יום שישי, 8 במרץ 2019

פמיניזם-סיפור אישי

שלום קוראות וקוראים,

לכבוד יום האישה אני אכתוב כתבה על פמיניזם ונקודת מבטי בנושא ואיך הפכתי לפמיניסטית.

אז מה זה פמיניזם?

פמיניזם מגיע מהמילה "פמינה" שפירושה אישה בלטינית. פמיניזם זאת תפיסה אשר אומרת שצריך להשיג ולמסד זכויות נשים מכל הבחינות כדי לשפר את מצבן ועמדתן בחברה. בתוך הפמיניזם כלולים המאבק לשוויון בחוק ושוויון הזדמנויות והמאבק נגד אלימות כלפי נשים.

איך התחלתי להיות פמיניסטית?

כבר בכיתה א' הבנתי שמשהו לא בסדר. אני תמיד אהבתי לשחק כדורגל וחצי מהזמן בבית הילדים (זה בקיבוצים, אחרי שהבית ספר נגמר אז יש מסגרת עד ארבע) הבנים הלכו לשחק כדורגל. רק שאף אחד לא ממש שש לתת לי להצטרף למשחק. גם לא המדריכות. "זה מסוכן מדי", "בנים הם אלימים", זה מה שאמרו ליץ מה בסך הכל רציתי? רק לשחק כדורגל! בסופו של דבר הצטרפתי למשחקי הכדורגל של הבנים. רק שלא בדיוק שיחקתי. תמיד נתנו לי להיות בשער. זהו. אני לא זוכרת פעם אחת שלא הייתי בשער! אז בגלל שאני בת תמיד הייתי בשער וזה אחרי בכלל מסע שכנועים שיתנו לי לשחק. שוויון מגדרי ממש לא היה שם. עד כיתה ג' ויתרתי. פשוט הפסקתי לבקש להצטרף לבנים לכדורגל. זה פשוט לא היה כיף בכלל להיות בשער.

טוב עד כאן כיתה א'. עכשיו נקפוץ לכיתה ד'. אני לא זוכרת אירועים מיוחדים מכיתות ב' וג' שחשובים לכתבה הזו.

בן 10 ובקוגן. הגענו לסדרות טלוויזיה. הבנים תמיד השתלטו על חדר הטלוויזיה וראו את הסדרות האלה. גם אני תמיד רציתי לראות אותן, אלה סדרות די מעניינות. זה לא שהייתה התנגדות למישהו מהבנים שאצטרף אליהם (יכול להיות שכן הייתה ואני פשוט לא זוכרת) הבנים פשוט הסתכלו עליי מוזר כי זה עניין אותי. בכיתה ה' כבר התחלתי ממש להתעניין בפוקימון אפילו יותר מהבנים וגם זה היה להם מוזר מאוד. גם הבנות ראו את זה מוזר.

בכל מקרה עד כאן זה היה סיפורים מבתי הילדים. עכשיו כדאי שנעבור לבית ספר. לכיתה ו'.

עכשיו סיפור מכיתה ו': המורה שלי למתמטיקה באותה שנה לא הייתה כל כך אהודה על הכיתה שלי. יום אחד היא התעצבנה עלינו והוציאה איזה שבעה ילדים מהכיתה וגם אותי. בליווי של האמירה "בנות צריכות להתנהג יפה". אני ועוד שבעה בנים היינו בחוץ. עכשיו זה לא הסוף. בגלל שכל כך הרבה ילדים הוצאו מהכיתה הם החליטו לעשות שטויות. אז איזה שני בנים החליטו לשגע את הכיתה המקבילה. הם החליטו לדפוק על הדלת של הכיתה השנייה ולהפריע להם בשיעור. שיעור לאחר מכן המורה שלנו מרצה לנו על כמה זה לא תקין ושואלת מי מאלה שהיו בחוץ עשה את זה. כדי להתגונן כמובן אמרתי שלא אני עשיתי את זה וזאת התגובה שקיבלתי מהמורה: "כמובן, אני יודעת שלא את עשית את זה את הרי בת." בחיים לא הייתי מתנהגת ככה כמובן שלא אבל זאת עדיין הערה מאוד סקסיסטית...

