שלום לכם קוראים וקוראות נכבדים ונכבדות, אני רוצה לשתף בסרט די מגניב
שנקרא יום שישי ה-13 שהוא סרט אימה אמריקאי עצמאי, אשר בוים על ידי שון ס. קנינגהאם ונכתב על ידי
ויקטור מילר. בסרט מככבים בטסי פאלמר, אדריאן קינג וקווין בייקון, באחד מתפקידיו המוקדמים.
הסרט מספר על חבורת צעירים הפותחים מחדש מחנה קיץ נטוש זה שנים לאחר שילד צעיר בשם ג'ייסון וורהיס טבע
בשטח האגם של המחנה. אחד אחרי השני, הצעירים נופלים קורבן לרוצחת מסתורית.
בתור אחד שצפה בסרט הזה אני נהניתי בלצפות
בו וזה סרט די טוב ומי שאוהב לצפות בסרטי אימה אני ממליץ לכם לצפות הזה ותאמינו לי
אתם תאהבו אותו + בסרט הזה ג'ייסון וורהיס הוא לא הרוצח אלא אימא שלו היא זו שרוצחת כנקמה למה שקרה לבן שלה במחנה הזה. ג'ייסון מתחיל לרצוח רק אחרי שהוא רואה שאימא שלו נרצחה על ידי
אליס שהיא השורדת היחדה שנשארה בחיים ומשם בעונות הבאות ג'ייסון מתחיל את מסע הרציחות שלו.
בינתיים שתהיה לכם קריאה נעימה + מי שיש לו לב חלש שפשוט לא יצפה בסרט הזה.
העלילה :
הסרט מתחיל בשנת 1958 כששני מדריכי מחנה
קיץ במחנה אגם קריסטל, בארי וקלודט, מתחמקים מערב שירה בציבור במחנה כדי לקיים יחסי
מין. לפני שהם יכולים להתפשט לגמרי, תוקף בלתי נראה מתגנב לחדר ורוצח את בארי. קלודט
המפוחדת מנסה לברוח אך הרוצח חוסם את דרכה ורוצח גם אותה.
הסרט לאחר מכן נע קדימה ליום שישי, 13 ביוני
1980; נערה צעירה בשם אנני פיליפס נכנסת למסעדה קטנה ושואלת איך להגיע למחנה אגם קריסטל,
לנוכח תדהמתם של הסועדים. אנוס, נהג משאית מהמסעדה, מסכים לתת לאנני טרמפ עד חצי הדרך
למחנה. זקן מוזר אשר מכונה על ידי תשבי העיירה ראלף המשוגע מגיב על הידיעה על פתיחתו
מחדש של המחנה על ידי כך שהוא מזהיר את אנני ש"גורלה נחרץ". במהלך הנסיעה,
אנוס מזהיר אותה על המחנה, ומגלה לה כי נער צעיר טבע באגם קריסטל בשנת 1957, שנה לפני
הרצח הכפול שהתרחש. אחרי שהיא נפרדת מאנוס, אנני תופסת עוד טרמפ, הפעם בג'יפ. אחרי
נסיעה קצרה הנהג עוקף את המחנה וממשיך בנסיעה. אנני מבקשת להפסיק את הנסיעה אך הנהג
שפניו לא נראות אינו מקשיב לה. מחוסר ברירה היא קופצת מהרכב ובורחת ליער הסמוך. הנהג
משיג אותה ומשסף את גרונה.
לאחר מכן, אליס עולה על קאנו ושטה לאמצע
האגם ונרדמת. בבוקר למחרת, אליס מתעוררת למשמע סירנות משטרה. אך שמחתה של אליס נמוגה
כאשר גופתו הרקובה של ג'ייסון צצה מעל פני המים ומפילה את אליס מהקאנו. כל זה מתברר
כסיוט כשאליס מתעוררת בצרחות בבית חולים, שם סמל טירני אומר לה שהם משכו אותה מן האגם.
אליס מיודעת כי כולם מתים; כשהיא שואלת על ג'ייסון, טירני מודיע לה שהם לא מצאו בכלל
ילד, מה שמשאיר אותה עם הרושם כי "הוא עדיין שם".
הפקה + פיתוח :
"יום שישי ה-13"
בוים והופק על ידי שון ס. קנינגהאם, אשר עבד בעבר עם הבמאי וס קרייבן על הסרט הבית
האחרון משמאל. קנינגהאם, בהשראת סרטו של ג'ון קרפנטר, ליל המסכות, רצה ש"יום שישי
ה-13" יהיה מזעזע, מדהים מבחינה חזותית ו"יגרום לך לקפוץ מהכיסא".
הסרט הזה היה אמור להיות "סרט מפחיד
אמיתי" ובאותו הזמן לגרום לקהל לצחוק. "יום שישי ה-13" החל את חייו
כלא יותר מאשר כותרת. בתחילה, "לילה ארוך במחנה הדמים" (Long Night at Camp Blood) היה כותרת הסרט המקורית
בזמן כתיבת התסריט, אך קנינגהאם רצה את השם "יום שישי ה-13". מחשש שיש מישהו
אחר בעל זכויות על הכותרת ורצה למנוע תביעות פוטנציאליות, קנינגהאם חשב שזה יהיה הכי
טוב לגלות זאת מיד. הוא מינה משרד פרסום כדי לפתח את הרעיון שלו על הלוגו של
"יום שישי ה-13" ובו אותיות גדולות פורצות דרך שמשה מזכוכית. בסופו של דבר,
קנינגהאם האמין ש"אין בעיות" עם הכותרת. הסרט צולם באזור העיירה של בליירסטון,
ניו ג'רזי בסתיו 1979. סצינות המחנה צולמו במחנה צופים.
הנה הכתובת למי שרוצה לצפות בסרט המלא + הנה טריילר מתוך הסרט :
אני אולי לקראת סוף אוקטובר אפרסם כתבה על ג'ייסון וורהיס עצמו כדי שאלו שלא מכירים אותו ידעו מי הוא
השבמחקאסם למה אתה כותב כתובת תערוכות
השבמחק