יום שלישי, 27 באוקטובר 2015

מהי יהדות ?

Related image

שלום לקוראים וקוראות יקרים ויקרות, התחשק לי לספר לכם על היהדות שהיא  היא לאום, דת, ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט באזור המכונה על שמם ארץ ישראל. המשתייכים אליה מכונים יהודים, עברים או בני ישראל. כקבוצה אתנית מונים כיום היהודים כ-14 מיליון בני אדם, המפוזרים בארצות שונות בעולם, ובעיקר בישראל, בארצות הברית ובמדינות אירופה.

מעל בסיסה של היהדות צמחה הנצרות שהיא ממש לא קרובה ליהדות כי בנצרות נאמר שישוע "הוא בנו של אלוקים"  והיהדות לא מקבלת את הטענה הזו, והדת השנייה היא דת האסלאם שהיא יותר קרובה ליהדות כי שתיהן מאמינות אל אחד בלבד וגם בתקופה ההיא האסלאם היה יותר סובלני ומתון כלפי היהודים בניגוד לנצרות ששנאה את היהודים ואף רדפה אותם בזה שראו "רוצחי ישוע" וכל מיני דברים...  ושתייה לכם קריאה נעימה והנה שני ציטוטים משני ספרים קדושים:

התורה אומרת "לא תרצח"

והקוראן אומר "מי שהורג אדם... זה יהיה כאילו הוא זה שהרג את כל האנושות"


היהדות היא דת, תרבות ולאום שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט באזור המכונה על שמם ארץ ישראל. המשתייכים אליה מכונים יהודים, עברים או בני ישראל. כקבוצה אתנית מונים כיום היהודים כ-16 מיליון בני אדם, המפוזרים בארצות שונות בעולם, ובעיקר בישראל, בארצות הברית ובארצות אירופה.

היהדות כדת היא הראשונה מבין שלוש הדתות המונותאיסטיות של ימינו. זוהי הדת שעל בסיסה צמחה הנצרות, והדת שהייתה המשפיעה ביותר על היווצרות האסלאם, אך שלא כמותם, היא אינה דת מיסיונרית. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב, ובקרב היהדות הרבנית גם התורה שבעל פה.

מקור השם :

השם "יהדות" נגזר משמה של ממלכת יהודה, שעל פי אטימולוגיה מקראית נקראת על שם שבט יהודה, הנקרא על שם אביו הקדמון, יהודה בן יעקב. כבר במקרא מצוי המונח "יהודית" כציון לשפתם של תושבי ירושלים אשר בממלכת יהודה, והדמונים (demonym) "יהודי" כציון לאדם שהשתייך לעם שמוצאו מממלכת יהודה. ממלכת ישראל חלקה דת ופולחן עם ממלכת יהודה והמקרא רואה בה כשבטים אחים לשבטי ממלכת יהודה, אולם ישראל חרבה על ידי האימפריה האשורית ותושביה הוגלו או הוטמעו בממלכה השכנה, ממלכת יהודה.


מצווה :

ביהדות, מצווה היא ציווי המופנה כלפי האדם, ושעליו לנהוג על פיו בהתאם לדת היהודית. מקור המצוות בספרי המקרא. המסורת היהודית שבעל פה הוסיפה מצוות נוספות ופירשה את הקיימות, אם כי התורה שבעל פה איננה מקובלת על כל הזרמים ביהדות. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה "צו", (ציווי). מלשון חז"ל ואילך, המונח "מצווה" כולל את כלל ציוויי התורה כפי שהן מרוכזות בהלכה היהודית, על אף שבלשון המקרא ישנה הבחנה בין סוגי ציוויים שונים שיש לשמור - מצווה, חוק ומשפט: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת 'הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם." (ספר דברים, ז יא).

בפרשנות, תכלית המצוות היא להביא את האדם לדבקות באל ולקדושה, כפי שעולה מנוסח ברכת המצוות -"ברוך אתה ה'... אשר קדשנו במצוותיו". בספרות חז"ל חוזרת ונשנית הדרישה מהאדם לעסוק בתורה ובמצוות "לשמן" - כלומר מתוך אהבת ה' ולא למטרת רווח או שכר.

גיור :

על אף שהיהדות אינה דת מיסיונרית, אנשים שאינם יהודים יכולים להצטרף אליה לאחר שעברו תהליך של גיור ולאחר שהצהירו כי הם מוכנים לקבל על עצמם את עול המצוות וכי רצונם להצטרף לאומה היהודית.
היהדות רואה גם במי שאיננו יהודי בעל תפקיד רוחני בעולם, ובעקבות כך מוטלת על כל מי שאיננו יהודי החובה לקיים שבע מצוות המכונות "שבע מצוות בני נח" (בהן האיסור לעבוד עבודה זרה וכן מצוות שונות ש"בין אדם לחברו").
היהדות רואה במאמיניה לאום ולא רק דת, כפי שמדגישה התורה את המטרה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט ו). עם זאת, ההשתייכות ללאום היהודי אינה מבוססת על מכנה ביולוגי אלא על ערכים רוחניים, וכל אדם מכל מוצא יכול להתגייר ולהתקבל לעם היהודי. היסוד לדיני הגיור נמצא במגילת רות בו מתואר המעבר הכפול שעושה רות באומרה לנעמי: "עמך עמי ואלהיך אלהי".

אירועים מכוננים בתולדות היהדות :

התורה :

על פי התנ"ך והמסורת, יסוד היהדות טמון במהפכתו המונותאיסטית של אברהם (1811 לפנה"ס או שנת א'תתקמ"ח לכרונולוגיה היהודית המסורתית), אשר עלה לארץ ישראל מאור כשדים בעקבות ציווי אלוהי. אברהם הוא גם הראשון שנצטווה לקיים ברית מילה, שהפכה למצווה מרכזית הנהוגה עד היום. לפי הכתוב, בסוף תקופת האבות גלו בני ישראל 210 שנה בארץ מצרים, ולאחר מכן נערכה יציאת מצרים בהנהגת משה, בהתערבות אלוהית. בהר סיני ניתנה התורה לעם. לאחר 40 שנות נדודים במדבר, ואז כבש את (ארץ כנען) והתנחל בה.

התקופה הישראלית :

תקופת ההתנחלות, תקופת השופטים וממלכת ישראל המאוחדת.

תקופת בית ראשון: פעולת הנביאים וכתיבת התנ"ך.

תקופת גלות בבל: תקופת הגלות, 70 שנה. נס פורים שבסיומו עלו כמחצית העם בחזרה אל הארץ ובנו את בית המקדש השני, באישור כורש.

תקופת בית שני: חתימת התנ"ך, חורבן הבית והמרד הגדול.


הנה שני סרטונים נחמדים על התפילה היהודית  :


תגובה 1:

  1. כתבה נחמדה ומלמדת מאוד לכולנו, לרוב שהרבה ידעו את רוב מה שכתבת או את הרוב. אולי בפעם הבאה תגיד את דעתך על המצוות היהודיות ותעשה השוואה בין התורה לקוראן ותראה את הדמיון ביניהם כשזה מגיע לדאגה לאחר.
    נ.ב. הנה בדיחה על הנצרות הקתולית: ויהי בוותיקן בימי הביניים, ויגד האפיפיור: "ולצטט את ספרנו הקדוש: 'ויהרוג נוצרי טוב את הכופרים היהודים על שלא האמינו בישו, או בגלל שהם לא מחללים ילדים קטנים כמו כומר נוצרי קדוש' אמן" (הבדיחה היא שהנצרות הקתולית רק הרגה אנשים וחיללה ילדים קטנים).

    גדעון.

    השבמחק