יום רביעי, 30 במרץ 2016

מדור מוזיקה: האלבום הלבן The White Album מאת גדעון שדה

שלום לכולם! כאן גדעון עם מדור המוזיקה שוב כי אף אחד אחר לא מוכן לכתוב בו... בכל מקרה, משום שחסר לי רעיונות השבוע, ובגלל שכנראה ירין יהרוג אותי אם אשכח מהמדור הזה, אני בחרתי לעשות על מוזיקה ולא סתם מוזיקה, אלא מוזיקה משנות השישים. אה... שנות השישים, כאשר החיפושיות והרולינג סטונס היו בשיא הפופולאריות, ועוד הרבה מאוד דברים קרו בתעשיית המוזיקה (לא שאני יודע כי אני לא ירין). עכשיו בואו נהנה מקצת מוזיקה.


האלבום בו נעסוק היום הוא האלבום הלבן מאת החיפושיות, להקה שאני מאוד אוהב. החיפושיות התחילו כלהקת בנים כמו One Direction של היום, רק החיפושיות היו טובים ורצו להגיד משהו חשוב. האלבום הלבן הוא האלבום הגדול והמפורסם ביותר שלהם וכולל את רוב השירים שלהם, האגדיים, הטובים והפחות טובים.

הנה התמונה:

וואו. היופי שבפשטות חברים. כזה פשוט שזה יפיפה.


עכשיו אני מאוד אוהב את החיפושיות ואת השירים שלהם, ובעיקר את השירים שיש להם דברים חשובים להגיד, אבל אני אני יודע שהם לא הלהקה הטובה בכל הזמנים ומי שכן חושב כך זה לגיטימי בכל מובן לחשוב כך אבל רק תכבדו את דעות האחרים.

שיר ראשון שאדבר עליו מתוך האלבום הוא אתמול (Yesterday), המדבר על אהבה ועצב של אדם עקב עזיבת אהובתו, בין אם היא מתה או שהם פשוט נפרדו. המוזיקה היא מלודית, נפלאה, עוצמתית וגורמת לי להרגיש עצב רב. המילים של השיר אני לא זוכר אז אני מקווה שתאהבו את השיר כי אני מת עליו:


השיר הבא שאדבר עליו הוא מעבר ליקום (Across the Universe) שנכתב כנראה אחרי שהותם בהודו כי בשיר זה הם מנגנים בנוסף לכלים הרגילים שלהם גם בכלי נגינה מהודו ונדמה לי שהמילים הן סוג של מנטרה או שירה על ערכיו של הדלאי למה או משהו כזה... אוקיי, אין לי שמץ של מושג. תראו בעצמכם ותנסו להבין אם זה שיר עמוק או שהם פשוט כתבו את השיר במהלך "טריפ" של LSD.



אוקיי, עכשיו לאחרון של היום ובלי תחרות האהוב עליי מכל שירי החיפושיות: מהפכה (Revolution). השיר הוא בעל קצב של שיר רוק וכמו להקות רבות בתקופת מלחמת ויאטנאם השיר יוצא נגד מהפכות אלימות ומלחמות וקורא למהפכה לא אלימה ודמוקרטית. המילים יפיפיות ומלאות בתוכן שאתה רוצה לשמוע. השיר הוא שיר רוק נהדר עם מסר חזק לגבי התקופה ההיא ואני מקווה שתאהבו אותו גם כן.


טוב, עד כאן הכתבה במדור המוזיקה ואם זה לא מספיק ארוך בשבילכם, לכו תקראו את הכתבות של ירין. אני אמרתי את שלי ומקווה שתיהנו מהמוזיקה.

ביי ביי. 

8 תגובות:

  1. תשובות
    1. שאלה מה היה סרטן שלי מצחיק

      מחק
  2. כתבת ממש יפה גם בעיני ובאורך מעולה! אל תתנצל כי כתבות ארוכות מידי קשה לקרוא. בחרת שירים יפים, (אני הכי אוהבת את הראשון...) וזה מתוק שהתייחסת גם לעטיפה של האלבום. הם באמת היו להקה שהשפיעה מאד על המוסיקה בעולם, ומגיעה להם כתבה בפאזל!!

    השבמחק
  3. גדעון, איזה כיף לקרוא על אלבום שאני ממש אוהב בעצמי. אני לא מבין איך לא דברנו על הביטלס כל היום, אני בטוח שאנחנו יכולים. לא הכרתי את הביצוע הזה של Across the Universe, הוא נורא יפה. יש גם גרסא יפה של זמרת בשם Fiona Apple, שבאופן כללי מאוד מוכשרת.
    לשיר Revolution לפי מיטב ידיעתי יש שתי גרסאות, אחת איטית, שהופיעה באלבום ועוד אחת מהירה, שביחד עם השיר Hey Jude הופיע רק כסינגלים כדי לקדם את האלבום, ולא היו בהדפסה הסופית (יש גם את revolution 9. אבל זה סתם).
    באופן כללי אני מעדיך את Rubber Soul ו Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (הם נראים לי גם היסטורית ומוזיקאלית יותר מעניינים)ץ
    דבר אחרון - אני מאוד ממליץ לך לראות את הסרט I Am Sam, ואפילו לעשות עליו קצת מחקר. הוא מלא בקאברים של שירים של הביטלס, והמון אנקדוטות ואזכורים אליהם, חוץ מזה שאני לא יכול לראות את הסרט הזה בלי לבכות לפחות בשלוש נקודות שונות.
    כתבה נפלאה!
    הלל

    השבמחק
    תשובות
    1. נ"ב מרלין מנסון (שיש לי תחושה שירין יאהב אותו) הגיב למה שהוא ראה כהצביעות של ג'ון לנון בשיר Revolution, והגיב בשיר שלו Disposable Teens עם השורות:
      "You say you want a revolution, man, and I say that you're full of shit"
      הלל

      מחק