מדור מוזיקה - פינה של סגנון:Shock Rock

אם שירים על מאובנים של דג לא היו מספיק מטרידים בשבילכם, השבוע התכוננו להיבהל, להזדעזע, להיכנס לפאניקה ולצחוק מהומור לא שגרתי. ירין הולך על הקיצוני וחוקר איתנו את הסגנון המוזיקלי שמשתעמם מהקיצוניות.

ברוכים הבאים לפינה חדשה של מדור המוזיקה ! בפינה של סגנון אנו נתרכז בכל פעם בסגנון מוזיקלי אחר של עולם הרוק, אם מדובר באחד מעניין, אחד שאני בעצמי בקושי מכיר או אחד שפשוט חשוב לדבר עליו. בניגוד לשאר כתבות המדור אשר יעסקו באומן אחד כל פעם, כאן נציג בקצרה את האומנים החשובים שבנו את עולם המוזיקה.

השבוע נתחיל עם Shock Rock  (שוק רוק / רוק הלם). סגנון מוזיקלי זה למעשה לא מאופיין בשום דבר מוזיקלי, על מנת שלהקה או אומן יקבלו את התואר עליהם לשלב ביחד עם מוזיקת רוק/פופ/מטאל סטנדרטית גם הופעה , מראה ויחסי ציבור הלקוחים מתוך תאטרון האימה וקומדיות ההלם (דוגמה לקומדיית הלם מצליחה : "South Park"). זאת אומרת לבוא עם תחפושות ואיפור מוקצנים, הופעה כמה שפחות מעודנת ושימוש כבד באפקטים , להטוטים וקסמים שהייתם מצפים לראות בקרקס ולא באצטדיון או במה. אישית אף פעם לא התחברתי לסגנון. במהרה מה שהיה טאבו נהפך לגימיק. אך מה שמרתק,זה מה אנו יכולים ללמוד על הדורות ועל עצמנו דרך מה שנדרש כדי לזעזע אותנו ?

הבה נראה. תהיו מוכנים, המסע הפעם יהיה קטלני.

אזהרת צפייה - מטבעו של הז'אנר חלק מהקליפים יכולים להיות מטרידים לצפייה , במיוחד מרלין מנסון שאין לי מושג מה לא בסדר איתו. אין פה שום דבר גס או אלימות קיצונית , אך הדברים מוצגים בזווית שנועדה לגרום לתחושת זעזוע והלם, אם אתם לא רגילים או מוצאים הנאה מערך הלם או אימה - הכתבה הבאה היא לא בשבילכם.

אליס קופר

כמובן שצריך להתחיל בלהתחיל בהתחלה, עם האדם שהתחיל את הכל. אליס קופר נהפך מהר מאוד לסמל מרדנות בשנות השבעים. היה לו את כל מה שצריך כדי להיות כוכב הרוק שההורים שלכם לא יסכימו שתשמעו. איפור אפלולי, לבוש לא ראוי, שירים מרדניים ,קול מצמרר וחושים מוזיקליים טבעיים. אך בשבילו זה לא היה מספיק

 דמיינו את התרחיש הבא - אתם והחברים שלכם באים להופעה פרואה לראות את כוכב הרוק האהוב עליכם. אתם נהנים, מתפרעים וכשהערב מגיע לסיומו אתם מוכנים להדרן. אליס קופר עולה על הבמה ומודה לכולם, ובנימת סיום אפלה הוא אומר שהוא יראה אתכם בעולם הבא. הוא עולה על כיסא גבוה כשמתחתיו מותקנת חרב חדה .אליס נופל על החרב ואתם חוזים במותו של האומן. למחרת בערב אתם באים לראות אותו עוד פעם, הפעם נהרג על ידי עריפת ראשו.

לא, הוא לא בן על מוות או אל מת. מופעי המוות של אליס כללו מופעי קסמים מורכבים. האדם התגרה במוות כל פעם, והפך להיות המודל כיצד לזעזע את הקהל.

אל תדאגו, הקליפ הבא לא כולל את מותו. בטוח לצפייה.

Kiss

אליס נהפך להצלחה אדירה וקיבל מוניטין טוב ורע מכל כיוון. אם כל כך הרבה רעש נעשה על אליס קופר, תחשבו כמה נעשה על חמישה כמוהו?

קיס הם כנראה מהסמלים הגדולים של עולם הרוק. על ההצלחה האדירה שלהם נאמר "רוב הלהקות רוצות להיות הביטלס. קיס רוצים להיות קוקה קולה."

כן, הם מהר מאוד נהפכו לבדיחה, ולהקת פופ זו לא היתה מזעזעת אפילו קצת כמו אליס קופר. אך מה שהיה חסר להם באיכות הם פיצו בקנה מידה עצום. בתור השוואה , תחשבו על להקת פופ של היום כמו one derection  עוזבים את המראה הנקי ובמקום לובשים איפור כבד, שריונות קרב , היו יורקים אש ודם על הבמה, מקשטים את המופע עם שלטים מוארים ענקיים, זיקוקים ועמודי אש ולמעשה כל דבר קרקסי שניתן לחשוב עליו.

הקליפ הבא כולל אדם יורק אש !

