שלום לכם קוראים וקוראות יקרים ויקרות, אני רוצה להגיש בפניכם כתבה על
יום ירושלים שיצוין מחר ( 24.5.2017 ) קודם כל הקדמה על יום ירושלים : יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר (מ"ג
בעומר) לציון "איחוד העיר ירושלים" תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז,
לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים" ובנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים את היום
יום "שחרור ירושלים", יום "חרות ירושלים", או "יום איחוד ירושלים", מתוך נקודת מבט הרואה
בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר, והשקפה
זו קיבלה חיזוק בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים
בירושלים ומחוצה לה וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים,
ובמקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.
אני באופן אישי לא חוגג את יום ירושלים אבל אני כן אוהב את העיר הזו
משום שהיא קדושה לשלושת הדתות המונותאיסטיות שהן היהדות, הנצרות, והאסלאם
וגם אני נוסע עם קבוצה של אנשים להתפלל בעיר שזה כולל קניות ועוד... אני כל הזמן עובר דרך שער האריות השער שבו הצנחנים עברו בו לפני 50 שנה, בינתיים שתהיה לכם קריאה נעימה
ויום ירושלים שמח ואם אתם\אתן רוצים\רוצות לקרוא יותר בהרחבה תלחצו על "קרא עוד".
כיבושה של העיר ירושלים :
בכ"ט בנובמבר 1947 נקבע בתוכנית
החלוקה של האו"ם כי ירושלים תהיה עיר בשליטה בין-לאומית, ואולם עם פרוץ מלחמת
העצמאות ניסו שני הצדדים, היהודים והערבים, לתפוס את השליטה בה. הכוחות הערביים חסמו
את הדרך לירושלים בפני יהודים ואף הפסיקו את זרם המים לעיר. רק שיירות של משוריינים
הצליחו – במחיר דמים כבד – לפרוץ לעיר ולהביא אספקה ליושבים בה.
ב-14
במאי 1948,
עם צאת הבריטים מהארץ, החלה השתלטות הכוחות הישראליים על מתחמי השלטון הבריטי, וב-18 במאי הגיע
הלגיון הירדני אל העיר ונכנס לעיר העתיקה. ב-19
במאי הצליח כוח של הפלמ"ח להיכנס דרך שער ציון אל הרובע היהודי
ולהביא אספקה ותגבורת, אך למחרת שוב השתלטו הערבים על אזור שער ציון והמצור על הרובע
חודש. ב-28
במאי נפל הרובע בידי הירדנים, מגניו נלקחו בשבי ובתי-הכנסת שבו נהרסו.
ב-1
ביוני נפתחה דרך בורמה והמצור על ירושלים החל להתרופף.
19 שנה הייתה
ירושלים מחולקת. ישראל החזיקה בחלקה המערבי וירדן החזיקה בחלקה המזרחי, ובו העיר העתיקה
ובתוכה הר-הבית והכותל המערבי. הר-הצופים, עם בית החולים "הדסה", האוניברסיטה
ובית-הקברות, נשאר מובלעת בשליטת ישראל בעיר המזרחית. ישראל הכריזה על ירושלים כבירתה
והעבירה לירושלים המערבית את מוסדות השלטון.
בבוקר ה-5
ביוני 1967
פרצה מלחמת ששת הימים. בירושלים החלה המערכה עם פתיחת הירדנים באש בניסיון
לפרוץ דרך שטח מטה האו"ם (ארמון הנציב לשעבר) לדרום ירושלים ונמשכה שלושה ימים
בלבד. הפריצה נהדפה, ובהתקפת נגד כבשו לוחמי חטיבת ירושלים של צה"ל את בניין מטה
האו"ם ואת מוצב "הנקניק" שלידו וחסמו – בכיבוש הכפר צור-באהר ומוצב
"הפעמון" – את הכביש הירדני לבית-לחם. כך נותקה ירושלים המזרחית מדרום. בשלב
מאוחר יותר התנהלו קרבות קשים שהסתיימו בכיבוש שכונת אבו-טור הערבית.
הנה שני סרטונים נחמדים + שלושה תמונות של ירושלים : בצד הראשון הם בשחור לבן ובצד השני הם בצבע :
תצלום הצנחנים בכותל המערבי
יצחק רבין, עוזי נרקיס ומשה דיין
נ.ב : אני פרסמתי כתבה על העיר ירושלים ואתם מוזמנים לקרוא ולהגיב בזמנכם בפנוי :
סאם, התרגשתי מהדברים האישיים שכתבת על היחס שלך ליום ירושלים.
השבמחקמאוד יפה סאם, אבל אתה לא זה שאומר שירושלים מאוחדת פיזית אבל מחולקת בעיני כל מי שבתוכה?
השבמחקסאם, התמונה האחרונה שצירפת, של שער האריות, מרגשת מאוד וממחישה את השינוי שעברה ירושלים ב-50 השנים האחרונות. תודה שעזרת לנו להתחבר ליום ירושלים
השבמחק