כולם יודעים שאם נמשיך ללכלך זה לא יגמר בטוב...טוב,כמעט כולם, בעלי המפעלים בהחלט מעדיפים להעלים עין. אך חוץ מהם זה ברור ששום דבר טוב לא יקרה מעולם שמלא בזבל. אך זה לא אומרת ששום דבר מצחיק, מלהיב ומרגש לא יקרה. הפעם במדור משחקי מחשב אנו מוצאים בין ההריסות משחק שכולו זהב.
משחקי הרפתקאת אצבע והקלק הם חרב פיפיות. מצד אחד נורא קל להבין אפילו לחתול שלי להבין כיצד משחקים בהם. ההוראות נמצאות בשם - זה משחק שיש בו הרפתקאה ,אתה מצביע עם העכבר ומקליק. מי בכלל צריך שיעור למשחק אצבע והקלק ? אך מצד שני ההגיון במשחקים כאלו הוא כזה ש...לא קיים. כל פעולה פשוטה חייבת להיגרר לתגובות שרשרת שיכולות להיות מקובלות ואפשריות רק בלה לה לנד.
רוצה לפתוח דלת ? קלי קלות ! כל שעליך לעשות זה ללכת לדלת, לגעת בידית, ללחוץ על הכפתור הסודי על הידית (שאתה הרי יודע שנמצא שם כי פענחת כתובת סתרים בקבר אינדיאני מתחת לפסנתר שהיה מתחת למפת שולחן שהייתה מתחת לחתלתול) גרזן יפול מהשמיים, איתו אתה כמובן תצטרך כדי לכרות עץ בגינה שיפול על מכונית ובכך היא תתפוצץ ותעיף את העץ למעבורת חלל (אל תשכח לפני כן ללכוד זבובים כדי לקנות עכבישים מעביש ענק שאיתם תתניע את הרכב, כי אלו עכבישים מתפוצצים) המעבורת חלל תתרסק ותפגע באסטרואיד , שהוא יפול גם כן וישמיד את כל צורות החיים על כדור הארץ. לאחר שזה יקרה תיקח את אחת מהעצמות של של השכנה שלך ותשלב אותה עם ברווז הגומי שהיה איתך (כמובן) על מנת לבנות פורץ מנעולים. חשוב מאוד להתעלם מכך שזה לא הגיוני בכלל מכנית, כי זה החלק הכי שפוי של הפסקה עד כה, אז אל תתלונן. עם פורץ המנעולים אתה ראשי לפתוח את הדלת (לאחר הקרבת הנשמה לשטן על מנת שהוא ילמד אותך כיצד לפרות מנעולים, כמובן). ואני יודע מה אתם חושבים , כל זה כדי לפתוח דלת ? איזה בזבוז של זמן ! זה מגוחך ! למה לא פשוט לשבור אותה עם הגרזן ?!
המשחק של היום הוא למעשה שלושה משחקים. אך הם כולם די אותו דבר אז אני אתיחס אל כולם יחדיו. לאחרונה החנות המקוונת הפופולארית Steam החלה למכור מארז של כל שלושת המשחקים של טרילוגית Deponia. בעקבות העובדה שכל אחד מהמשחקים האלו בנפרד הוא משחק אדיר, זו עובדה אדירה שיש להאדיר אותה, מכירה של כל שלושת המשחקים ביחד במחיר מושך יחד עם תוכן בונוס כגון מפת עולם מדהימה זה בהחלט משהו מדהים שיש להיות מודהם ממנו. אז לכו לקנות את המשחק! עכשיו! אני מחכה....מעניין אם אני אוסיף עוד קפאין לקפה זה יעזור עם ההתמכרות שלי ...נו ? למה אתם מחכים ? לכו לקנות את המשחק ! אהה ...אתם מאלו שרוצים לדעת קודם על מה מדובר לפני שאתם מוציאים כסף עליו. לא שזה משנה. מה תעשו עם הכסף הזה בכל מקרה ? בטח תבזבזו אותו על דברים חסרי ערך כמו אוכל, מים וחשמל . פתתי. טוב, תנו לי לעזור לכם ולהסביר לכם מדוע אתם יכולים לדחות את האוכל מים וחשמל לטובת משחק טוב. כן ,אני יודע שאתם צריכים חשמל כדי לשחק. אך בלי אוכל ומים !
