יום ראשון, 14 בנובמבר 2021

האימפריה המונגולית \ מאת סאם קטז

 


"חץ אחד לבד יכול להישבר בקלות אבל חיצים רבים הם בלתי ניתנים להריסה"

ג'ינגיס חאן

שלום לכם קוראים וקוראות יקרים ויקרות, אני רוצה לספר לכם על האימפריה המונגולית שהייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות ( אחרי האימפריה הבריטית ), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה. האימפריה נוסדה על ידי ג'ינגיס חאן בשנת 1206. תחת שלטונה חיו 22.3% מאוכלוסיית העולם בזמנו, כ-110 מיליון תושבים, והיא שלטה גם בארצות גדולות כמו סין, איראן ורוסיה. בסוף המאה ה-13 החלה האימפריה המונגולית להתפרק, וחולקה לארבעה חלקים.

בתור חובב היסטוריה בחרתי במונגולים משום שיש להם היסטוריה ותרבות מעניינת ( מעבר לכיבושים ולרציחות ) + המונגולים בשלב מסוים עברו לדרך ארץ ישראל כדי לכבוש את מצרים אך הם הובסו על ידי הממלוכים בקרב המפורסם שנקרא עין ג'אלוּת שהוא היה הקרב מכריע בתולדות ארץ ישראל, שנערך ביום שישי 3 בספטמבר 1260 סמוך למעין חרוד, בעמק יזרעאל המזרחי וגם הרבה מהמונגולים התאסלמו.


הקמתה של האימפריה המונגולית:

ב-14 שנות שלטונו האחרונות הקים ג'ינגיס חאן את האימפריה המונגולית, ששלטה בשטח בעל הרצף היבשתי הגדול ביותר מאז ומעולם (האימפריה הבריטית בשיאה חלשה על שטח גדול יותר אך ללא רצף יבשתי), מסין עד הים הכספי. הוא כבש חלקים מסין, מהודו, מקוריאה, מאפגניסטן, מאיראן, מעיראק ומרוסיה. בירת האימפריה הייתה העיר קרקורום שבמונגוליה.

ג'ינגיס חאן ליכד את שבטי המונגולים סביב חוקה שנקראה יאסה. עיקריה היו נאמנות עיוורת לחאן, ואיסור על מריבות בין שבטים. גם ענייני אישות זכו למענה בחוקה – על נואפים הוטל עונש מוות.



ג'ינגיס חאן - ציור סיני מהמאה ה-13, כנראה אינו נאמן למראהו האמיתי


ארגון האימפריה מערך הצבא:

המונגולים פיתחו שיטה פשוטה אך יעילה מאוד של לוחמה. היא התבססה על המסורת הישנה של לחימה בערבה ובשטחים פתוחים, כפי שהיה נהוג בפרס מאז ימי הממלכה האחמנית. הצבא הורכב מיחידות של עשרה אנשים שנקראו ארבאן. עשרה ארבאנים יצרו פלוגה שנקראה ג'אגון; עשרה ג'אגון יצרו גדוד שנקרא מינגהאן ועשרה גדודים יצרו חטיבה שנקראה טומן (הכוללת כ-10,000 לוחמים, שהיא המקבילה לאוגדה מודרנית.

שלא כמו צבאות נודדים אחרים כמו ההונים או הויקינגים, למונגולים לא הייתה בעיה בלחימת מצור. מיד לאחר מספר כישלונות לא מהותיים בהתקפת ערים בצפון סין, גייסו המונגולים מומחים צבאיים ומהנדסים סיניים מהערים שנכבשו ובעזרתם הם בנו כלי מצור כמו הטרבושה, הקטפולטה ומכונות אחרות, דבר שאפשר הטלת מצור גם על ערים מוגנות ומבצרים. כלי המצור האלה נתגלו יעילים גם במערכה האירופאית, שכן הם נבנו במקום שבו השתמשו בהם באמצעות עצים שהיו בסביבה.

כל המערכות הצבאיות תוכננו היטב ובזהירות, על ידי סיור בשטחי האויב ואיסוף מידע מודיעיני על תנועת צבאות. ההצלחה של הארגון והניידות של הצבא המונגולי אפשרו להם להילחם בכמה חזיתות בבת אחת. כל הגברים מגיל 16 עד 60 שיכלו לעבור את האימונים המפרכים הורשו להתגייס לצבא, מה שנחשב לכבוד גדול בקרב השבטים הלוחמים.