GWAR

גוואר, ידועים גם בתור גווווווווואאאאאאאאאאאארררררררררררר!!!!! הביאה לשנות השמונים ועולם הרוק את אחד הפרויקטים ה..מרתקים ביותר. ואני משתמש במילה פרויקט כי יותר מחצי מחברי הלהקה בכלל לא עוסקים במוזיקה. מדובר בשחקים חובבים, מומחים באפקטים מיוחדים,רקדנים ,במאים, וזומבים. טוב, אולי לא זומבים והם פשוט בעלי חוש טעם יחודי. בעוד את קיס לא היה ניתן לקחת ברצינות, גוואר עושים כמיטבם יכולתם שלא תקחו אותם ברצינות. השירים שלהם מלאים בחוש הומור וכל ההופעות שלהם הם מנת יתר של קומדיית הלם עם הומור שחור קיצוני.

התחפושות עם המראה העתידני ועם זאת ברברי הן הדבר שמושך את תשומת הלב. הדבר השני הוא הבלאגן המוחלט שיש על הבמה. והם עבדו עם במאים וכריוגרפים כדי לתכנן בשלמות כאוס וחוסר שליטה. הדבר השלישי שמושך את תשומת הלב זה ההומור השחור - אם יש דמות מעניינת על הבמה היא תמות בצורה אכזרית על ידי דמויות עליזות שימשיכו ישר אחר כך לרקוד.

הערת עריכה : לאחר קריאת המילים של השיר הבא ,מתברר שלכותב נמאס ממישהו בגלל שהוא בעל גרביים מסריחות, הוא מסיים לאכול אחרון והוא אוכל טוסט מלחם לבן. יש אנשים שמתעצבנים בקלות.

הקליפ הבא כולל אלימות מבוימת. ועודף טסטוסטרון.

מרלין מנסון

אם עד כה הכל היה משעשע במובן הלא תיקני של המילה, מרלין מנסון לא היה בדיחה. טוב, למעשה לדבריו כל המופע הוא אכן בדיחה, אך הפעם הוא זה שצוחק עלינו. לדבריו, זה משעשע אותו הדברים השוליים שמפריעים לאנשים, שסמליות גורמת לנו להתעלם ממסרים ובעיות חשובות יותר. כך אמר האדם שתמיד שר שירים נגד גזענות ואפליה בעודו נמצא על שולחן נואמים לבוש בבגדי נאצים. האם אתם תקשיבו למילים ובהפגנה נגד שנאה תצטרפו עליו, או שההופעה מבטלת את מה שהוא אומר ותגנו אותו ? לא משנה במה תבחרו, הוא יהיה זה שבסוף צוחק עליכם על כך שבכלל קיימת דילמה.

הקליפ הבא...לא לפני השינה... או בכל זמן בו אתם מעוניינים לשמור על שפיותכם...

Ghost

טוב כל זה היה בעבר. אנו רואים מוות ואלימות מבוימים בכמעט כל סרט ותוכנית טלוויזיה. משחקי הכס ממזמן העלו את הרף של תאטרון האימים. הומור שחור נהפך למקובל, ובנינו הוא כבר ממזן אפור. ואירוניה קיצונית היא הסטנדרט של כל סאטירה. לא ניתן לזעזע אנשים עם אותו דבר לנצח, בסופו של דבר הטאבו נהפך למנהג.

אז מה הפעם מושך את תשומת ליבם של אנשים היום ? אנו בתקופה בה אנו חשים מאיומים מצד הטרור, ממשלות לא יציבות, כלכלה קורסת ואנו פוחדים עד מוות מסכנה מבפנים. מכך שכל אחד יכול להוות איום שאין לעולם דרך יעילה להתמודד איתו. זו הסיבה לכך שסרטי זומבים נהפכו ללהיט בעשור האחרון

מה שצריך על מנת לזעזע אנשים היום לא דורש אלימות מוקצנת או עמודים של אש. צריך תחושה של מנהיג כריזמטי העוטף אותך באווירה רוחנית ושולח אנשים למסע צלב למען הסמל של הרשע.

גוסט (רוח רפאים) היא בדיוק הלהקה הזו. המנגינה שלה היא שילוב מעניין בין דום מטאל לפופ. לא נשמע נורא, נכון ?

חברי הלהקה אנונימיים ובעלי עילום שם, מזדהים רק בתור השדים חסרי השם, יחד עם סולן הלהקה המכונה פאפא אמריטוס השני. הפאפא לוקח לעצמו את המראה של אפיפיור, אך לא למען ישו הלהקה מתפללת. ההופעות נראות כמו טקס דתי ,ובמידה מסוימת הן אכן כך, כאשר הקהל הוא ציבור המאמינים אשר הומרו למען האל האמיתי, לפי שירי הלהקה, מלאך האור הידוע בתור לוציפר, השטן.

לא התגברנו כבר על שטניזם ? לא שזה משנה, יגידו מה שהם רוצים, כולם יודעים שהאל האמיתי היא מפלצת הספגטי המעופפת.

הקליפ הבא כולל את האפיפיור.

זה הכל להפעם. נמשיך שבוע הבא עם עוד כתבות

אם יש לכם שיר,אלבום,אומן שאתם אוהבים או כל כתבה אחרת שתרצו לפרסם, שלחו אותה אליי או אל אחד מחברי המערכת. עד אז, תהנו מהמוזיקה.

הערה: רוצים שהכתבה שלכם תופיע בעיתון ? שלחו אותה אלינו
Efratmima.nsnp@gmail.com