 |
| הבר בביוב, בו נמצאים , בהחלט לא ג'ון מרסטון ,בהחלט לא גייברש טריפווד ובהחלט לא מריו. לא. אפילו לא דומה. |
כאשר התחלתי לפני כשנה שנתיים לשחק במשחק הראשון, אהבתי אותו ישר מההתחלה. ישר מהשיעור. ואני יודע, מי בכלל צריך שיעור למשחק אצבע והקלק ?! וזה לא כאילו המשחק משנה את הנוסחה ודורש הסברים. אבל המשחק הפתיע אותי עם ההומור שלו שהצליח לפגוע בול לטעם שלי יותר מכל משחק או ...כל דבר אחר. השיעור הוא בדיחת שבירת החומה הרביעית , רק שאני לא בטוח שהיא בכלל שבורה, או שהיא הייתה קיימת. פשוט תראו בעצמכם:
המשחק מספר על האחד , היחיד , זה הוא רופוס ! הוא נער אשפתות חסר תועלת שכל דבר שהוא נוגע בו עולה בלהבות. כמובן רופוס לא מודע לכך כיוון שכל פעם שזה קורה שדה הראייה שלו מוסתר על ידי האגו העצום שלו. כן, מדובר באנטי גיבור הקומי המושלם. הוא אגואיסט, הוא שחצן, הוא יהיר והוא אימפולסיבי. והוא אחת מהדמויות החזקות שהכרתי. אי אפשר שלא לאהוב אותו. הוא בעל כוונות טובות בסופו של יום, אך הוא מונע על ידי היבריס במקום יצר אצילי. הוא כל מה שגיבור טוב לא אמור להיות, ולכן כל כך קל להתחבר אליו. בכולנו קיימת אופי של דמות כזו. כולנו מדי פעם עושים טוב לאחרים מתוך אינטרסט, כלונו מדי פעם מתעלמים מהנזק שאנו עושים כי אנו בטוחים שעשינו עבודה מושלמת. כולנו פעם אחת הפרדנו זוג אוהבים אחד מהשני, את האחד הפכנו לעבד חסר מוח ואת השניה מכרנו לקוף בתמורת חמישה שקלים. טוב, אולי רק אני.
רופוס אובססיבי להגשים מטרה אחת. כיוון שיצור נעלה שכמוהו לא ראוי לחיות בזוהמה של עולם האשפה דפוניה, הוא יחיה בעולם האגדי שבשמיים איליסיום. משימה שכולם טוענים שבלתי אפשרית. איליסיום למעלה בשמיים, אולי בכלל אגדה. כיצד הוא ,מכל האנשים, אמור להגיע לשם? וגם אם יצליח, הם ישר יבעטו אותו חזרה לדפוניה , הרי מדוע האצילים של איליסיום יקבלו נער אשפתות כמוהו?
אך הכל משתנה כאשר רופוס מוצא נערה שנפלה מהשמיים. הארוס של הנערה יוצר קשר עם רופוס ומבטיח לו שאם יביאה בשלום הוא יקח אותו לאיליסיום. אך כאשר הוא משיב את הנערה, שמה גול, הוא נתקל בקנוניה בסדר גודל עולמי. רב עולמי ליתר דיוק. גול וארוסה, קליטוס (שנראה בצירוף מקרים מדהים בדיוק כמו רופוס) הגיעו לדפוניה על מנת לבדוק האם מישהו עדיין חי על הכוכב המזוהם. קליטוס, בשיתוף פעולה עם פקידים בצבא האורגנון (Organon), מתכננים להשאיר את העובדה שדפוניה מאוכלסת בסוד, על מנת לקבל את האישור לפוצץ את הכוכב.
כאן מתחילה הרפתקאה רחבה כאשר רופוס מסרב להגשים את חלומו. לא בגלל שאכפת לו מהחיים של כולם, אלא בגלל שתחושות המצפון מגרדות והוא רוצה שהן יפסקו.
משחק הרפתקאות הוא די פשוט אז באמת אין הרבה על מה להתייחס בביקורת. וזה טוב , כי על דרגון אייג' חששתי שהביקורת תהפוך לסגה אדירה. נתחיל עם הדבר הכי חשוב במשחק הרפתקאה, וזו ההרפתקאה.
