מדור משחקי מחשב - ביקורת: אינקוויזיציה

דרקונים נושפי אש שומרים על אוצר נחשק. גיבורים מרחבי הממלכות מתאחדים כנגד אדון האופל וצבאו המפלצתי. וכל זאת תוך מה שנראה כסופה של תקופה ורדת האפלה הנצחית עם נצחונו של הרוע. במסע כדי להחזיר את האור ... רגע, כבר כתבתי את זה.

בניגוד למסדר הספרדי מעת הרנסנס, שנועד למנוע כפירה על ידי עינויים והוצאות להורג של כל מי שהוא לא נוצרי קתולי , האינקוויזיציה במשחק המחשב Dragon age inquisition (עידן הדרקונים אינקוויזיציה) בכלל לא שורפת מכשפות. לא, בכלל בתור ראש המסדר כל מה שעשיתי הוא לשפוט כמה אנשים, להילחם בצבא שדים ,להואשם באופן בילתי אירוני בכפירה ולחזר באופן שיטתי אחר חצי מנשות האירגון. אם כבר, האינקוויזיציה שלי משתפת פעולה עם קוסמים , כופרים , נלחמת נגד אבירים ובראשה בכלל עומד אתאיסט. עדיין נשמע עדיף מהמקבילה מהמציאות.

אגס העינויים. לא מופיע במשחק. אני מתחיל לחשוב שהמפתחים קראו לארגון אינקוויזיציה רק בגלל שזה נשמע מגניב.

אז שיעור היסטוריה בצד, למה בכלל אני מדבר על המשחק הזה ולמה הוא חשוב לי ? טוב, בשביל זה אנו נצטרך לעבור אל שיעור היסטוריה. המשחק הוא השלישי בסדרת Dragon Age, כאשר הראשון היה Dragon age : origins  (עידן הדרקונים : בראשית). שבו ,בניגוד לשמו הוא לא עסק בבריאת העולם בשישה ימים.

המשחק היה משחק תפקידים ,אשר הרעיון בו היה מאוד פשוט אך אפקטיבי - השחקן יוצר דמות בעולם דמיוני , נתקל בתור היחיד שיכול למנוע אסון אפוקליפטי וצריך לאסוף תמיכה מרחבי הממלכה על מנת לגייס צבא שיכול לעמוד לצידו בקרב מכריע, בעודו בדרך נתקל בצרות של כל העולם והחתלתול שלו ובמקביל אוסף בני לוויה שישמשו לו בתור בני ברית לקרבות , חברים לשיחה , יריבים לדעות שונות והכי חשוב "נותנים ביקורת על הלבשה תחתונה ומה שמתחתיה".

המשחק היה גאוני. הכול בו היה בדיוק כמו שהוא צריך להיות. הקרבות היו מאתגרים ודרשו ללמוד היטב את היכולות של כל דמות ולדעת כיצד לעבוד בשיתוף פעולה וטקטיקה. העלילה, פשוטה וקלישאה עד כמה שהיא, מועברת ביעילות עם דמויות מרתקות שאתה רק רוצה לדעת עליהם כל פרט קטן, ומחפש בכל מקום אחר מתנות שיתאימו לכל דמות רק כדי לשמוע עוד סיפור רקע. ככל שהמשחק התקדם , עלתה וגברה תחושה של גבורה שמעט מאוד משחקים מצליחים להעביר את המסר "אתה הגיבור " כמו שצריך.

כולם חיכו להמשך, וכשהוא יצא הוא העלה כעסים רבים ואכזבה עצומה.בלי לפרט יותר מדי Dragon age 2  היה אכזבה.

אז על המשחק השלישי בסדרה יש הרבה מאוד ציפיות לעמוד בהן והרבה מאוד אכזבות לפצות עליהן. האם הוא מצליח בכך ?


אז איך המשחק ? בשביל זה אלינו לדבר על המשחקיות, הרי היא לב המשחק אותו אנו משחקים, ולפיה נקבע עד כמה טוב המשחק בתור משחק. משחק. נתחיל עם מערכת הקרבות, ששם נמצא עיקר האתגר במשחק. המערכת בליבה לא השתנתה יותר מדי והיא פשוטה להבנה. אתה שולט על ארבעה דמויות, דמות קבועה שאתה יצרת ועוד שלושה בני ברית, כל אחד בנוי לסגנון קרב קצת שונה, למרות שהפעם, ואני יכול לציין לשבח, אתה יכול כבר בהתחלה לבנות כל דמות לפי רצונך, למרות שקיימות הגבלות והעדפות. הקרב מתנהל בזמן אמת כמו משחק פעולה פשטני עם היכולת להחליף שליטה בין דמות אחת לאחרת או לעצור  את המשחק ולנהל את הקרב כמו משחק טקטיקה בו אתה נותן הוראות לכל דמות ואז ממשיך את המשחק.