בבית הספר היסודי שלי מכיתה ה' יכולנו לבחור חוגים. כל שנה היה פיסול בחמר וכדורגל. בכל מקרה בכיתה ה' בחרתי בפיסול. עוד לא התגברתי לגמרי על משחקי הכדורגל מבית הילדים. בכיתה ו' הוסיפו לנו חוג פינג-פונג אז בחרתי בו. אמה מה מבחינת הבנות זה נחשב כסוג של ספורט ומשהו שרק בנים ילכו אליו, ולכן רק אני ועוד בת אחת היינו שם עם מלא בנים. כי מסתבר שגם בפינג-פונג יש אפליה ולא רק בכדורגל. (גם במסגרת יש את האפליה הזאת! לא ראיתי בת אחת משחקת בשולחנות הפינג-פונג בכלל. רק הבנים משחקים שם!)

כדאי שאבהיר משהו לפני שאמשיך. בית הספר היסודי שלי היה מכיתה א' עד כיתה ח'. את התיכון התחלתי בכיתה ט'. (זה מידע שיעזור להבין את ההמשך.) עוד פרט שחשוב שאגיד, כשהייתי בכיתה א' היינו 12 בנות. את כיתה ח' סיימנו כשהיינו 6 בנות בכיתה.

טוב עכשיו הגענו לכיתה ז'. בשנה הזאת סוף סוף צברתי מספיק אומץ לרשום כדורגל בחוג שבו אני רוצה להיות באותה שנה. רק נחשו מה? לא הגעתי לכדורגל. כשהבנים שמעו על זה הם מאוד צחקו וניסו לשכנע אותי לרדת מי זה. גם הבנות ניסו לשכנע אותי לוותר על זה וגם המחנכת שלי. בסוף נתקעתי בחוג קולנוע עם ילדים מכיתה ח'. כי לחוג כדורגל, לא היה אדם אחד שלא התנגד לזה שאהיה שם.

בכל מקרה הגענו לכיתה ח'. השנה של מסיבת הסיום. איזה תענוג נכון? תחשבו שוב. בכיתה ח' צריך להתחיל להכין דברים למסיבת הסיום כמו לדוגמה תפאורה או לוגו לחולצה. עכשיו אני לא אוהבת אומנות וציור. אני שונאת את הדברים האלה. אבל רק הבנות היו אמורות לעשות את הדברים האלה. הבנים נשארו ללמוד בכיתה. אני אמורה לאהוב את הדברים האלה רק בגלל שאני בת??? איך זה הגיוני בדיוק?! אז בחרתי לא ללכת לדברים האלה של יצירה. אז מה הייתי צריכה לעשות? להיכנס לשיעורים עם כל הבנים. והרי הבנות לא היו אז תמיד קיבלנו הודעות. גם אף אחד מהבנים לא הבין מה עובר לי בראש ולמה אני מוותרת על פטור משיעור כי כל אחד מהם היה מאוד שמח לא להיכנס לשיעורים. נכנסתי אליהם רק בגלל העקרונות שלי. שזה די מטומטם אבל היי כבר בכיתה ח' היו לי עקרנות וידעתי להילחם עליהם, זה גם חשוב!

עכשיו הגענו למסיבת הסיום. היה לנו ריקוד שבו הבנים כאילו פורצים לבית הספר. רק הבנים. אפילו לא שאלו את הבנות אם הן גם רוצות להשתתף. אפילו לא פתחו בפנינו את האופציה הזאת! אותו דבר עם הריקוד של אגם הברבורים גם בו לא פתחו לבנות את האופציה להשתתף. כן כל הקטע בריקוד של אגם הברבורים היה שהקהל יצחק מזה שהבנים לובשים חצאיות בלט אבל עדיין יכלו לתת לבנות להשתתף גם!

טוב זהו עם סיפורים מהיסודי. הגענו לתיכון. בכיתה ט' ניסיתי את מזלי לשחק כדורגל עם הבנים אבל קיבלתי סירוב ולא התעקשתי על זה כל כך גם.

בכל מקרה עכשיו הגענו להתחלה של השינוי.

איך דיבור בלשון נקבה נכנס לחיים שלי?