הסיפור הוא טוב. הוא בנוי היטב, מרתק, מלא בטוויסטים מפתיעים שלעולם לא מגיעים משום מקום , שזה חשוב. ועם כל זאת קל לעקוב אחרי העלילה. והיא די יצירתית ,כן זה בסופו של דבר להציל את העולם, אך הדמויות המפותחות הופכות כל אלמנט בסיפור ליחודי. הדמות של רופוס, כפי שכבר הסברתי, היא אנטי גיבור מושלם, בלי שום דבר חיובי להגיד עליו חוץ מכך שבאמת אכפאת לו ויש לו מצפון, גם אם לא תמיד מתפקד. הוא לא יעשה במכוון מעשה רע, אך הוא תמיד יגרום לצרות בצורה הכי מגוחכת שיש. שאר הדמויות הראשיות לא פחות מעניינות. גול היא אינטלגנטית, נועזת והיחידה שמאמינה ובוטחת ברופוס, גם אם יש לה את כל הסיבות לסתור לו. קליטוס הוא האנטיגוניסט השוויצר שלעולם לא מסתכל לפשוטי העם בעיניים. ארגוס הוא המפקד הצבאי הקשוח והאכזר. יש את הדוקטור העסוק, בוזו הענק השלב והרציני. ואף דמויות משנה מקבלות יחס ונפח, החל מרובוט בריטי אומלל ותמים, מנהיג המחתרת הכריזמטי בעל בעיות דיבור ומבטא מצחיק, מוכרת נשק קשוחה שיודעת רק לאיים , מנהיגת ארגון פשע לא מאורגן בעלת תסמונת טורט.
כל כך הרבה דמויות טובות שניתן ליצור סיפור מעניין רק על אחת מהן.
הוסיפו לכך חוש הומור מפותח שבאמת יהיה בזבוז מצידי לפרט עליו. אם התמונות, הסירטונים ומה שסיפרתי עד כה על המשחק לא גרם לכם לגחגח , אז שום דבר לא.
אך כמובן למשחקי הרפתקאה תמיד צד אפל, וזה כשהם צריכים להיות משחק. ודפוניה לא ניצל מגורל זה. אני אגיד את זה כבר עכשיו - מדובר בבעיה של הסוגה כולה. אם משחק הרפתקאה פועל על פי כללי ההגיון הבריא, אז לא קיימת אף חידה ואז מה בכלל הטעם לשחק ? אך אם הוא מאתגר אז הוא תמיד יהיה מאתגר מדי בצורה שלא נותנת מקום לחשיבה אמיתית, אלא רק ניחושים. או להסתכל על פתרונות באינטרנט. אם אתם אוהבים או שונאים משחקי הרפתקאה דפוניה לא שונה. כן, ההגיון כאן לא קיבל את ההודעה שלו להגיע. זה לא תמיד כזה נורא, המשחק הראשון קל מספיק כדי לסיים אותו בפני עצמו. אך הבאים, במיוחד השני פשוט מטורפים. כיצד אני אמור לדעת שעל מנת להיכנס לצוללת עלי ללכת לשירותים מסוכנים בבר, לקבל נייר תועלת מחוספס, לתת אותו לרוקח העיוור בשוק, לקבל את מלפפון התגליות, להיכנס לחנות הגאג'טים, להכין מיץ מהמלפפון, לראות חזיון , לשבור משקפי שמש בלתי שבירים, לתת אותם לרובוט המוכר של החנות, לגנוב פרסה בלתי נראת בזמן שהוא מעמיד פנים שהוא לא רואה, להפוך לבילתי נראה, לגנוב את משקפי השמש הבלתי שבירים השבורים, לתקן אותם, לשים אותם על העדשות של המשקף של הצוללת ואז להיכנס ?!
וזה נהיה גרוע יותר במשחק השני והשלישי, שהם מוסיפים אלמנטים של משחקיות שאומנם מעניינים ואכן מרעננים טיפה את הנוסחא של הסוגה, אך בסופו של דבר הם רק תורמים לסבך אף יותר את המשחק. בסופו של דבר חלק רחב מהמשחק אני נעזרתי באינטרנט. וזה לא נקרא רמאות אם האתגר לא הגון.