אני מדבר עם היועצת הדיפלומטית שלצידי , אשר בשום פנים ואופן לא לא ניהלנו קשר רומנטי.

 למרות שבהרבה מובנים מדובר בשיפור לעומת המשחק הראשון, קרבות יותר מהירים, יכולות יותר מאוזנות ושימושיות כגון היכולת למשוך אויב חלש לעבר לוחם בעזרת שרשרת הלקוחה ממורטל קומבט, התחושה ,לפחות בגרסאת המחשב היא שהקרבות הם פחות מבסדר. הם לא שיעממו אותי ואני מעריך את המהירות שלהם שעוזרת להפוך אותם לפחות מטלה, אבל מלבד פרטים בודדים הם הרגישו נורא לא מרגשים. כנראה האשמה היא העיצוב של המשחק עליו נגיע אחר כך, אך הקרבות הם מאוד שיגרתיים. האויבים מרגישים אותו הדבר לא משנה איזה עיצוב ססגוני יש להם, הסביבה היא ברוב המוחלט שטוחה או פשוט רחבה מדי כדי לנצל אותה , ואותה טקטיקה ככל הנראה תעבוד כל פעם. מדי פעם ניתקלתי בעיצוב מעניין שעודד חשיבה טקטית  או ביריב שדרש יחס מיוחד. אך למרבה הצער המקרים האלו נדירים והתחלתי להתעייף מקרבות וכבר בשלב מוקדם במשחק השתדלתי להימנע מהם אם ניתן.
אבל העובדה שהקרבות מרגשים כמו עבודת ניירת לא הופכת את המשחק לקל. דרגון אייג' 3 משתמש בסוג הזול של אתגר - להפוך אותו ללא הוגן. רמת הקושי של כל קרב תלויה לחלוטין לא על הקרב עצמו, שכבר אמרתי שלרוב לא דורש שום מאמץ מיוחד, אלא על מזל ועיצוב לא רחמני. דרגון אייג' הראשון היה משחק ברוטלי בגלל הקרבות, אך הוא היה הגון. בסוף כל קרב החיים מתחדשים ואתה יכול לקחת את הזמן ליצור תרופות ותחבושות לקרב הבא. כאן, כאשר אני הפסדתי זה לא היה נגד אויב עוצמתי, אלא בגלל שהמשחק התעקש לא לחדש את החיים שלי לאחר קרב, כך שכל קרב הוא לא אתגר בפני עצמו, אלא בוחן מכמה קרבות נמנעתי.על מנת להיות מוכן לקרב הבא אתה צריך לנצל שיקויי חיים. והקטע הוא שיש לך כמות מאוד מוגבלת שלעולם לא מספיקה לכל החבורה, ובגלל שהבינה המלאכותית לא מבינה שהקשתים שלי לא צריכים להסתער על האויב בעודם לובשים את חולצת "אני מטרה קלה" שלהם, אני צריך את השיקויים האלו לעיתים תחופות.
ואין לי בעיה עם הגבלה על שיקויי חיים. זה למעשה הגיוני, בתנאי שניתן לחדש אתם בהגינות.וזה לא המצב, השיקויים יתחדשו רק אם אתה מבצע מסע דרך המפה (לא אפשרי במבוכים, או שפשוט בזבוז זמן) או אם המשחק נדיב מספיק לספק נקודות אספקה מוגדרות מראש שיחדשו את שיקויי החיים.ורק אותם, כך שאם אתה פצוע אז אתה הולך לבזבז את השיקויים שהרגע קיבלת , וכמובן זה אומרת להסתער לעבר קרב בוס ללא שום אפשרות לחדש חיים ועם הידיעה שחצי מהחבורה הם חסרי ערך כי הם פשוט ימותו. וגם לאחר החייאה הם מקבלים בדיוק את הכמות הנכונה של חיים - כמעט כלום כך שהם פשוט ימותו שוב שתי שניות אחרי.
מערכת הקרב נמאסה עליי לאחר קרב בוס שלאורך כל הקרבות שקדמו לו, המשחק סירב לתת לי כל אפשרות לחדש את החיים או את מאגר השיקויים שלי.להילחם מול בוס עם חיילים שבקושי מצליחים שלא לדמם בעודם נושמים זה לא אתגר כיף.

למען כבוד , גבורה, ניצחון וצבירת נקודות ניסיון ! 

