ראיון על השואה עם סבתא רבא שלי מאת: שחר בשיא

זהו סיפור על מה שארע לסבתא של אבא שלי בימי השואה הנוראית באירופה. נונה גילה (נונה = סבתא באיטלקית) נולדה ברומא שבאיטליה בשנת 1925 והייתה בת שנייה למשפחתה. לנונה היו 6 אחים ואחיות.

משנת 1938 היו חוקים אנטישמים באיטליה והיה אסור ליהודים להשתתף בבתי ספר רגילים. מיד אח"כ קם בית ספר ליהודים שבו היו כיתות המשך לבית הספר יסודי (באיטליה זה מכיתות א' עד ה). לימדו שם מורים שהיה אסור להם ללמד בבתי ספר רגילים (של המדינה). היו גם מורים מאוד טובים מהאוניברסיטה.
התלמידים רצו להוכיח שהם מסוגלים ללמוד כמו כולם. אפילו שהיה אסור, בית הספר המשיך עד שנה אחרי י"ב 
בית הספר המשיך עד שהגרמנים נכנסו לאיטליה בשנת 1943.

בחודש אוקטובר 1943, ב-16 לחודש, הגרמנים תפסו את היהודים והוציאו אותם מהבתים שלהם לפי רשימות שהם לקחו מהקהילה. המזל של המשפחה, שלי שהיו בה שני הורים ושישה ילדים, שהצלחנו לצאת מהבית לפני שהגרמנים הגיעו. במהלך כתשעה חודשים מצאנו מקום מסתור בכל מיני בתים של גויים שסיכנו את חייהם כדי להציל אותנו.
בחמישה ביוני 1944 רומא השתחררה ויכולנו לחזור לבית שלנו.

חוויות מהשואה :

את התקופה של הכיבוש הגרמני לא נוכל לשכוח לעולם, אפילו אם אנחנו הצלחנו לשרוד בעזרתם של מכרים גויים שעזרו לנו למצוא מקומות מסתור. 

מפת איטליה