ועכשיו לדברים הקטנים. המשחק הוא דו מימדי ומצויר ביד. הוא נראה יפה כמו סרט מצויר. וזה מראה שהולם את ההומור של המשחק. הוא צבעוני ויפה לעין. פס הקול הוא בסדר. אני חושב שהוא צריך להיות כזה. יש מצבים שבהם סימפוניה שלמה היא פשוט יותר מדי, ופס קול פשטני משאיר את תשומת הלב על המראה והדיאלוג. והדיאלוג הוא זהב. מעבר להומור טוב ודמויות מעניינות, המדובבים נשמעים מקצועיים, בלי יוצא מהכלל. המשחק תמיד נשמע מקצועי, משכנע והולם את הדמות. רופוס נשמע כמו מה שהוא אמור להיות - פרחח יהיר שחי בעולם משלו. גול נשמעת כמו גברת מנומסת אך אם זאת נועזת. הדוקטור נשמע כמו סטריאוטיפ של דוקטור.
התלונה היחידה היא הקולות של האורגנון, הארגוו הצבאי שמשמש בתור האויב. הם בעלי "זקן אלקטרוני" לפי המשחק, כלומר שהאוזניות שלי מתפוצצות כל פעם שהם מדברים. אני לא מבין למה הם הלכו על הכיוון הזה, הם יכלו לגרום להם להישמע מרושעים מבלי לגרום לי להתכווץ מכאבים ולאוזניות שלי להעלות עשן.
אז לסיכום, האם אני ממליץ על סדרת Deponia ? האם אתם סנילים ? ברור שאני ממליץ! ההומור, העלילה , הדמויות והדיבוב המושלם שווים כל גרוש. והקושי של החידות לא מסיר מהחוויה , רק בגלל הבדיחות שהפתרונות תמיד כוללים והסקרנות לדעת באיזה אופן מוזר הכל יגמר. אני ממליץ לשחק על פי הסדר, גם כי העלילה חשובה וגם כי המשחקים משתפרים עם כל המשך. הראשון הוא קצר וקליל, ברור שנועד להיות פרויקט קטן ונחמד. הוא פשוט וקצר , וההומור בו עובד , למרות שהוא עדיין מאוד עדין. השני פשוט משפר כל דבר בראשון, הוא יותר מצחיק, יותר מעניין, יותר יפה, יותר ארוך ויותר נועז בהומור שלו שכבר לא יתאים לילדים. אך למרבה הצער הוא הרבה יותר קשה והרבה פחות הגיוני. המשחק השלישי הוא הטוב מכולם, בעל ההומור הכי טוב , העלילה הכי טובה , ההומור נהפך למאוד שחור ואם זאת קיימים רגעים מאוד מרגשים ומעוררי חשיבה, כמו החלק בו רופוס נמצא בגהנום, שכמובן שם עליו לבצע את שלב השיעור שוב ושוב ושוב. וגם רמת הקושי יותר שפויה כאן, אך עדיין קיימות חידות עם פתרון משום מקום.
אם אתם רוצים סיפור קומדיה טוב בעל גוון אפי ובאותו זמן לצרוח לעבר המסך "ברצינות ?! הייתי צריך להשתמש במיישר בננות ?!" אז טרילוגית המשחקים Deponia היא בשבילכם.
המשחק מספר על האחד , היחיד , זה הוא רופוס ! הוא נער אשפתות חסר תועלת שכל דבר שהוא נוגע בו עולה בלהבות. כמובן רופוס לא מודע לכך כיוון שכל פעם שזה קורה שדה הראייה שלו מוסתר על ידי האגו העצום שלו. כן, מדובר באנטי גיבור הקומי המושלם. הוא אגואיסט, הוא שחצן, הוא יהיר והוא אימפולסיבי. והוא אחת מהדמויות החזקות שהכרתי. אי אפשר שלא לאהוב אותו. הוא בעל כוונות טובות בסופו של יום, אך הוא מונע על ידי היבריס במקום יצר אצילי. הוא כל מה שגיבור טוב לא אמור להיות, ולכן כל כך קל להתחבר אליו. בכולנו קיימת אופי של דמות כזו. כולנו מדי פעם עושים טוב לאחרים מתוך אינטרסט, כלונו מדי פעם מתעלמים מהנזק שאנו עושים כי אנו בטוחים שעשינו עבודה מושלמת. כולנו פעם אחת הפרדנו זוג אוהבים אחד מהשני, את האחד הפכנו לעבד חסר מוח ואת השניה מכרנו לקוף בתמורת חמישה שקלים. טוב, אולי רק אני.