אז מערכת הקרב שבורה.למרבה המזל המשחק נוצל על ידי מה שבין לבין.זה משחק תפקידים. הדגש הוא על פיתוח דמות וחקירת עולם. ואלו נעשים בשלמות.כמעט... המשחק עבר מעיצוב משחק מאוד קלאסי של המשחקים הקודמים, שמזכיר משחקי תפקידים של שנות התישעים, לעבר עולם חצי פתוח מרשים בגודלו.לא מדובר בדבר חדש בז'אנר,אך לסדרה, ובכלל למפתחת, מדובר בהישג מרשים. אהבתי את המראה של העולם, שנראה כמו אחד הציורים הקלאסים שיש בבית של סבתא שלי. הצבעים חמים ומגווים, הצורות פשוטות ואלגנטיות. העולם שנקרא ת'אדס היה יכול להיות מקום יפה לחופשה אם מתעלמים מדרקונים , שדים ,זאבי ענק וכמרים של הכנסייה המקומית. האנימציה, כאשר היא עובדת, נראת מרשימה וחלקה ולשם שינוי משפיעה על המשחק. לא האמנתי כמה דבר שולי כמו היכולת לקפוץ יכולה לשנות את המשחק. אך עדיין לא ניתן לרוץ.  
אל חשש ! למסעות ארוכים יש לכם סוסים ! אני..אני פשוט מוותר עליהם, לא ניתן להילחם על סוס, לא ניתן לאסוף משאבים מסוס והוא בכלל לא מרגיש כמו סוס. התנועה שלו היא תמיד לעבר המצלמה, והמצלמה מסתובבת לאט יותר מהמהירות שהסוס מסתובב, מה שגורם לכל הרכיבה הרומנטית להרגיש מגושמת . הרגשתי שאני נוהג במשאית או רחפת ישנה שרק נראת כמו סוס .או צבי, שנראה מגניב. אך הוא עדיין לא מרגיש כמו שצריך.

פחדו כולם מהצבי המעופף שלי !

פיתוח הדמות מרגיש מספק. אני לא יגיד שניתן ליצור כל דמות שעולה בדמיון, זה לא מערכת פתוחה כמו של skyrim  ומשחקי תפקידים אחרים. המשחק שומר על המסורת של פיתוח דמות שמרני אך יעיל ומאוזן. בתחילת משחק השחקן בוחר את המקצוע והגזע שלו. מבין המקצועות הוא יכול לבחור לוחם, גנב ומעצב אופנה. מסיבה מסויימת מעצבי אופנה נקראים מכשפים ויש להם מטה שגורם לדברים לעלות באש , אך אני משוכנע שאלו מעצבי אופנה כי הם מסרבים ללבוש שריון כמו שהם אמורים לעשות ובמקום מופיעים עם בגדים סגנוניים ומוגזמים שכנראה הם עיצבו. המקצוע , באופן די שמרני, ישפיע כיצד הדמות תתנהג במהלך קרב, תאפשר לה לפתוח חלקים נעולים במפה (גנב פורץ דלתות, לוחם שובר קירות ומעצבי אופנה מעצבים מדרגות , אז הם גם מעצבי נוף) . הגזעים כוללים בני אדם , אלפים , גמדים וגזע חדש הנקרא קונארי שאמורים להיות ענקים מקורנים החיים בחברה נוקשה ופילוסופית. כמובן אני בחרתי להיות קונארי גנב, רק בגלל שזה מצחיק אותי לראות שדים ערניים עם עיני ענק נכשלים לאתר את הדמות שלי מתגנבת לצידם , בעודה משמיעה רעש רעמים עם כל צעד והיא בגובה של משאית. אני אקצר כאן על מנת שנוכל לדבר על שאר המשחק. פיתוח הדמות היא אותה נוסחה משנות השמונים, אך היא עובדת וכאן היא עובדת טוב.הוסף לכך מערכת יצירת ציוד טובה ,הוספת מקצועות יוקרה מאוחר יותר במשחק, מגוון רחב של אפשרויות של אישיות שניתן לגלם, פיתוח דמויות של בני הברית במקביל לבניית מערכות יחסים ואף להכיר אותם יותר מקרוב...כן , זו שיטה שקיימת תמיד בז'נאר אך היא עובדת כיום בדיוק כמו פעם.

תקשורת עם בני לוויה היא צד חזק של המשחק. יש להם תמיד משהו מעניין להגיד על כל דבר .

