לביתה באחת היציאות הנדירות שלה והמפתח נשבר בחור המנעול, היא נאלצת להתמודד עם החוץ ולשוטט בחוץ לילה שלם. במהלך הלילה היא חווה מחדש גילויים על העולם ועל עצמה ומגלה שעשרים שנים מחייה בוזבזו במאבק הישרדות. היא הולכת לעולמה בתחושת הקלה.

2. הפתיחה

לסיפור קצר פשוט יש פתיחה, סיבוך וסיום. בסיסי, נכון?

יש פה טוויסט. המשפט הראשון חייב לתפוס את הקורא. הוא יכול להיות מסתורי, פשוט ונקי, או מוזר לחלוטין.

הפסקה הראשונה עושה עבודה כפולה מזה. היא צריכה לשקף את הטון ואת הסגנון של שאר הסיפור, וגם נותנת אקספוזיציה. אם שאר הסיפור לא עומד ברמת המתח של הפתיחה, יש לכם בעיה.

כמה טיפים:

אפשר להתחיל מכל נקודה בזמן את הסיפור. לאו דווקא מסיפור הרקע של הדמות. למה שלא תנסו הפעם להתחיל ממש מהסיבוך או אפילו מהסיום? זה יכול ליצור מתח ומסתורין. הקורא יסתקרן לגלות את כל הפרטים.

3. ביקורת בונה

אתם צריכים את זה. תראו לבני המשפחה, לחברים, לכל מי שיכול לעזור. הביקורת יכולה לעזור לכם לשפר את הסיפור שלכם. אבל זכרו: הסיפור הוא שלכם בסופו של דבר ולכל אחד הטעם האישי שלו. מה שפורט על המיתרים של אחד לא עובד על האחר. קחו מבין הביקורת רק את מה שתורם לכם. אם הביקורת לא מתאימה לדעתכם, קחו אותה לסיפור הבא.

4. אל תשכחו לכתוב

לעבוד לעבוד לעבוד.

לפעמים יש לי קטעים שבהם אני קורא כל כך הרבה טיפים ודוגמאות שאני שוכח לשבת על האחוריים שלי ולכתוב. תקבעו
לעצמכם זמן לכתוב, שימו לעצמכם מחברת מיוחדת ותתחילו לכתוב כל יום.

סטיבן קינג רשם בכתב יד 2000 מילים ביום.

מארק טויין כתב 1500 מילים ביום.

אני ביום רושם עשר.

לא משנה כמה מילים\משפטים\פסקאות\פרקים אתם כותבים. תשפכו את עצמכם לתוך הדף.

5. תזכרו: הגרסה הנוכחית של הסיפור שלכם היא לא האחרונה.

תמיד אפשר לשנות את הסיפור. אל תיבהלו. כותבים רציניים כותבים לשם ההנאה שבכתיבה עצמה. התהילה והפרסים וכל אלה יגיעו כתוצר-לוואי של כתיבה טובה, יעילה ויצירתית שמרגשת ומציתה את דמיונם של הקוראים. תמיד אפשר להשתפר ויש זמן לבזבז. עכשיו צאו לשם!

וכעת… הרגע שכולכם ציפיתם לו…

ההפתעה!

ברגע זה נפתחת תחרות הסיפור הקצר של עיתון הפאזל 2019!

והפעם… סיפורים בסגנון חופשי! תלמידים וצוות כיתות נווה, שלחו את הסיפור שלכם לכתובת puzzlestory@gmail.com עד ה16 בינואר 2019.

הסיפור יישפט בידי צוות מובחר מהפאזל והסיפור הטוב ביותר יזכה להתפרסם בבלוג הפאזל עצמו!

כמו גם… הזוכה יקבל שובר לסטימצקי, מתנה מנווה!

בהצלחה לכולנו!