רופוס אובססיבי להגשים מטרה אחת. כיוון שיצור נעלה שכמוהו לא ראוי לחיות בזוהמה של עולם האשפה דפוניה, הוא יחיה בעולם האגדי שבשמיים איליסיום. משימה שכולם טוענים שבלתי אפשרית. איליסיום למעלה בשמיים, אולי בכלל אגדה. כיצד הוא ,מכל האנשים, אמור להגיע לשם? וגם אם יצליח, הם ישר יבעטו אותו חזרה לדפוניה , הרי מדוע האצילים של איליסיום יקבלו נער אשפתות כמוהו?
אך הכל משתנה כאשר רופוס מוצא נערה שנפלה מהשמיים. הארוס של הנערה יוצר קשר עם רופוס ומבטיח לו שאם יביאה בשלום הוא יקח אותו לאיליסיום. אך כאשר הוא משיב את הנערה, שמה גול, הוא נתקל בקנוניה בסדר גודל עולמי. רב עולמי ליתר דיוק. גול וארוסה, קליטוס (שנראה בצירוף מקרים מדהים בדיוק כמו רופוס) הגיעו לדפוניה על מנת לבדוק האם מישהו עדיין חי על הכוכב המזוהם. קליטוס, בשיתוף פעולה עם פקידים בצבא האורגנון (Organon), מתכננים להשאיר את העובדה שדפוניה מאוכלסת בסוד, על מנת לקבל את האישור לפוצץ את הכוכב.
כאן מתחילה הרפתקאה רחבה כאשר רופוס מסרב להגשים את חלומו. לא בגלל שאכפת לו מהחיים של כולם, אלא בגלל שתחושות המצפון מגרדות והוא רוצה שהן יפסקו.
 |
| אל חשש , רופוס יודע קראטה ! אבל רק את הקטע עם שבירת הקרשים בו היד כואבת. |
משחק הרפתקאות הוא די פשוט אז באמת אין הרבה על מה להתייחס בביקורת. וזה טוב , כי על דרגון אייג' חששתי שהביקורת תהפוך לסגה אדירה. נתחיל עם הדבר הכי חשוב במשחק הרפתקאה, וזו ההרפתקאה.
הסיפור הוא טוב. הוא בנוי היטב, מרתק, מלא בטוויסטים מפתיעים שלעולם לא מגיעים משום מקום , שזה חשוב. ועם כל זאת קל לעקוב אחרי העלילה. והיא די יצירתית ,כן זה בסופו של דבר להציל את העולם, אך הדמויות המפותחות הופכות כל אלמנט בסיפור ליחודי. הדמות של רופוס, כפי שכבר הסברתי, היא אנטי גיבור מושלם, בלי שום דבר חיובי להגיד עליו חוץ מכך שבאמת אכפאת לו ויש לו מצפון, גם אם לא תמיד מתפקד. הוא לא יעשה במכוון מעשה רע, אך הוא תמיד יגרום לצרות בצורה הכי מגוחכת שיש. שאר הדמויות הראשיות לא פחות מעניינות. גול היא אינטלגנטית, נועזת והיחידה שמאמינה ובוטחת ברופוס, גם אם יש לה את כל הסיבות לסתור לו. קליטוס הוא האנטיגוניסט השוויצר שלעולם לא מסתכל לפשוטי העם בעיניים. ארגוס הוא המפקד הצבאי הקשוח והאכזר. יש את הדוקטור העסוק, בוזו הענק השלב והרציני. ואף דמויות משנה מקבלות יחס ונפח, החל מרובוט בריטי אומלל ותמים, מנהיג המחתרת הכריזמטי בעל בעיות דיבור ומבטא מצחיק, מוכרת נשק קשוחה שיודעת רק לאיים , מנהיגת ארגון פשע לא מאורגן בעלת תסמונת טורט.