עכשיו נעבור לדברים הקטנים אך לא פחות חשובים. מה עם גרפיקה ? המשחק נראה יפה. לא הצלחתי להריץ אותו על שיא ההגדרות, אך לא הייתי צריך. הוא נראה יפה, וכבר תיארתי מדוע. בנוסף לכך הביצועים לרוב חלקים. אבל... למרות שהמשחק רץ חלק הוא רחוק מלהיות יציב. אם ללא מערכת שמירות אוטומטיות טובה ממזמן הייתי מפסיק לשחק כיוון שכל פעם שהמחשב משתעמם, המשחק קורס ומודיע לי שהוא נתקל בשורת קוד לא טובה. אפשר לכתוב ספר עם שורות הקוד הלא טובות הללו. הוסיפו לכך באגים ששוברים את המשחק כמו חוסר יכולת ללחוץ על שום דבר במהלך שיחה, טקסטורות וערכות צבעים שנכשלות להיטען. וגם באגים מצחיקים, אלו שאני מקווה שלעולם לא יתקנו כי הם גרמו לי לצחוק בכל פעם שהמשחק התחיל להירגע. סוסים שמטפסים על קיר תישעים מעלות, בעלי חיים שקופצים לאף מקום, אנשים הולכים על דוכנים של שוק. המשחק מקבל עידכונים, כך שאני ממליץ לרגישים להמתין קצת לפני קניית המשחק עד שהוא יציב.

מנהג מקומי ? 

העלילה, היא... העלילה של דרגון אייג' 1, לטובה או לרעה. צבא השדים פולש לעולם ומאיים להביא לסופו, ואתה היחידי שיכול להציל אותו, בגלל שהיד שלך זוהרת בירוק. כן, היא לא בדיוק החדשנית ביותר, אך היא עושה את העבודה. למעשה, זה הצד החזק של המשחק, אתה באמת מרגיש גיבור בדיוק כמו שהמשחק הראשון הצליח לגרום לי להרגיש כמו גיבור. רק הפעם קנה המידה גבר, והמשחק מתרחש על מגוון ממלכות (שתיים) והאיום הוא הרבה יותר חמור, ולפי כך תחושת הגבורה הרבה יותר גדולה. אהבתי להרגיש בתור האחראי על האירגון היחידי ששומר על הסדר בזמן של כאוס. בנוסף לצבא שדים, כל העולם החליט שזה זמן מתאים להתחיל מלחמת אזרחים ואי יציבות דתית, והאינקוויזיציה והשחקן בראשה עומדים בלב כל קונפלקיט. אהבתי את הקונפליקט הדתי שנוצר בעקבות הקריסה של הכנסייה של עולם המשחק הנקראת המזמור, וההשפאה שיש לכך על כל היבט בעולם החל מהשפעה של דת זרה דמוית בודהיזם ועד מוערבות אישית כאשר אנשים ראו אותי בתור נביא. זה למרות שחזרתי ואמרתי שאני בכלל אתאיסט . המשחק זורק לפניך עוד אירוע משנה גורלות אחד אחר השני בו הדמות שלי תמיד אכשיהו מוערבת. הוסיפו לכך שיש לי טירה , וצבא ... הכל מופנה לגרום לך להרגיש חשוב , וזה עובד וזה מרגיש טוב.

המשחק עושה עבודה מצויינת בליצור תחושה שאתה גיבור עוצמתי וחשוב, ושהמעשים שלך משפיעים על ממלכות שלמות.

אני נאלץ לסיים כאן. יש עוד הרבה מה לומר על המשחק אך בשביל זה צריך ספר. לסיכום, האם המשחק טוב ? כן. מערכת הקרב היא בקלות הצד החלש והמשחק צריך עוד ליטוש בצד הטכני, אך הוא מספק חביית משחק תפקידים יציבה שכבר הרבה זמן לא חוויתי, העולם שואב אותך פנימה ולא עוזב. האם זה המשך ראוי לסדרה ? כן. לאחר האכזבה של המשחק השני טוב לחוות את עולם הקסם פעם נוספת, הפעם עם מפות פתוחות ותחושה אף יותר גיבורית מבעבר. האם הוא הטוב בסדרה ? לא. המשחק הראשון היה וישאר קלאסיקה. הקרבות לא מעניינים אפילו קצת באותה מידה, הדמויות, עדיין טובות אך לא מפותחות באותה מידה ולמרות שאתה חזק יותר, לא קיימת אף דילמה אחת , מה שהיה צד חזק שכלהכך האבתי בראשון, כאן זה טוב נגד רע ולא עמוק כמו המקור.


אם שיחקתם בסדרה ורוצים עוד , אינקוויזיציה הוא המשך ראוי ומומלץ. אם לא, נסו את המשחק הראשון קודם והימנעו מהשני.

רוצים שהכתבה שלכם תופיע בעיתון ? שלחו אותה אלינו !

yarin107.nsnp@blogger.com