סיפורו של קרונוס \ מאת סאם קטז

ריה, אשתו של קרונוס נותנת לו אבן עטופה כדי להציל את בנה זאוס

שלום לכם קוראים יקרים ויקרות, אני מקווה שנהניתם לקרוא את סיפורם של הטיטאנים, אורנוס, וגאיה. כעת אני מגיש בפניכם את סיפרו של קרונוס או כרונוס (ביוונית: Κρόνος) שהוא היה השליט של הטיטאנים (ענקים קדומים) במיתולוגיה היוונית. במיתולוגיה הרומית הוא נקרא סטורנוס.

למי שלא מיהו אז הקדמה קצרה: קרונוס הוא בנם של אורנוס וגאיה, הוא תופס את מקומו של אביו אורנוס בכוח והוא סירס את איבר מינו של אביו ומהדם שלו ( לפי המיתולוגיה היוונית ) נולדו הטיטאנים וכך התחיל שלטון תור הזהב  של קרונוס עד שנודעה לו על נבואה שהוא ייפול על ידי ילדיו וקרונוס כמובן לא רוצה שהנבואה הזאת תתגשם אז מה הוא עושה ? .... פשוט מאוד, הוא בולע את ילדיו אחד אחרי השני חוץ מזאוס שניצל על ידי אימו ריה בכך שהיא נתנה לקרונוס אבן עטופה שאותה הוא בלע במקום זאוס. "נכון שקרונוס הוא אבא נפלא" בינתיים שתהיה לכם קריאה נעימה

דמותו :

קרונוס הוא בנם של אורנוס (השמיים, מלך האלים הראשון), ואשתו גאיה (האדמה), אחיה ובעלה של ריאה, אביהם של זאוס, פוסידון, האדס, הרה, דמטר, הסטיה וכיירון.

קרונוס הוביל את המרד באביו אורנוס, ובעידוד אימו גאיה, סירס אותו באמצעות מגל שנתנה לו, ונישל אותו מהשלטון על העולם.

בקללה אשר רבצה על קרונוס, אשר נאמרה על ידי הוריו, גאיה ואורנוס, נובא כי אחד מבניו ידיח אותו משלטונו בעולם, ויתפוס את מקומו כשליט האלים. בשל כך, נהג קרונוס לבלוע את ילדיו בזה אחר זה מיד כשנולדו. אשתו, ריה, סלדה מכך, וכאשר נולד בנו השישי, זאוס, נתנה לבעלה אבן עטופה בד במקום בנה. קרונוס בלע את האבן והיה בטוח כי בלע את בנו.

כאשר גדל, רצה זאוס לנקום באביו על מעשיו. קרונוס, שלא ידע שבנו חי, לקח אותו כאחד מעובדיו. זאוס שם שיקוי הקאה (תערובת חרדל ויין) בנקטר (משקה האלים) של קרונוס. כאשר שתה את הנקטר, הקיא קרונוס את כל בניו ובנותיו שבלע בעבר יחד עם האבן, אבן זו היא האומפלוס שבדלפי.

לאחר הקאת האלים, פרצה מלחמה בין האלים הצעירים בראשות זאוס, ובין הטיטאנים בראשות קרונוס. הטיטאנים הפסידו, וקרונוס הורד מכיסאו ונכלא בטרטרוס, תהום ללא תחתית, כשהוא קצוץ לאלף חתיכות. סדרי שלטון חדשים נוצרו עם ניצחון האלים הצעירים על הטיטאנים, כאשר זאוס קיבל לידו את מעמד שליט האלים, ואת השליטה על השמיים, הברקים והרעמים. את השליטה בימים ובאוקיינוסים הוא נתן לאחיו, פוסידון, ואת השליטה בשאול הוא נתן לאחיו השלישי, האדס.

המיתולוגיה הרומית אימצה את דמותו של קרונוס, אך הוא מכונה בה בשם אחר – סטורנוס. בנוסף לסגולותיו הקודמות, היא הוסיפה לתכונותיו גם את השלטון על הזמן. הרקע האטימולוגי של המילה אינו ברור. טועים להאמין כי משמו של קרונוס נגזרה המילה "קרונוס" – "זמן", כמו במילים "כרונולוגיה", "כרוניקה" וכיוצא בזה. סביר יותר לשייך את המילה לשורש שמי או הודו-אירופי שמשמעו "בעל הקרניים" (השוואה אפשרית: האל Kroni במיתולוגיה ההודית). בעידן ההלניסטי אומנם הגיעו לידי בלבול בין קרונוס הקדום לבין קרונוס (χρόνος) "זמן". מכל מקום, קרונוס הבולע את ילדיו הוא הלבוש המיתי של הרעיון על הזמן הבולע את ילידי הזמן.

סמלי ההיכר של קרונוס באמנות הם בדרך כלל שעון חול, חרמש ענק ומגל.

מקדש סטורנוס :

המקדש לאל סטורנוס היה בפורום של רומא העתיקה. המקדש, הממוקם בקצהו המערבי של הפורום, הוא אחד המקדשים העתיקים ביותר שהיו בפורום. המקדש הוקם בין השנים 501 לפנה"ס ו-498 לפנה"ס.

במקורות היהודיים :

קרונוס מופיע בתנ"ך פעם אחת בשמו הכנעני – כיון (ספר עמוס, פרק ה', פסוק כ"ו). לפי מפרשי התנ"ך, זהו אליל כוכב שבתאי. בתלמוד (פרק ראשון של מסכת עבודה זרה) מוזכר החג שלו – "חג סטורניה".

הנה סרטון שמספר על סיפורו של קרונוס :

קרונוס אוכל את אחד מילדיו. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס

קרונוס וילדיו, פסל של אוגוסט רודן במוזיאון רודן פריז