כל כך הרבה דמויות טובות שניתן ליצור סיפור מעניין רק על אחת מהן.
הוסיפו לכך חוש הומור מפותח שבאמת יהיה בזבוז מצידי לפרט עליו. אם התמונות, הסירטונים ומה שסיפרתי עד כה על המשחק לא גרם לכם לגחגח , אז שום דבר לא.
וזה נהיה גרוע יותר במשחק השני והשלישי, שהם מוסיפים אלמנטים של משחקיות שאומנם מעניינים ואכן מרעננים טיפה את הנוסחא של הסוגה, אך בסופו של דבר הם רק תורמים לסבך אף יותר את המשחק. בסופו של דבר חלק רחב מהמשחק אני נעזרתי באינטרנט. וזה לא נקרא רמאות אם האתגר לא הגון.
 |
| מפלצת ריר - בדיוק היום התחילה להיות צמחונית. בהצלחה ! דרך אגב , יש לך ילדים טעימים עטופים בטורטויה עם מילוי רוטב בשר על השיניים שלך, רק שתדעי. |
התלונה היחידה היא הקולות של האורגנון, הארגוו הצבאי שמשמש בתור האויב. הם בעלי "זקן אלקטרוני" לפי המשחק, כלומר שהאוזניות שלי מתפוצצות כל פעם שהם מדברים. אני לא מבין למה הם הלכו על הכיוון הזה, הם יכלו לגרום להם להישמע מרושעים מבלי לגרום לי להתכווץ מכאבים ולאוזניות שלי להעלות עשן.
 |
| "לא מצאנו את מוכר החנות כבר חודשים, אישתו ואני. אך היא מתחילה להבין שלא ניתן להסתמך עליו, בני אדם לא אמינים כמו רובוטים" |
אז לסיכום, האם אני ממליץ על סדרת Deponia ? האם אתם סנילים ? ברור שאני ממליץ! ההומור, העלילה , הדמויות והדיבוב המושלם שווים כל גרוש. והקושי של החידות לא מסיר מהחוויה , רק בגלל הבדיחות שהפתרונות תמיד כוללים והסקרנות לדעת באיזה אופן מוזר הכל יגמר. אני ממליץ לשחק על פי הסדר, גם כי העלילה חשובה וגם כי המשחקים משתפרים עם כל המשך. הראשון הוא קצר וקליל, ברור שנועד להיות פרויקט קטן ונחמד. הוא פשוט וקצר , וההומור בו עובד , למרות שהוא עדיין מאוד עדין. השני פשוט משפר כל דבר בראשון, הוא יותר מצחיק, יותר מעניין, יותר יפה, יותר ארוך ויותר נועז בהומור שלו שכבר לא יתאים לילדים. אך למרבה הצער הוא הרבה יותר קשה והרבה פחות הגיוני. המשחק השלישי הוא הטוב מכולם, בעל ההומור הכי טוב , העלילה הכי טובה , ההומור נהפך למאוד שחור ואם זאת קיימים רגעים מאוד מרגשים ומעוררי חשיבה, כמו החלק בו רופוס נמצא בגהנום, שכמובן שם עליו לבצע את שלב השיעור שוב ושוב ושוב. וגם רמת הקושי יותר שפויה כאן, אך עדיין קיימות חידות עם פתרון משום מקום.
אם אתם רוצים סיפור קומדיה טוב בעל גוון אפי ובאותו זמן לצרוח לעבר המסך "ברצינות ?! הייתי צריך להשתמש במיישר בננות ?!" אז טרילוגית המשחקים Deponia היא בשבילכם.
רוצים להעלות כתבה משלכם ? תכתבו ותשלחו ישירות אליי לכתובת המייל הבאה :
ירין, כתבה מצוינת. המשחקים נשמעים קורעים מצחוק, אבל משחקים מהז'אנר הזה לא מעניינים אותי ואני לא אוהב אותם בגלל שזה מעצבן אותי שצריך ללחוץ על העכבר כל הזמן ואני לא יודע מה נכון או לא. גדעון.
השבמחקהחיים בזבל הם סירחון גומר חשוב לא להעביר את זה למציאות
השבמחקזה גאוני יקיר משה שם טוב
השבמחק