בכיתה י' הגעתי לכיתת המצטיינים. קודם כל היה שם רוב של בנות! היינו 16 בנות על 11 בנים. היינו כיתה מאוד ליברלית. לפני חנוכה שכבת י' תמיד מקיימת תחרות ציורי קיר. הציור קיר צריך להיות על החזון הבית ספרי וצריך לכתוב מניפסט שמייצג מה יש בציור. הכיתה שלי החליטה לכתוב את מניפסט בלשון נקבה. כמובן שמאוד תמכתי בהחלטה הזאת. המניפסט נשלח שבוע לפני התחרות כבר אז הוא היה רשום בלשון נקבה ואף אחד לא אמר על זה כלום. רק לילה לפני התחרות שלושה בנים החליטו ממש לצאת עלינו ולהתווכח איתנו שצריך לשנות את ושזה נראה נורא. (בסוף ניצחנו והמניפסט נשאר בלשון נקבה, וזה לגמרי נתן לנו עוד כמה נקודות בונוס).

יש גם עוד סיפור מכיתה י'. כיתת מצטיינים אומר בעיקר בנים חנונים ששונאים ספורט. לכן הרוב לא רצו שנשתתף בליגה ושתהיה לנו קבוצת כדורגל. בכללי תמיד כיתות המצטיינים לא השתתפו בליגה. אבל אנחנו החלטנו לשנות וליצור קבוצה. אז כמובן שסוף סוף שיחקתי כדורגל (באותה שנה גם הייתי בחוג כדורגל נשים). והקטע שאני ועוד שני בנים היינו אלה שהבינו בכדורגל וכל השאר לא בדיוק ידעו מה לעשות. היה לנו פעם אחת שרוב הבנים בקבוצה לא הגיעו ומפה לשם היינו חמש בנות על המגרש פלוס שוער שהיה הבן היחיד בקבוצה (הפסדנו 4:0 עם שני גולים עצמיים של השוער אבל לפחות עשינו תקדים פמיניסטי עם חמש בנות על המגרש).

בכל מקרה עכשיו י"א. באותה שנה ויתרנו על קבוצת כדורגל. אבל אחת מהבנות התחילה לדבר בלשון נקבה (היא עשתה את זה כבר מכיתה י') והיא התחילה להעביר לנו שיעורים בנושא. שזה היה מאוד מעניין ונחמד.

והנה כבר הגענו לכיתה י"ב. דבר ראשון קבוצת הכדורגל. כן יצרנו קבוצה בשנה הזאת ואפילו ניצחנו משחק אחד! ועוד ניצחנו את הכיתה של אלה שלפני נשירה וכל מה שמעניין אותם בחיים זה כדורגל!
בכל מקרה בכיתה י"ב פתאום הבנתי שהדיבור בלשון נקבה הפך להיות סוג של מגמה כיתתית. כי הייתה עוד בת ושני בנים שגם התחילו לדבר ככה. אחד מהם למד סוציולוגיה והחליט לכתוב את השאלון שלו לעבודת הגמר בלשון נקבה. אז כשהיו לנו ויכוחים בוואטסאפ בנושא התחלתי לעשות את זה גם אני. כדי להעביר את הנקודה ולתמוך בהן אבל עוד לא עשיתי את זה באופן קבוע. אבל כן כבר הדברים הפריעו לי מאוד. היה שבוע שבו לקחו את מגמת פיזיקה לסרן, המאיץ חלקיקים בשוויץ וזה בעצם רוב הבנים מהכיתה שלנו. כך שהיינו 12 בנות על 4 בנים וכשהמורות דיברו בלשון זכר זה באמת כבר מאוד צרם והפריע.

אז כן הדיבור בלשון נקבה לא הגיע אליי ממרב מיכאלי או רומי נוימרק. הוא הגיע אליי מהכיתה הפמיניסטית שלי. אבל זה כן היה מאוד נחמד לגלות על מרב מיכאלי. זאת גם די הסיבה שהתחלתי להתעניין בפוליטיקה אבל זה ליום אחר.

למה התחלתי לדבר בלשון נקבה?

פשוט מאוד כי הגעתי הנה. כפי שהסברתי ותיארתי אני לא הייתי מאלה בכיתה שלי שדיברו בלשון נקבה באופן גורף. אני לא הייתי רדיקלית כל כך עד לשנה הזאת. אבל אז הגעתי הנה. וגיליתי מקום אם מלא בנים ונשים שנותנות יד לדיכוי נשים ולובשות שביסים (זה השם של כיסוי ראש לנשים ביהדות מסתבר, המילה הופיעה לי ברשימת המילים לפסיכומטרי). 56 בנים על 15 בנות. אני יודעת שזה לא באמת אפשרי שיהיה שוויון מגדרי פה כי היחסים הסטטיסטים בין הבנים לבנות על הספקטרום עצומים אבל זה לא אומר שזה לא צורם.