לוחמים מונגולים נלחמים באבירים אירופאים 

חוקים וממשל:

באימפריה המונגולית הונהגה שיטת חוקים על ידי ג'ינגיס חאן, שנקראה יאסה, שמשמעותה סדר. אחד החוקים העיקריים ביאסה היה שמעמד האצילים קיבל יחס זהה לזה של האדם הפשוט. מערכת החוקים הקפדנית הפכה את האימפריה המונגולית למקום בטוח מאוד ומנוהל כהלכה. חוקרים ומבקרים מאירופה נדהמו מהארגון המופתי והסדר באימפריה.

בין השאר, מצביאים וראשי שבטים נבחרו על פי יכולותיהם, לכל הדתות היה חופש מוחלט, כל צורות העינוי היו לא חוקיות, גנבה וונדליזם היו אסורים לחלוטין. לפי האגדה, אישה שהחזיקה שק מטבעות זהב יכלה לטייל בבטחה מקצה אחד של האימפריה לשני. גם בכתביהם של סוחרים מאירופה (והמפורסם שבהם - מרקו פולו) נרשמת התפעלות מהיעילות והסדר ששרר באימפריה.



האימפריה המונגולית בשיא עוצמתה 

דת:

האליטה המונגולית ורובם של הנוודים היו שאמאניסטים, וכן גם משפחת המלוכה מימי ייסוד האימפריה. עם זאת, המונגולים היו מאוד סובלניים כלפי רוב הדתות, ולרוב גם סגדו למספר דתות ביחד. כדי למנוע סכסוכים בין הדתות הרבות, קבע ג'ינגיס חאן חוקה שתבטיח חופש דת מוחלט, אף שהוא עצמו היה שאמניסט כאמור. תחת הנהגתו, כל מנהיגי הדת היו פטורים מלשלם מיסים.

בגלל אורח החיים הנוודי, היה מספר קטן מאוד של בתי תפילה למיניהם. למרות זאת, תחת שלטונו של אוגדיי חאן נבנו מספר פרויקטים בבירה המונגולית חרחורין. בנוסף לארמונות, אוגדיי בנה בין היתר בתי תפילה לבודהיסטים, למוסלמים, לנוצרים ולדאואיסטים. הדת השלטת באותה תקופה בבית המלוכה של אוגדיי הייתה הנצרות, שכן אשתו של אוגדיי הייתה נוצרייה, וכמו כן גם נשותיהם של אחיו של אוגדיי.


לאחר מותו של ג'ינגיס חאן:

אוגדיי חאן, בנו השלישי של ג'ינגיס חאן ויורש העצר, מונה לשליט האימפריה המונגולית לאחר מות אביו. אך לאחר מותו ב-1241 התחילו להופיע סימנים ראשונים של ההתפלגות באימפריה. בין נכדיו של ג'ינגיס החלה יריבות על השלטון, מה שהוביל את אשתו של אוגדיי לכהן כשליטה במשך חמש שנים עד שבנה גויוק חאן הוכתר כחאן. אבל גויוק שלט במשך שנתיים בלבד ולאחר מותו (הוא היה בדרכו לבן דודו באטו חאן, שמעולם לא הסכים למינוי שלו) הושגה סוף סוף תקופה של יציבות עם מינוי של מונגקה חאן, ששלט בשנים 1251–1259. אחיו אריק בוקה שלט אחריו תקופה קצרה ביותר, עד שהופל מהכתר על ידי אחיו הבוגר קובלאי חאן, ששלט לאורך תקופה ארוכה בשנים 1260–1294. אף על פי שהוא הוכר כחאן של האימפריה, אחיו הולגו חאן ואחיינו ברקה פתחו ב-1263 במלחמה נגדו, ולאחר מותו של קובלאי לא הייתה הסכמה לגבי החאן הבא, והאימפריה המונגולית התפרקה.

אחד הכיבושים החשובים של הולאגו חאן היה כיבוש בגדאד מידי הסלג'וקים ב-1258, דבר אשר השפיע על עולם האסלאם, בכך שהביא לקיצה של הח'ליפות העבאסית.



האימפריה המונגולית עת מותו של ג'ינגיס חאן



חלוקתה של האימפריה המונגולית

צהוב: אורדת הזהב

סגול: אילקנאטה

אפור: צ'אגאטאי (חאנות)

ירוק: שושלת יואן


מי שרוצה לקרוא בהרחבה מוזמן לקרוא בויקפדיה + הנה שני סרטונים על האימפריה המונגולית:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA


תגובה 1:

  1. ואוו סאם חידשת המון.
    גינגס חאן ידוע בעיקר כמצביא גדול ככובש אכזרי מאוד. לא ידעתי שניהל את האימפריה בעזרת יאסה- מערכת חוקים מתקדמת ושגילה סובלנות דתית ראויה להערכה.
    תודה לך

    השבמחק