בנוסף לזה כשחלק לא קטן מהצוות נותנות יד לדיכוי נשי ומסתובבות עם שביסים זה גם מאוד צורם. כן כיסוי ראש זה דיכוי נשי. כל סוג של כיסוי ראש ממניעים דתיים נחשב כדיכוי נשי כי הוא נועד לשמור על צניעות האישה ולהסתובב עם כיסוי ראש נחשב כתמיכה והסכמה לכך שאישה צריכה להיות צנועה וקטנה מהגבר. כל הדתות הן כאלה. זה לא רק השביסים, זה גם חיג'אבים ובורקות. יש הבדל בין סתם להאמין באלוהים לבין לתת יד לדיכוי נשי.
לכן הפכתי ליותר רדיקלית, קשה לי לראות בסביבה שלי כל כך הרבה נשים שנותנות לכך יד!

איך השפה העברית מפלה נשים?

השפה העברית מפלה נשים בכל כך הרבה דרכים.
1. השימוש ברבים גם לגבר וגם לאישה. זה כן הדרה זה כן אפליה זה התעלמות מהנשים.
2. המילה נקבה. מילה זו נגזרת מהמילה נקב. שזו מילה עם קונוטציה קצת שלילית מלכתחילה אבל אני אחדש לכן עוד משהו. נקב זהו עוד שם לנרתיק. כן משם שורש המילה מה זה נקבה פשוט מאוד בעלת נרתיק. כן בתיאור המילולי הזה.
3. המילה בעל. לאחר החתונה הרי הגבר הופך לבעל והאישה נשארת אישה. רק הגבר מקבל תיאור חדש. ועוד איזה תיאור! בעל, הוא הופך להיות הבעלים של האישה. זה שאחראי עליה, זה שהיא שייכת אליו זה לחלוטין על הרקע הזה. (לכן אני בחיים לא אתחתן אני לא מוכנה לתת למישהו לקבל את התואר הזה בהקשר שלי!!) הבעיה שזה לא הכל. בעל נגזר גם מהמילה לבעול. לבצע חדירה מינית, פשוט ביצוע האקט. כי הרי ביהדות ובכללי בדתות האישה נשארת בתולה עד הנישואים והגבר הוא זה שבועל אותה. הוא זה שמבצע חדירה מינית ושובר לה את הבתולים. המילה בעל מחפיצה גם בהקשר המיני והיא מחפיצה מאוד נשים.
4. מתי יש שימוש בלשון נקבה בשם ומספר? כשזה מספר סתמי! כי זה מה שהשימוש בלשון נקבה בעברית אומר שימוש סתמי. זה פשוט זה. כי זאת התפישה שהייתה בתנ"ך שאישה היא סתמית והיא לא חשובה וזה נשאר גם לשם ומספר.

טוב הכתבה הזאת ארוכה מספיק אז כאן אני אעצור. אני רק אסכם שהשפה העברית בגלל ביסוסה על התנ"ך בחיים לא תוכל להיות שוויונית לכן ההתרסה היחידה שאפשר לעשות בנושא היא לדבר בלשון נקבה. אין אמצע וגם אין דרך אחרת, זאת הדרך היחידה שבה אפשר להביע התנגדות על הנושא ועל מבנה השפה העברית, הדיבור בלשון נקבה. לכן חשוב לעשות את לכן צריך לעשות את זה ולכן אני מאוד מאמינה בדיבור בלשון נקבה.

יום האישה שמח 🙎😇

7 תגובות:

  1. בתור בלשן החלק האחרון מכאיב לי אבל אני לא מתנגד לשום נקודה שלך.
    מאוד מעניין לשמוע את ההיסטוריה האידאולוגית שלך. (והסעיף הרביעי הוא טעות)
    https://hebrew-academy.org.il/2018/01/09/%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%9e%d7%99/
    האקדמיה החליטה רק בשנים האחרונות, אחרי ויכוחים ארוכים, שמספרים סתמיים יהיו נקביים. זו לא השפעה מהתנ"ך...
    בכל מקרה אני מסכים עם כל שאר הטענות שלך.

    השבמחק
    תשובות
    1. ופתרון שלי לסעיף אחת: אני רואה טרנד של הדור הזה לוותר לגמרי על רבות ופשוט להשתמש ברבים כמספר נייטרלי. אולי אפשר להמשיך מכאן?
      לא לבעול את השפה הישראלית פליז. (בדיחה גרועה לא לשבור אותי)

      מחק
    2. גם אם זאת החלטה מהשנים האחרונות זאת עדיין החלטה מאוד שובניסטית. ונמרוד חצי מהדברים שהאקדמיה מחליטה מושפעים מהתנ"ך גם אם זה רק בעקיפין וגם אם זה לא נכתב בסופו של דבר. גם ההתנגדות המוחלטת של האקדמיה לדיבור בלשון נרבה מושפע בסופו של דבר מהתפישה השובניסטית שהייתה בתנ"ך

      מחק
  2. הסיפור שלך נשמע מאוד מעניין + כשאני הייתי בכיתות י"א ועד י"ב, אני ויחד עם חבר בשם ליאל מויאל היינו הבנים היחידים בכיתת השילוב שלנו משום שכולם היו שם בנות, למשל בשיעורי תקשורת עיונית ומעשית עם עקיבא אזולאי ודורה ברק כולם היו בנות ( לא הייתה לי בעיה עם זה חס וחלילה ). אני מעדיף נשים קשוחות חזקות ועצמאיות שעומדות במה שהן מאמינות ולא מפחדות מסטיגמות שהחברה תפרה עליהם ודרך אגב גם לגברים יש סטיגמות, למשל נאמר "שאסור לגבר לבכות כי סממן לרגש שזה מאפיין נשים" ולא מזמן אח של אבא שלי נפטר ואני נשברתי ובכיתי ואני לא מתחרט שבכיתי ושלא נדבר על זה שעם גבר לובש חולצה וורודה אז אומר עליו שהוא "הומו" ואני זוכר שפעם אחת התחשק לי ללבוש חולצה וורודה ופתאום אחד מהחברים שלי ניגש אליי ואמר "יא הומו" ואני ידעתי שהוא צוחק איתי אך איזו תלמידה אחת ניגשה אליי ושאלה אותי בצורה רצינית "אתה הומו ?" ואני עניתי לה בחזרה "לא ואת לסבית ?" או שהיא שאלה אותי "אתה בוכה לפעמים ?" שלי זה נראה כאילו היא רואה בי כמין אדם קשוח כמו אבן ללא רגשות.... נמאס לי מכל הסטיגמות ששני המינים תופרים אחד לשני "מקומה של האישה הוא במטבח" "גברים רוצים רק סקס" יאללה די כבר עם זה
    נ.ב :
    בנוגע לכדורגל, לא כל הגברים אוהבים כדורגל ואני למשל לא כל כך מתחבר לעולם הכדורגל, אני יותר מתחבר בלצפות בסרטים של קומדיה ואקשן ואני גם צופה באנימה כמו דרגון בול ורק שתדעי שמי שמדובב את גוקו היא אישה בשם מסקו נוזאווה ואני לא מכחיש שעדיין ב-2019 ישנם גברים שמחזיקים בדעות שוביניסטיות וסקסיסטיות וחלק מהם לצערי הרב יושבים בכנסת או במסגרות בצבא.

    השבמחק
    תשובות
    1. סיפור מעניין ��. ונתקלתי גם בסטיגמות נגד בנים אולי זה לא היה ברור אבל בכיתה ח' כמו שרצו שאנחנו נהיה אחראיות על היצירה לא נתנו גם לבנים לעשות את זה. שני בנים היו צריכים לריב כדי שיתנו להם גם להכין את התפאורה למסיבת הסיום. לחשוב שבנים לא יכולים לצייר זה מאוד סטיגמתי.
      ובנוגע לכדורגל אני יודעת שיש בנים שלא אוהבים כדורגל. בכיתת המצטיינים שלי היו רק שני בנים שאהבו כדורגל כל השאר שנאו את זה. אני יודעת שזה נשמע מאוד מכליל ההתחלה בנושא של הכדורגל וזה היה כדי להעביר ולהדגיש את הנקודה וגם כי באמת רוב הבנים בסביבתי בתקופת היסודי היו משוגעים על כדורגל. ברור שלא כל הבנים אוהבים כדורגל לכל אחד ואחת מותר לאוהב את מה שהוא או היא רוצה. ☺

      מחק
    2. אני פרסמתי כתבה על 22 נשים חזקות ואת מוזמנת לקרוא ולהגיב בזמנך הפנוי בלבד וזו הכתבה 👇

      https://puzzlensnp.blogspot.com/2019

      מחק